שיבוץ המשניות בתוך הגמרא / הרב יעקב לויפר

פורסם במוסף 'קולמוס', משפחה

המשנה הפותחת את מסכת סנהדרין היא מן הגדולות שבתלמוד, ממש חריגה בגודלה, והיא המשנה היחידה בכל הפרק. אם נביט במשנה המודפסת במשניות נראה כי הפרק שלם מחולק לשש משניות. מדוע שונה החלוקה במשנה מבגמרא?

התשובה לכך היא ענין של היסטוריה. במקור לא הופיעה המשנה במשולב בתוך הגמרא! רוב כתבי היד של הגמרא בנויים כך שבתחילת כל פרק מופיעות כל המשניות במרוכז, לעתים כשאין ביניהם אפילו חילוק של פסקאות, ולאחר מכן מופיעה כל הגמרא של כל הפרק (כך הוא בכ"י פירנצה). ולעתים נוסח המשנה אפילו לא מופיע כלל (כגון בכ"י המבורג).

מדפיסי שונצינו שהדפיסו לראשונה את התלמוד החליטו לחלק את המשניות ולשבצן במקום הראוי להם בתוך הפרק, כדי להקל על הלומד. על פי רוב הם לא חילקו בדיוק לפי החלוקה במשניות, אלא לפי איך שנראה להם נוח יותר לשבץ בתוך הגמרא [עיינו למשל בפרק ב' של סנהדרין, שם הם חיברו את שתי המשניות הראשונות לאחת, ואילו את המשנה הרביעית הם חילקו לשלוש]. וכבר הערנו על ענין זה בדף היומי לפרק 'השוכר את הפועלים' במאמר 'יש סדר למשנה'.

בפרק הראשון של מסכת סנהדרין משום מה הם לא עשו את החלוקה, והשאירו את המצב הקדום על כנו. כך שהמשנה הראשונה בעצם אינה משנה אחת אלא רצף של משניות. כך הוא גם המצב בשלושת הפרקים האחרונים של מסכת תענית, פרק שמיני ותשיעי של ברכות, ובפרק חמישי של מסכת שבועות.

בתלמוד הירושלמי נשאר המצב הזה על כנו גם בדפוס ונציה, ורק מדפוס אמשטרדם (ת"ע) ואילך החלה המגמה של חלוקת המשניות ושיבוצן בתוך הגמרא.