עשר מידות החסידות של רב
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
נידה כד ע"א
רש"י כותב שהוא שמע שגדול האמוראים, רב, לא היה זוקף עיניו למעלה, לכן כאשר נכדו, רב שימי בר חייא, דיבר איתו, שאל אותו: שימי את? כלומר האם זה אתה? כי רב לא ראה את מי שדיבר איתו. רש"י עצמו כותב שהפירוש הזה לא בהיר בעיניו, אולם הפירוש הזה אכן נמצא בתשובה של הגאונים (שערי תשובה סימן קעח), ושם נזכרים עשרה ענייני חסידות שרב היה נוהג בהם, ולאחר מותו לא היה אדם שיכול היה לנהוג בכולם, אלא כל אחד מהם הוחזק על ידי אחד:
א. רב לא הלך ארבע אמות בקומה זקופה, וכן נהג רב יהודה. ב. רב לא הלך ארבע אמות בגילוי הראש, וכן נהג רב הונא. ג. רב קיים שלש סעודות בשבת כל ימיו, וכן נהג רב נחמן. ד. ה. רב לא הביט לצדדים ואף לא לפניו, וכן נהגו רב יוסף ורב ששת ו. כאשר רב נכנס לבית המדרש הוא לא רצה להטריח את התלמידים לקום מפניו ולכן האריך את דרכו והלך מסביב, וכן נהגו אביי ורבי זירא. ז. רב לא אכל מסעודת רשות, אלא רק מסעודת מצוה. ח. כל מי שכעס עליו, היה רב עצמו הולך כדי לפייס אותו, וכן נהג רב זוטרא בנו של רב נחמן. ט. רב היה רגיל תדיר להיות מעוטר בתפילין, וכן נהג רב ששת. י. היה קולו ערב והיה רגיל לירד לפני התבה ולהיות מתורגמן לרבו ולכל מי שצריך, ולקיים מה שנאמר כבד את ה' מהונך, וכן נהג ר' חייא בר אדא אחריו.
יש לציין שאכילת שלוש סעודות כל שבת נחשבת כאן כמידת חסידות, ואילו בשולחן ערוך זו הלכה מפורשת ומחייבת לכל אחד. ייתכן שרב היה מקפיד דווקא על אכילת סעודה שלישית עם פת לחם, שזוהי ההלכה לכתחילה.
