כל המקיים שלש סעודות בשבת
שבת קיח ע"א-ע"ב / חיים אקשטיין
אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות: מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנם, וממלחמת גוג ומגוג. מחבלו של משיח - כתיב הכא יום וכתיב התם הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום וגו'. מדינה של גיהנם - כתיב הכא יום וכתיב התם יום עברה היום ההוא. ממלחמת גוג ומגוג - כתיב הכא יום וכתיב התם ביום בא גוג.
אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך וגו'. לא כאברהם שכתוב בו קום התהלך בארץ לארכה וגו', ולא כיצחק שכתוב בו כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל, אלא כיעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה.
רב נחמן בר יצחק אמר: ניצול משעבוד גליות, כתיב הכא והרכבתיך על במתי ארץ וכתיב התם ואתה על במותימו תדרך.
אמר רב יהודה אמר רב: כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו, שנאמר והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך. עונג זה איני יודע מהו, כשהוא אומר וקראת לשבת ענג, הוי אומר: זה ענג שבת.
ארבע מימרות מדברות על שכרו של המענג את השבת. בפרשנים מופיעים כמה כיווני הסבר למימרות אלו, והמכנה המשותף לרובם – השבת היא עולם רוחני, והעתיד הוא עולם רוחני, לכן המענג את השבת זוכה לטוב בעתיד.
אולם אפשר להבין את המימרות גם בכיוונים אחרים, ונציע כאן שניים כאלה.
הכיוון הראשון דומה לפרשנים: המענג את השבת הוא מי שמסוגל להשתחרר ממצרי העולם, מהשעבוד, מהלחץ של העולם הזה והגורמים בו. לכן הוא יוכל להשתחרר גם משעבודים והגבלות ברמות גבוהות יותר: חבלי משיח, שעבוד מלכויות, ובאופן כללי יזכה לנחלה בלי מצרים ולהגשמת כל משאלות הלב ללא הגבלה. כיוון זה מובן והגיוני, אם כי קשה להבין ממנו מדוע חכמים מדגישים את המגבלות שסביב הגאולה דווקא. העולם מלא גורמים משעבדים, ונראה שחז"ל באו לבשר בפרט על שחרור מהשעבודים והייסורים לקראת הגאולה העתידה.
בכיוון שונה מהפרשנים, אפשר לומר שהעתיד המדובר הוא טוב – אך כדי שהטוב הזה יופיע נדרשים סייגים והגבלות. הטוב מופיע דרך ייסורים. השאלה מדוע הטוב מצריך ייסורים דורשת הסבר ארוך, אך באופן כללי ייתכן כי ריבוי של ברכה ושפע עלול לדרדר את האדם. הוא צריך לעבור תהליך כדי לבנות בקרבו את כלי הקליטה הנכונים, כך שהטובה תיקלט בו ולא תפגע בו.
מי שיודע להתענג בעולם הזה באופן רוחני, כך שהעונג לא יפיל אותו אלא ירומם אותו, אינו זקוק לייסורים כדי לזכות לטוב בבוא הגאולה. הוא אינו זקוק למצרים סביב נחלתו, הוא אינו זקוק לצירוף בייסורים לקראת בוא המשיח, אין גם צורך בסינון של משאלות לבו – אפשר לסמוך עליו שהוא רוצה רק טוב, ושהוא ישתמש במה שיקבל רק לטובה.
(פירוש נקודתי על פי העץ יוסף (?) למשאלות הלב: ההצלחה להתענג בשבת תלויה ביכולת לא לעסוק בצרכים ולא להיות מוטרד, כאילו כל המלאכה עשויה וכל המשאלות בנות השגה. מי שמסוגל לפתוח את הלב ולקבל את כל מה שקורה בלי טרדה – נעשה כלי מוכן להגשמת משאלותיו.
