באיזה מצב יש חשיבות לכתיבת אות אחת?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
שבת קד ע"ב
בדרך כלל השיעור של מלאכת כותב הוא: שתי אותיות, לכן מי שכותב רק אות אחת פטור. עם זאת בגמרא מובאת ברייתא האומרת שיכול להיות מצב בו יתחייב אדם על כתיבה של אות אחת בלבד: "כתב אות אחת והשלימה לספר – חייב".
רש"י מסביר שמדובר באחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך, ומי שכותב את האות האחרונה ומשלים בכך את הספר – עשה מלאכה שלמה שחייבים עליה.
הגרי"ש אלישיב זצ"ל הבין מתוך דברי רש"י שהחיוב הוא דווקא למי שמשלים אות באחד מספרי התנ"ך ולא בשאר ספרים כגון משניות או גמרא או אפילו פרשיות של מזוזה.
אולם ב"בירור הלכה" מובאים דברי המנחת חינוך (מוסך השבת מלאכת כותב) שמסביר שסיבת החיוב אפילו על אות אחת היא משום שבספרי הקודש שבתנ"ך כל המילים והאותיות מדודות במניין ובמספר מאת השם יתברך, וכל חיסרון אפילו של אות אחת פוגם בקדושת הספר. על פי זה נראה שגם מי שמשלים אות אחת של מזוזה או של פרשיה של תפילין חייב.
בנוסף לכך מובא ב"בירור הלכה" שהגר"א בביאורו (יו"ד רעט,א) מבאר שאסור לאדם להשהות בביתו ספר שאינו מוגה, אפילו מספרי גמרא ופוסקים, וזוהי כוונת הרמ"א שם בהגהתו שכותב שלא רק ספר תורה שאינו מוגה אסור להשהותו אלא הוא הדין שאר ספרים. על פי זה נראה שגם בספרים אלו מי שמגיה אפילו אות אחת בשבת – חייב, שכן בהגהה זו הוא מתקן את הספר ומאפשר להשהותו.
