ההרים לא רוקדים היום
טבע ונס, הלל ושגרה
שבת קיח ע"ב / חיים אקשטיין
אמר רבי יוסי: יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום. איני? והאמר מר: הקורא הלל בכל יום - הרי זה מחרף ומגדף! - כי קאמרינן - בפסוקי דזמרא.
מפתיע לראות אמירה קיצונית של חז"ל נגד קריאת פרקי תהלים. אמירת ההלל, שהיא לכאורה קריאת שישה מהמזמורים המיוחדים והמפורסמים בתהלים, אמורה להיחשב למנהג חיובי, או לכל הפחות לא למנהג בעייתי. לא חסרים מזמורים, בקשות ושאר נוסחים שנכנסו לתפילה עצמה או למנהגים סביבה, והפכו להרגל יומיומי עבור אנשים רבים – אז למה הוספת הלל בכל יום חמורה כל כך, עד כדי הגדרתה כחירוף וגידוף?
הגמרא אכן אינה מקבלת אמירה זו באופן גורף. תחילה מובאים דבריו של רבי יוסי על רצונו להיות מגומרי ההלל כל יום, ולאחר מכן מובאת האמירה נגד מנהג זה. העימות בין האמירות מציג לפנינו את ההתלבטות, האם נכון לומר הלל בכל יום. אבל מה בכלל צדדי ההתלבטות? מה יכול להיות רע בקריאת ההלל גם בימי השגרה?
המהר"ל עונה על השאלה בכמה גוונים, אבל העיקרון שמאחוריהם הוא אחד. בפסוקי ההלל עצמם אכן אין כל גידוף; אדרבה, הם מרוממים את הקדוש ברוך הוא ומתארים את נפלאותיו. מקימי מעפר דל, הים ראה וינוס, ההופכי הצור אגם מים. הבעיה היא כשפסוקים כאלה פוגשים את המציאות היומיומית. אדם שמסיים את קריאת התהלים בתחושה שהקדוש ברוך הוא מחולל ניסים בעולם, מה עובר לו בראש כשהוא רואה אחר כך תאונת דרכים חלילה? איך הוא יסביר רקטה שתעוף מעל ביתו, ואולי אפילו תפגע בו? אם הקדוש ברוך הוא הופך חלמיש למעיין מים, אז איפה הוא כשצריך אותו?
ביתר העמקה, אומר המהר"ל במקום אחר, אדם שקורא את כל השבחים הפלאיים שבהלל – מעשה בראשית אמור לאבד משמעות בעיניו. אם בכל יום נקודת המבט היא שהים הופך ליבשה, והסלע הופך למים – אז מה העולם? איפה חוקי הטבע, ומה המשמעות שלהם?
את הסתירה בין שתי האמירות, בעד ונגד הלל בכל יום, מיישבת הגמרא בתשובה פשוטה: פסוקי דזמרא. גם המזמורים האחרונים של התהלים, אלו שנאמרים בפסוקי דזמרא בשחרית, הם פרקי הלל. כולם פותחים וחותמים בהללוי-ה. אולם מדובר בהילול שונה, הוא מתאר את המציאות המוכרת לנו. מונה מספר לכוכבים, נותן לבהמה לחמה, כי חזק בריחי שערייך. גיבורי המזמורים הללו הם השמש והירח, זקנים עם נערים, התוף והכינור והעוגב – וכל הנשמה. המבט על העולם כניסי חשוב מאוד בזמנים מיוחדים, במועדים שמציינים את יכולתו הבלתי מוגבלת של הקדוש ברוך הוא. אולם ביומיום – ההתגלות של הקדוש ברוך הוא היא דרך סדרי הטבע, וזו הדרך להלל אותו בימים אלה.
