קריאה מוקדמת של המגילה

ניתוח ספרותי של סוגיה / הרב שאול יותן וינגורט

מגילה ד ע"ב

הסוגיה הרביעית במסכת מגילה (ד:א אלא – ה:א הכנסת) היא על קריאת מוקדמת של המגילה ביחיד ובעשרה. על המשנה: אלא שהכפרים מקדימים ליום הכניסה, דן החלק הראשון של הסוגיה (1-2. ד:א אלא – ד:ב דלא אפשר) מסביר את סיבת ההקדמה של קריאת המגילה בכפרים וכאשר חל י"ד בערב שבת, במרכז הסוגיה (3-4-5. וסבר רבי – ה:א אלא בזמנה) השלכות ההקדמה של זמן הקריאה, ובחלק השלישי של הסוגיה (6-7. אמר רב – שבבית הכנסת) קריאת המגילה ביחיד ובעשרה.

החלק הראשון בסוגיה (1-2) דן בהקדמת הקריאה ליום הכניסה. קודם כל, בכפרים, ולאחר מכן בכרכים המקדימים בגלל שהם אינם יכולים לקרוא בשבת. בחלק השלישי של הסוגיה (6-7) החילוק בין מקום שיש בו עשרה למקום שאין בו עשרה, ובין הקריאה בזמנה לבין הקריאה שלא בזמנה שהיא דווקא בעשרה.

במרכז הסוגיה (3-4-5) השלכות הקריאה במגילה שלא בזמנה. (3) רבי סובר, שכל פעם שנדחה מישהו מהקריאה שלו – הוא יקרא ביום הכניסה. (4) מדוע לא קוראים מגילה בשבת? רבה אומר, שאין קוראים מגילה בשבת מפני שהכל חייבים בקריאת המגילה, על אף שלא הכל בקיאים בקריאתה, וגזירה שמא יטלנה בידו וילך אצל בקי ללמוד, ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים. רב יוסף אומר, שעיניהם של עניים נושאות במקרא מגילה, ולפיכך אין קוראים מגילה בשבת שאי אפשר לתת בה מתנות לאביונים. (5) בברייתא נאמר: הואיל ואמרו שכפרים מקדימים ליום הכניסה, גובים בו ביום ומחלקים בו ביום, מפני שעיניהם של עניים נשואות במקרא מגילה, אבל שמחה אינה נוהגת אלא בזמנה.

בחלק הראשון ובחלק השלישי ישנה מחלוקת – בחלק הראשון נחלקו רבי ורבי יוסי בשאלה מה יש לדרוש מהפסוק "בכל שנה ושנה", האם שהעיירות לא נדחות ממקומן, או שהמוקפים אינם קודמים לעיירות, ובחלק השלישי נחלקו רב ורבי אסי בשאלה אם מגילה בזמנה נקראת גם ביחיד או שהיא נקראת רק בעשרה.

עיון בכלל הסוגיה מצביע על כך, שיש שתי שיטות ביחס לקריאת המגילה, וניתן להצביע על שיטת רבי, רב ורבה ולעומתם על שיטת רבי יוסי, רב אסי ורב יוסף. רבי, רבה, ורב סוברים שקריאת המגילה היא טקס זיכרון, ובקריאה אנו זוכרים את מה שהיה בשושן הבירה, ואילו רבי יוסי, רב יוסף, ורב אסי סוברים שקריאת המגילה היא עשיה מחדש של מה שאירע. אם נדרוש גם את שמות החולקים, נראה שהרב מדגיש יותר איך הימים הללו "נזכרים", ואילו התוספת מזכירה יותר איך הימים הללו "נעשים": רבי סובר שקריאת המגילה צריכה להיות בכל שנה ושנה והעיירות אינן נדחות ממקומן, רבה סובר שקריאת המגילה היא טקס חשוב, וישנו חשש שאדם ילך ארבע אמות ברשות הרבים בשבת בשביל שידע כיצד יש לקרוא את המגילה, ורב סובר שקריאת המגילה בזמנה יכולה להיות גם ביחיד. לעומת שיטה זו, סובר רבי יוסי שהמוקפים אינם קודמים לעיירות, רב יוסף סובר שאין קריאה במגילה מבלי לתת מתנות לאביונים, ורבי אסי סובר שאין קריאת מגילה אם אין עשרה מישראל.


להזמנת שיעורים: [email protected]