מדוע אנגליה אינה נחשבת רשות היחיד?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

שבת ק ע"א

כאשר יש תל שהשיפוע שלו הוא כזה שבאורך של ארבע אמות הוא מגיע לגובה של 10 טפחים – הרי זה נחשב למחיצה, ואם ישנו מקום שמוקף על ידי תל כזה דינו כרשות היחיד.

בעל שו"ת חכם צבי (סימן ה) נשאל לגבי העיר האג בהולנד, אשר אין לה חומה סביב, אלא עשו חריץ עמוק הרבה יותר מעשרה טפחים ורחב הרבה יותר מארבעה טפחים, וחריץ זה מקיף את העיר מסביב, האם דינו של חריץ כזה כחומה ונמצא שהעיר נחשבת לרשות היחיד מן התורה ומותר לעשות בה עירוב?

בתשובתו הוא כותב שיש שני מיני מחיצות היוצרות רשות היחיד: בגובה 10 טפחים או בעומק 10 טפחים. כל מקום שהוא לפחות ארבעה על ארבעה טפחים שמוקף באחד משני אלו דינו כרשות היחיד.

אמנם בתשובה אחרת (סימן לז) הוא כותב שהדין הנ"ל תקף דווקא לגבי חריץ מלאכותי, שנעשה בידי אדם. אולם מקום שבאופן טבעי הינו גבוה מעל פני הים, אין לומר שייחשב כולו כרשות היחיד גם כאשר רבים מצויים בו, כי אילו היה הדבר כן אזי ארץ אנגליה, שכולה מוגבהת מעל פני הים מכל צדדיה, הייתה נחשבת כאילו שיש לה מחיצה מסביבה ודינה מן התורה כרשות היחיד, אולם אין לומר כן, כי מחיצה טבעית מתבטלת על ידי הילוך הרבים שבאים והולכים במקום, ומגדירים אותו כרשות הרבים.