יש מה ללמוד / רפי זברגר

שבת צה ע''א

הקדמה

למדנו כבר לעיל על פטור של ''שלא כדרכו'' המשנה (צד:) ממשיכה לדון במקרים אלו, ומביאה מחלוקת תנאים:
הנוטל צפרניו זו בזו, או בשיניו.
נטילת ציפורנים ע''י יד אחרת, או בשיניים מחייב רבי אליעזר משום ''גוזז''. חכמים חולקים וסוברים כי מכיוון שזו אינה ''גזיזה סטנדרטית'' הרי אינה מחייבת.
וכן שערו, וכן שפמו, וכן זקנו,
אותה מחלוקת ישנה גם בתלישת שער הראש, או השפם או הזקן ביד. רבי אליעזר מחייב וחכמים פוטרים מאותן סיבות כמו ברישא.
וכן הגודלת, וכן הכוחלת, וכן הפוקסת: רבי אליעזר – מחייב, וחכמים - אוסרין משום שבות:
גם פעולות נוספות המבוצעות ביד, כמו קליעת שער (גודלת), צביעה מסביב לעיניים (כוחלת), או סריקת השערות, ישנה מחלוקת בין חכמים לרבי אליעזר, כאשר רבי אליעזר מחייב וחכמים פוטרים.
הגמרא דנה מצד אילו אבות מלאכה מתחייבים לפי רבי אליעזר, הגיעה הגמרא למסקנה כי החיוב בכל שלושת הפעולות הללו משום ''בונה''. חכמים פוטרים מסיבה מעניינת: פעולות אלו אינן דומות לאף אב מלאכה ולכן אינן נאסרות מדאורייתא, אלא רק באיסור דרבנן. . 
 

הנושא

לאחר שהגמרא הסבירה את הדינים במשנה, היא מביאה ברייתא הדנה בתולדות אבות מלאכה נוספים:
תנו רבנן: החולב, והמחבץ, והמגבן - כגרוגרת
ברישא פוסקת המשנה כי כל הפעולות המכינות את הגבינה משלב החליבה, דרך הנחה בכלי כדי שיצאו המים (חיבוץ) וכלה בדחיסת הגושים הנוצרים לכדי גבינה (גיבון), כל הפעולות הללו שיעורן לחיוב הוא כגרוגרת.
המכבד, והמרבץ, והרודה חלות דבש, שגג בשבת - חייב חטאת, הזיד ביום טוב - לוקה ארבעים, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה - אינו אלא משום שבות.
בסיפא של הברייתא מובאות פעולות שונות הנתונות במחלוקת תנאים, האם אסורות מן התורה (רבי אליעזר) ומחייבות קרבן חטאת בשוגג, ומלקות בעשייתן במזיד ביום טוב, או נאסרות רק באיסור דרבנן (חכמים). שתי פעולות של ניקיון הבית: טאטוא (כיבוד) ושטיפה (ריבוץ), וכן נטילת דבש מכוורת דבורים (רדיה).
רב נחמן בר גוריא איקלע לנהרדעא. בעו מיניה: חולב, משום מאי מיחייב? אמר להו: משום חולב. מחבץ, משום מאי מיחייב? אמר להו: משום מחבץ, מגבן, משום מאי חייב? אמר להו: משום מגבן.
רב נחמן ניקלע לעיר נהרדעא ונשאל לגבי שלושת הפעולות של עשיית הגבינה אשר למדנו זה עתה בברייתא, משום איזה פעולה מתחייבים לשיטת רבי אליעזר? על כל אחת משלוש הפעולות הוא ענה שמתחייב משום אותה פעולה: חולב משום חולב, מחבץ משום מחבץ, ומגבן משום מגבן.
אמרו ליה: רבך, קטיל קני באגמא הוה.
חכמים השיבו לו במטבע לשון המזלזלת ברבו של רב נחמן אשר לא לימדו כראוי, וכביכול עסק בדברים בטלים (חיתוך קנים באגם) במקום לפרש ולהסביר את שורשם ומקורם של ההלכות השנויות במשניות ובברייתות.
אתא שאיל בי מדרשא, אמרו ליה: החולב - חייב משום מפרק, ומחבץ - חייב משום בורר, מגבן - חייב משום בונה.
כנראה מיד לאחר מכן, הלך רב נחמן לבית המדרש ושאל את תלמידי החכמים שם בדיוק אותן השאלות שהוא נשאל.
התשובות שקיבל: חולב חייב משום מפרק שזו תולדה של דש (כמו פיצול התבואה מהקש העוטף אותה), מחבץ חייב משום בורר (מפריד את החלב מתוך המים), ומגבן חייב משום בונה (חיבור ודחיסת הגושים דומה לבונה).
 

מהו המסר

רב נחמן בר גוריא היה תלמידו של רבה בר אבוה וגם תלמידו של רב (רב היה גם רבו של רבה בר אבוה!). רב היה מגדולי אמוראי בבל, אשר חי בדור ראשון של אמוראים. מכיוון שכך, רב יכול היה לחלוק גם על תנא (רב תנא הוא ופליג). חלק ממאמריו של רב נחמן נאמרו בשמו של רב.
לאור הקדמה זו, קשה יותר להבין את אמרתם של תלמיד החכמים ביחס לתשובותיו של רב נחמן על שורש מלאכות: חליבה, חיבוץ וגיבון, אשר התבטאו כלפיו וכלפי רבו בחוסר כבוד. אולי ניתן לייחס זאת ל''מתח'' שהיה קיים בין סורא לנהרדעא, בין ישיבת רב בסורא, לישיבת שמואל בנהרדעא. בכל אופן נלמד מסיפור זה מספר מסרים:
• דיבור לא כל כך יפה ואולי כדאי היה לומר זאת במילים יותר עדינות ומכבדות.
• הכול מתחיל מן הרב, המורה, המלמד וההורה. ידיעת התלמיד והבן תלויה במידה רבה באופן לימודו מן הרב/ההורה. אם הרב לא לימד כראוי, לא חינך לחקירה והבנה עמוקה של הדברים, הרי שבהרבה מקרים, גם התלמיד לא יהיה ניחן בתכונות אלו.
• למרות "ביטוי קשה" זה כלפי רב נחמן בר גוריא, אין הוא מתכנס בתוך עצמו, נעלב ונפגע עד עמקי נשמתו, אלא מבין כי "יש לו מה ללמוד'' ופשוט הלך לבית המדרש. לא מתבייש, ועל אף מעמדו, שאל תלמידי חכמים שהיו באותו זמן בבית המדרש, את אותן שאלות שהוא נשאל. הוא פשוט ביקש ללמוד ולדעת את האמת ואת התשובות לשאלות (מקור ושורש שלושת מלאכות הכנת הגבינה). ואמנם הוא נענה מיידית על ידי חכמים וכך למד והחכים, מה שלא ידע זמן קצר לפני כן.
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]