סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

גרסאות הדף היומי מבית אתר "הכי גרסינן"
צוות אקדמי -
עמותת פרידברג לכתבי יד יהודיים (FJMS)
 

מה שרש"י לא גרס

שבת ג ע"א

עשהאל שמלצר


בעי מיניה רב מרבי: הטעינו חבירו אוכלין ומשקין והוציאן לחוץ מהו?
עקירת גופו כעקירת חפץ ממקומו דמי ומיחייב, או דילמא לא?
אמר ליה: חייב, ואינו דומה לידו. מאי טעמא? גופו נייח, ידו לא נייח


המשנה מלמדת אותנו שאם העשיר מניח בתוך ידו של העני (או להפך) זה לא נחשב שהעני עקר. לאור זאת שואל רב את רבי מה הדין עם מאן דהוא מניח על גופו של האדם חפצים והלה מוציאם החוצה האם נחשב שעקר או לא, ורבי עונה שהמוציא חייב, משום שגופו נח וידו לא נחה.

רש"י מעיר: "'לישנא אחרינא ידו בתר גופו גרירא' לא גרסינן, דיתירה היא".

כלומר בנוסח הגמרא שעמד בפני רש"י היה נוסח נוסף, האומר שידו של האדם נגררת אחרי גופו. לדעת רש"י יש למחוק נוסח זה מאחר שהוא מיותר.

ואכן גרסת כל עדי הנוסח שונים מהנוסח המופיע בדפוסים.
בשני קטעי הגניזה מופיע רק נוסח מעין זה שנמחק על ידי רש"י:
"מאי טעמ' ידו בתר גופו גרירא [בעי עקירה] גופו מינד נייד" (T-S AS 76.39)
אך הנוסח המופיע בנוסחנו, "גופו נייח ידו לא נייח", אינו מופיע כלל.

בכתבי יד מינכן ווטיקן, לאחר "מאי טעמא ידו לא נייח גופו נייח", מופיע:

"[[ידו]] בתר גופו גרירא ובעינא עקירה, גופו מינח ניח ולא בעי עקירה". בכתב יד וטיקן כתוב לפני המשפט "ל"א". לפי כתב יד מינכן היה אפשר להבין שמדובר בלשון פירוש, אך בכתב יד וטיקן נראה שמדובר בנוסח חליפי, וכגרסת רש"י.

בכתב יד פרידברג:
"ידו לא בעי עקירה גופו בעי עקירה" – נוסח זה קצר יותר, ואינו מבאר שהיד נגררת אחר הגוף והגוף נח, וכן ההבנה בו הפוכה משאר כתבי היד שבהם נאמר "ידו בעי עקירה והגוף לא בעי עקירה".

ובכתב יד אוקספורד:
"מאי טעמא? ידו לא נח, גופיה נח; ידו מינד נייד, גופיה לא נייד; יד לבתר גופיה גרירא ובעינא עקירה, וגופו מינח נייח ולא בעי עקירה".

לסיכום:

ככל הנראה הסבר הגמרא את ההבדל בין יד לגוף נוסחו בחופשיות לפחות בשלש אופנים. עם הזמן הנוסחים נפוצו ומעתיקים שונים הכניסו אותם לתוך הטקסט שלהם, חלקם הבינו שמדובר בפירוש של נוסח יסודי (לדוגמא כתב יד מינכן) אחרים הבינו שמדובר בנוסח חליפי (כתב יד מינכן וכנרא כתב יד אוקספורד).

רש"י ביכר גרסה אחת על האחרת והגהתו נכנסה לדפוסים. לעומת זאת ר"י המובא בתוספות העדיף דווקא את הגרסה האחרת, זו שלא נותר לה לפנינו שריד מלבד ברש"י, שמחק אותה.


לגרסאות נוספות היכנסו לאתר הכי גרסינן בפורטל fjms.org.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר