הגדרת מלאכת מוחק
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
שבת עה ע"ב
במשנה ובגמרא נאמר שהמוחק אות או אותיות חייב אם כתוצאה מהמחיקה נוצר מקום שאפשר לכתוב בו שתי אותיות.
ב"בירור הלכה" מובאים דברי הרא"ש ועוד ראשונים שהגדרת מלאכת מוחק היא: יצירת מקום לכתוב שתי אותיות ולפיכך לאו דווקא המוחק דבר כתוב חייב, אלא גם מי שמוחק כתם של דיו ויוצר על ידי כך מקום לכתוב שתי אותיות – חייב משום מוחק.
עוד מובאת ב"בירור הלכה" מחלוקת האחרונים (המובאת בבה"ל סימן שמ) לגבי שעווה שנטפה על ספר וכיסתה שתי אותיות, לדעת הב"ח הסרת השעווה אסורה משום מוחק, ואילו לדעת השבות יעקב אין בזה איסור של מחיקה.
נראה שיש כאן מחלוקת עקרונית נוספת בהגדרת מלאכת מוחק. לדעת השבות יעקב מלאכת המחיקה שאסורה מן התורה שייכת דווקא באותו מקום ובאותה שכבת קלף שעליה צריכות להיכתב האותיות, כלומר מחיקה של כתב או של כתם דיו המסירה את הדיו ומפנה את המקום לכתיבה של שתי אותיות חדשות. אולם אם האותיות כבר כתובות אלא שהן מכוסות בשעווה – אין בהסרת השעווה איסור מחיקה, כי הפעולה אינה נעשית באותו מקום שבו כתובות האותיות אלא מעליהן.
לעומת זאת לדעת הב"ח מכיוון שמהות המחיקה היא פעולה המאפשרת לכתוב שתי אותיות – המקום שבו נעשית הפעולה לא משנה, אלא כל מה שמאפשר לכתוב שתי אותיות או אפילו לראות שתי אותיות שהיו מוסתרות – הרי זה מוחק.
