סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

הזכרת הגשמים בתפילה ובקשת הגשמים

ניתוח ספרותי של סוגיה / הרב שאול יותן וינגורט

תענית ב ע"א-ע"ב

  

הסוגיה הראשונה במסכת תענית עוסקת בהזכרת גבורות גשמים בתפילה – מוריד הגשם (ב, א: תנא היכא – ה, א: אינו פוסק). במשנה כתוב: מאימתי מזכירין גבורות גשמים? רבי אליעזר אומר: מיום טוב הראשון של חג. רבי יהושע אומר: מיום טוב האחרון של חג. אמר לו רבי יהושע: הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג, למה הוא מזכיר? - אמר לו רבי אליעזר: אף אני לא אמרתי לשאול, אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו. - אמר לו: אם כן לעולם יהא מזכיר! אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים. רבי יהודה אומר: העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג - האחרון מזכיר, הראשון אינו מזכיר. ביום טוב ראשון של פסח - הראשון מזכיר, האחרון אינו מזכיר.

החלק הראשון של הסוגיה (1-2. ב, א: תנא היכא – ג, א: לבתר דליסמכוהו) מפרש את הלשון "מאימתי מזכירין גבורות גשמים", ונותן טעם לשיטות רבי אליעזר ורבי יהושע בהזכרת הגשמים. מרכז הסוגיה (3-4-5. תנא: בטל וברוחות – ד, א: חקתיך) מוסיף את הזכרת הרוחות, העבים, והטל. והחלק השלישי של הסוגיה (6-7. אין שואלין – ה, א: אינו פוסק) הוא על שאלת הגשמים ועל שיטת רבי יהודה בהזכרת הגשמים.

החלק הראשון של הסוגיה מתייחס קודם כל ללשון המשנה "מאימתי", שכן משמע מלשון זו שישנו משפט שקדם למשנתנו, ועליו שואלים – ממתי. עוד שואלת הגמרא על מקור הלשון "גבורות גשמים", ומסביר רבי יוחנן שהגשמים יורדים בגבורה. ועוד אמר רבי יוחנן: "שלשה מפתחות בידו של הקדוש ברוך הוא, שלא נמסרו ביד שליח. ואלו הן: מפתח של גשמים, ומפתח של חיה, ומפתח של תחיית המתים". הגמרא מתלבטת מהיכן למד רבי אליעזר שמתחילים להזכיר ביום טוב הראשון של סוכות, האם הוא לומד זאת מנטילת הלולב, או שמא הוא לומד זאת מניסוך המים. רבי אבהו משיב, שרבי אליעזר למד הזכרת גבורות גשמים מלולב, ולפיכך צריך להזכיר דווקא ביום, ולא בלילה. בברייתא נזכרו כמה שיטות לזמן הזכרת גבורות הגשמים: רבי אליעזר אומר: משעת נטילת לולב, רבי יהושע אומר: משעת הנחתו ... רבי אומר: אומר אני, משעה שמפסיק לשאלה כך מפסיק להזכרה. רבי יהודה בן בתירה אומר: בשני בחג הוא מזכיר. רבי עקיבא אומר: בששי בחג הוא מזכיר. רבי יהודה משום רבי יהושע אומר: העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג, האחרון מזכיר, הראשון אינו מזכיר. ביום טוב ראשון של פסח - הראשון מזכיר, האחרון אינו מזכיר.

במרכז הסוגיה הזכרות שלא מופיעות במשנה: טל, רוחות ועננים. בתוספתא כתוב: "בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר, ואם בא להזכיר מזכיר". ובתוספתא נוספת: "בעבים וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר, ואם בא להזכיר מזכיר".

עוד עוסקת הסוגיה בדברים נוספים שמועילים, מלבד המטר: העננים והרוחות והשמש שבאים אחר הגשם, וירידת השלג. ומביאה הגמרא שלש מימרות על תלמיד חכם שגדל כמו גרעין.

מלבד השאלה של הגשמים, מביאה הגמרא שאלות נוספות, ואומר רב שמואל בר נחמני בשם רבי יונתן: שלשה שאלו שלא כהוגן, לשנים השיבוהו כהוגן, לאחד השיבוהו שלא כהוגן, ואלו הן: אליעזר עבד אברהם, ושאול בן קיש, ויפתח הגלעדי. ועוד אמר רבי ברכיה: אף כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן, והקדוש ברוך הוא השיבה כהוגן, שהיא רצתה להיות כגשם, והקב"ה אמר שיהיה לה כטל. היא שאלה להיות כחותם על הלב, והקב"ה אמר שיהיה חקוק על הכפים.

אם כן, מרכז הסוגיה הוא על הזכרה, ושאלה, ותועלת הגשמים. ונראה, כי החילוק בין שאלה והזכרה שישנו כאן, הוא חילוק בין השיטות השונות בסוגיה על הזכרת הגשמים. יש מקום להתייחס להזכרת הגשמים כמו אל הזכרות שבחו של הקדוש ברוך, שאם בא להזכיר – מזכיר, ויש מקום להתייחס להזכרת הגשמים מעין שאלה של גשמים, שנצרכים לעולם.

בחלק השלישי של הסוגיה עוסקת הגמרא בשאלה אם הזכרת הגשמים זהה לשאלת הגשמים או לא, מתוך דברי המשנה: אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים. רבי יהודה אומר: העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג - האחרון מזכיר, הראשון אינו מזכיר. ביום טוב ראשון של פסח - הראשון מזכיר, האחרון אינו מזכיר. רב אסי בשם רבי יוחנן אומר, שהלכה כרבי יהודה לענין הזכרת גבורות הגשמים. יחד עם זאת אמר רבי אלעזר כדברי רבן גמליאל, שמתחילים לשאול את הגשמים משבעה במרחשוון. ומסיקה הגמרא, שבזמן שבית המקדש קיים מתחילים לשאול את הגשמים רק משבעה במרחשוון, כיוון שיש עולי רגלים, ואילו בזמן שאין בית המקדש קיים מתחילים לשאול את הגשמים כבר לאחר יום טוב האחרון של חג. מי שגר במקום בו יש שני ימים טובים, ומסיקה הגמרא: כיון שהתחיל שוב אינו פוסק. לפיכך, בני חוץ לארץ מזכירים את הגשמים החל ממוסף של שמיני עצרת, ואינם מפסיקים מלהזכיר את הגשמים לאחר מכן.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר