מהו הבסיס של אווירת השבת?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
שבת סט ע"ב
בגמרא מדובר על יהודי שהלך בדרך או במדבר ואיבד את חשבון הימים, פתאום הוא לא יודע איזה יום הוא וממילא לא יודע מתי שבת. ב"הלכה ברורה" מובא פסק ההלכה שבמצב כזה, במשך שבעת ימי השבוע שכולם בשבילו ספק שבת, אסור לו לעשות בשום יום מלאכה שאין בה צורך של פיקוח נפש, אלא מותר לו לעשות כל יום כדי פרנסתו המינימלית בלבד. בנוסף לכך פעם בשבעה ימים הוא צריך לעשות קידוש והבדלה, ומסביר רש"י שזה "לזכרון בעלמא, שיהא לו שם יום חלוק משאר ימים ולא תשתכח שבת ממנו".
הקשה על כך האדמו"ר מהר"א מסטריקוב: וכי אצל יהודי כזה יש חשש שתשתכח ממנו תורת שבת, הרי במשך כל הימים עליו להימנע מעשיית מלאכה שלא לצורך, ובכל פעולותיו הוא זוכר את השבת?
תירוצו הוא שמלבד הימנעות מעשיית מלאכה יש עוד עניין של אווירת השבת. גם אם אדם מקפיד ביותר שלא לעשות מלאכה אין בזה די כדי ליצור אווירה של שבת. האווירה החיובית של השבת עלולה להישכח ממנו אם אין הוא עושה משהו חיובי לקדושת השבת. לצורך כך יש לקדש את השבת בדברים בכניסתה וביציאתה.
מסופר ששאלו את הרב ש"ך זצ"ל מדוע בנו היחיד לא המשיך בדרך לימוד התורה כמוהו. תשובתו הייתה שהסיבה היא שבסעודות השבת הוא לא שר זמירות שבת, אלא רק דיבר דברי תורה, כלומר האווירה לא הייתה אווירת שבת מושלמת. יש חשיבות עצומה ליצירת אווירה של שבת, שבסיסה הוא: קידוש והבדלה.
