גרסאות הדף היומי מבית אתר "הכי גרסינן"
צוות אקדמי - עמותת פרידברג לכתבי יד יהודיים (FJMS)
 

על תוספות ותוספות

ברכות ה ע"א-ע"ב

עשהאל שמלצר

דאמר רשב"ל:
נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין
נאמר ברית במלח דכתיב ולא תשבית מלח ברית
ונאמר ברית ביסורין דכתיב אלה דברי הברית
מה ברית האמור במלח מלח ממתקת את הבשר
אף ברית האמור ביסורין יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם.

בכתבי היד (פריס ואוקספורד) ובקטעי הגניזה יש נוסח קצר יותר של דברי ריש לקיש, נוסח שלא מובאים בו פסוקים להוכחת הבריתות שנאמרו במלח ובייסורין:

"דאמ' ריש לקיש נאמרה ברית במלח ונאמרה ברית ביסורין מה ברית האמורה במלח מלח ממתיק כל הקרבנות אף ברית האמורה ביסורין יסורין ממרקין גופו של אדם" (כתב יד פריס)

בכתב יד מינכן ובכתב יד פירנצה מובאים פסוקים אחרים להוכחת הברית שנאמרה בייסורים. בכתב יד מינכן "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם בְּמָסֹרֶת הַבְּרִית", מתוך יחזקאל כ,לז, כאשר הפסוק המלא אומר כך: "וְהַעֲבַרְתִּי אֶתְכֶם תַּחַת הַשָּׁבֶט וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם בְּמָסֹרֶת הַבְּרִית". ברור הקשר בין הברית לבין הייסורים – על מנת לעבור בברית יש לעבור קודם תחת השבט.
בגיליון כתב היד הביא המגיה את הפסוק המופיע גם בדפוסים: "אלה דברי הברית", שכפי שמסביר רש"י "אחר הקללות נאמר במשנה תורה" (דברים כח,סט).

בכתב יד פירנצה מובא פסוק נוסף מזכריה יג, ט: "וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב הוּא יִקְרָא בִשְׁמִי וַאֲנִי אֶעֱנֶה אֹתוֹ אָמַרְתִּי עַמִּי הוּא וְהוּא יֹאמַר ה' אֱלֹהָי" (בכתב יד פירנצה ובגיליונו המצב קצת יותר מסובך ולא ניכנס לכך במסגרת זו).

בקיצור: ברוב כתבי היד וקטעי הגניזה מופיע נוסח קצר שאינו כולל פסוקים. בדפוסים, וכן בגיליון כתב יד מינכן לגבי ייסורים, מופיע פסוק מספר דברים, וזה גם הנוסח שעמד בפני רש"י. בנוסח הפנים של כתב יד מינכן מופיע פסוק מיחזקאל, ובכתב יד פירנצה פסוק מזכריה.

כיצד אפשר להבין את התופעה? אפשר שבמקור נמסרה הגמרא ללא פסוק מסוים, כמו הנוסח שנמצא בכתבי היד והגניזה, כאשר ברור לכול באילו פסוקים מדובר (כמו במקרה של ברית המלח), או שניתנה רשות למלמד או לפרשן להוסיף פסוק המבטא את המסר הזה. עם הזמן במקומות מסוימים הפסוקים שנתנו כדוגמה נכנסו לתוך הטקסט ונמסרו כחלק אינטגרלי של טקסט הגמרא, וכך נכנסו פסוקים שונים לתלמוד.

***

רבי אליעזר חלש.
על לגביה רבי יוחנן,
חזא דהוה קא גני בבית אפל
גלייה לדרעיה ונפל נהורא
חזייה דהוה קא בכי ר' אליעזר
א"ל אמאי קא בכית
אי משום תורה דלא אפשת שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים
ואי משום מזוני לא כל אדם זוכה לשתי שלחנות
ואי משום בני דין גרמא דעשיראה ביר.

תוספות על אתר:

"ה"ג לא כל אדם זוכה לשתי שלחנות - אבל אין לגרוס אין אדם זוכה דהא כמה צדיקים זוכין לשתי שלחנות כגון רבי וכדאמרינן בפרק בתרא דהוריות (דף י:)".

האם התוספות מעדיפים גרסה אחת מבין שני גרסאות שעמדו בפניהם, או מתקנים את הגרסה שעמדה בפניהם מסברה, על מנת שגרסת התלמוד לא תסתור מקום אחר בתלמוד? קשה לדעת.

אמנם עיון בכתבי היד מלמד שכולם גרסו כגרסה אותה דחה התוספות: "אין אדם זוכה לשתי שולחנות". בגיליון של כתב יד מינכן כבר חדרה הוראת התוספות ומאן דהוא מגיה: "אין כל אדם זוכה לשתי שולחנות"

בדפוסים הנוסח כבר מוחלט כגרסת התוספות: "אין כל אדם זוכה לשני שולחנות".

כאן המקום להביא את דברי רבנו תם, ראש וראשון לבעלי התוספות, שבהקדמתו לספר הישר כתב כך:

"ספר הישר קראתי בשם את הספר יען כל פקודי כל ישרתי בו שמועות הראשונות וגירסות הספרים אשר מעולם. כי ראיתים שותים מים הרעים לקראת מגיהי ספרים בלי שכר תרומת לשכה ואיש לזרועו היו. כי הזריז [הרי זה] משובח. ואע"ג דלט רבינו גרשם מאור הגולה כל [מאן] דמשבש תלמוד הכי והכי תהוי לא נמנעו מלשבש. ולא די להם בגרסות הנראין [פירוש] לשבש כי אם דברי האמוראין [והתנאין] עצמן ולא יתכן [כן] לכל יראי השם. כי גם רבינו שלמה אם הגיה גירסא בפירושיו הגיה אבל בספרו לא הגיה. כי אם שותי מימיו הגיהו על פי פירושיו אשר לא מלאו לעשות כן בחייו.... והדין נותן אם לא ידע אדם הלה יכתוב פתרונו לפי ראות עיניו אם ירצה אך בספרים אל ימחק שדברי תורה ענים במקומן ועשירים במקום אחר.... ויהיו דברי אלה קרובים לכל יראי השם לבלתי ישבשו הספרים למחקם ולא לעשות לאו הין והין לאו וכ"ש שמתוך סברת האדם לא יסתור שמועתו וסברת התלמוד כי מתוך שלא נודע טעמם [של ראשונים] לא עמדו האחרונים בשמועתם..."

רבנו תם מעיד על תרבות קלוקלת, שעליה כבר עמד רבינו גרשום מאור הגולה, בה הגיהו ספרים ותיקנום על פי סברה ומחקו את הגרסה הקודמת. הוא מעיד על רש"י שגם אם תיקן את הגרסה לא מחק בדרך כלל בגוף הספר.

תרבות זו שכנגדה יצא רבנו תם רווחה ביותר בהמשך הדורות, ונוסחים רבים שבפנינו תוקנו על פי פירושי הראשונים ובעיקר על פי רש"י ותוספות. בפנינו דוגמה לנוסח של תוספות שדרך גרסת הדפוס "מחק" את הגרסה הקודמת, והותיר את המתוקנת בלבד.

לגרסאות נוספות היכנסו לאתר הכי גרסינן בפורטל fjms.org.