פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"בן עשרים שנה"
בחור הפחות מעשרים שנה מהו לשמש כש"ץ בתפילת מוסף
בתוספות ברכות (כו, א ד"ה איבעיא להו) כתבו שתפילת מוסף לא נתקנה אלא תחת קרבן המוסף שאין מביאים בימינו ומשום "ונשלמה פרים שפתינו". והנה בירושלמי (שקלים א, ג) מבואר שקטנים עד גיל עשרים שנה אינם מחויבים במחצית השקל שכן בפסוק נאמר (שמות ל, יד) "כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה", ולפיכך הפחות מעשרים שנה פטור ממחצית השקל. אף נשים פטורות ממחצית השקל, ולפיכך כתב בשו"ת הגאון רבי עקיבא איגר (סימן ט) שנשים אינן שייכות בתפילת מוסף, כיון שלא היו נותנות מחצית השקל ואין להן חלק בקרבנות ציבור, ותפילה זו שכל עניינה אך ורק כתשלום לקרבן שאיננו – הרי שנשים שאינן בקרבן, אינן אף בתפילה.
אלא שאם כן העירו מהאחרונים, שאף נערים עד עשרים שנה שאינם במחצית השקל – אינם בתפילת המוסף, וכיון שאינם חייבים בה, לא יוכלו להוציא את הרבים ידי חובתם ולשמש כש"ץ בתפילה זו.
והגאון רבי אליעזר וולדנברג (שו"ת ציץ אליעזר חלק יא, א) מביא דעות אלו ועומד על מדוכה זו בהרחבה רבה, ומבאר שיתכן שמה שתחת גיל עשרים אינו חייב במחצית השקל הוא על פי דברי הגמרא בסוגייתנו שעד גיל עשרים אינו בקי דיו במשא ומתן ובדרכי העולם. אך תמה לפי דעות אלו מדוע אין נזהרים בזה מלשלוח אל העמוד לפתילת מוסף מי שלא מלאו לו עשרים שנה.
ומכל מקום מסיק ה"ציץ אליעזר" הלכה למעשה, שאין לחוש לזה מפני כמה טעמים, ונביא שניים מהם, א. שכיון שיכול להביא עצמו לידי חיוב בכך שייתן פעם אחת מחצית השקל ששוב עליו לתת בכל שנה – והרי מצינו דעה להלכה שכל היכול להכניס עצמו בחיוב, יכול אף להוציא את החייב בפועל ידי חובתו. ב. על פי המבואר בשולחן ערוך (אורח חיים נג, ה) שבן י"ג שנה ויום אחד המבין מה שהוא אומר קודם לגשת לעמוד מעם הארץ אף אם קולו נעים והציבור חפצים בו. ומכיוון שלא חילק בשולחן ערוך בין תפילה לתפילה, משמע שכשר אף לתפילת מוסף גם מי שלא מלאו לו עשרים שנה.
