היהודים תמיד אשמים

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

שבת פ ע"ב

בנות עניים שהגיעו לפרקן, בסביבות גיל 12, היו מיפים אותן על ידי מריחה של סיד על בשרן. רב ביבי בר אביי ייפה את בתו לאט לאט, אבר אחרי אבר, וזכה לקבל 400 זוז בגלל יפיה. היה גוי אחד בשכונתו שניסה לחקות אותו, אולם הוא מרח את הסיד על כל גופה של בתו בבת אחת וכתוצאה מכך היא מתה. הוא האשים את רב ביבי בכך ואמר שבגללו נהרגה בתו.

מרן הרב קוק זצ"ל (עין איה אות מג) כתב שאותם עניינים של ייפוי הגוף קיימים גם בייפוי הנפש ובקניית העדינות והמוסריות והזיכוך של המידות הטובות. דרך התורה להגעה לרמה מוסרית גבוהה היא בהדרגה, בצורה מדודה, שקולה ומאוזנת, על ידי המצוות התדירות שבכל יום ויום המקדשות את אברי האדם, רמ"ח מצוות עשה כנגד רמ"ח איברים שבאדם. כך לאט לאט כל האדם מתקדש ורוחניותו מתייפה ומתעלה. זו היא דרך היהדות.

אולם הגוים, כאשר מוצא חן בעיניהם ההוד וההדר שיש במוסר ובאצילות הנפש היהודית, הם קופצים בבת אחת ומנסים להתעלות בפסיעה אחת במקום בהדרגה, כי אין להם את ההדרכה האלקית המלמדת את ההדרגה, וכתוצאה מכך הם מתים, מיתה גשמית או מיתה רוחנית.

כאשר הם נוכחים בכשלונם הם מאשימים בכך את עם ישראל. בדיוק כפי שאותו גוי שניסה לחקות את רב ביבי באופן בלתי מוצלח, ולמרות שכמובן רק הוא בפזיזותו אשם בדבר – הוא לא ייחס את הכשלון לעצמו אלא האשים את רב ביבי במותה של בתו.