חידושים מעניינים / רפי זברגר

שבת ב ע"א
  

הקדמה

בסייעתא דשמייא אנו מתחילים מסכת שבת, הראשונה בסדר מועד. כדי להבין את המשנה הראשונה של המסכת נקדים מספר הקדמות:
• ישנם שלשים ותשעה איסורי שבת דאורייתא הנקראים ''אבות מלאכה''. כל המלאכות נעשו בבניית המשכן במדבר. 
• לכל אב מלאכה ישנן מספר ''תולדות'' שהן פעולות דומות לאב, וגם הן נאסרו מן התורה. 
• אם עושה מספר מלאכות מתחייב על כל מלאכה ומלאכה. 
• אם עובר על אב מלאכה ותולדה של אותו אב, אינו חייב אלא רק אחד. 
• מלאכה המפורטת במשנה הראשונה נקראת ''הוצאת מרשות לרשות'' – מוציאים דבר מה מרשות הרבים לרשות היחיד, או להיפך: מרשות היחיד לרשות הרבים. 
• כדי לעבור על איסור הוצאה מן התורה יש לבצע ''עקירה'' מרשות אחת, ו''הנחה'' ברשות אחרת. 
• אם מבצעים רק ''עקירה'', או רק ''הנחה'' – עוברים על איסור מדרבנן. 
• רשות הרבים הינה ברוחב שש עשרה אמות, ומהלכים בה שישים ריבוא (שש מאות אלף) אנשים בכל יום. 
• בדוגמאות של המשנה: ''עני'' מייצג את האדם העומד ברה''ר, ו''בעל הבית'' מייצג את השוהה ברשות היחיד. 
 

הנושא

יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים, ושתים שהן ארבע בחוץ.
ישנן שמונה אפשרויות לעבור על איסור הוצאה מרשות לרשות. ארבע מהם לעומד ברשות הרבים (עני בלשון המשנה) וארבע לעומד ברשות היחיד (עשיר). מתוך ארבע אפשרויות שיש לכל אחד, שתיים מהן איסורי דאורייתא, ושתיים אינן אלא איסורי דרבנן. והמשנה מפרטת מיד את כל שמונת האפשרויות.
כיצד? העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים, פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית, או שנטל מתוכה והוציא - העני חייב ובעל הבית פטור:
שתי אפשרויות ראשונות לחיוב העני מדאורייתא, כך שהוא מבצע גם עקירה וגם הנחה:
1. עני מכניס ידו המלאה לרשות היחיד ונותן לתוך יד בעל הבית. בכך הוא עקר מרשות הרבים והניח ברשות היחיד. 
2. עני מכניס ידו הריקה לרשות היחיד, נוטל מתוך יד בעל הבית ומוציא – עקר מרשות היחיד והניח ברשות הרבים.
פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני, או שנטל מתוכה והכניס - בעל הבית חייב והעני פטור:
שתי אפשרויות שניות לחיוב בעל הבית מדאורייתא, כך שהוא מבצע גם עקירה וגם הנחה:
3. בעל הבית מוציא ידו המלאה לרשות היחיד ונותן לתוך יד העני. בכך הוא עקר מרשות היחיד והניח ברשות הרבים. 
4. בעל הבית מוציא ידו הריקה לרשות הרבים, נוטל מתוך יד העני ומכניס – עקר מרשות הרבים והניח ברשות היחיד.
פשט העני את ידו לפנים ונטל בעל הבית מתוכה, או שנתן לתוכה והוציא - שניהם פטורין.
עוד שתי אפשרויות לחיוב מדרבנן, כאשר כל אחד מבצע פעולה אחת, עקירה או הנחה. 
5. עני מכניס ידו המלאה לרשות היחיד ובעל הבית נוטל מתוכה. עני עקר מרשות הרבים, בעל הבית הניח ברשות היחיד. 
6. עני מכניס ידו הריקה לרשות היחיד, בעל הבית שם בידו והעני מוציא – בעל הבית עקר מרשות היחיד והעני הניח ברשות הרבים.
פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונטל העני מתוכה, או שנתן לתוכה והכניס - שניהם פטורין:
שתי אפשרויות אחרונות לחיוב מדרבנן. 
7. בעל הבית מוציא ידו המלאה לרשות היחיד והעני נוטל מתוכה. בעל הבית עקר מרשות היחיד והעני הניח ברשות הרבים. 
8. בעל הבית מוציא ידו הריקה לרשות היחיד, והעני שם בידו ובעל הבית מכניס – עני עקר מרשות הרבים ובעל הבית הניח ברשות היחיד.
נדון בדברי התוספות הראשון במסכת, אשר שואל מדוע המסכת מתחילה דווקא באיסור הוצאה מרשות לרשות והרי:
א. היה צריך לשנות איסור זה בפרק שביעי (''כלל גדול'') אשר מפרט את כל שלושים ותשעה אבות מלאכה מדאורייתא. 
ב. היה צריך להתחיל כסדר הכרונולוגי של הדברים לקראת שבת. למשל: איסור לחייט לצאת עם המחט סמוך לשבת, אסור לצלות בשר סמוך לשבת ועוד. לאחר מכן דיני הדלקת נר שבת, וכן הלאה על זה הדרך. אופן זה מצאנו במסכתות אחרות, כגון מסכת פסחים המתחילה בבדיקת חמץ יום לפני פסח ועוד. 
התוספות מתרץ מספר תירוצים:
1. איסור הוצאה מרשות לרשות ''חביבה'' יותר כיוון שמתוכה אנו לומדים מספר הלכות שבת כלליות, כגון: שניים שעשוה פטורין, יד אדם חשובה כמו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים ועוד.
2. איסור הוצאה הוא ''דבר מצוי'' ושכיח, ולכן המשנה פתחה דווקא באיסור זה. 
3. מלאכת הוצאה נחשבת ל''מלאכה גרועה''. לפי אחת ההסברים: אין שום ''יצירה חדשה'' במלאכת הוצאה. 
 

מהו המסר

מתוך התשובה ראשונה של התוספות אנו למדים כי פעולות המלמדות אותנו דברים חדשים, כמו מלאכת הוצאה במשנה, הינן ''פעולות מעניינות''. אנו מחפשים להיות מאותגרים בנושאים המרחיבים את האופק, ומלמדים אותנו דברים חדשים. מסר זה מאוד חשוב בחינוך. אמנם אנו שואפים ללמד את ילדינו התמדה בלימוד ובכל עיסוק אחר, אך כדי שתהיה "יעילות יותר גבוהה" בלימוד, עלינו לשזור מידי פעם נושאים מעניינים שימשכו את הלב והנשמה.
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]