סקר
מסכת בבא קמא:





 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  


והא אנן תנן אין הגדולים מתפרנסין על הקטנים? מתניתין בשרכא – שרכים
 

"אמר רבא: האי גדול אחי דלבש ואיכסי מביתא, מאי דעבד עבד. והא אנן תנן אין הגדולים מתפרנסין על הקטנים? מתניתין בשרכא. שרכא פשיטא? מהו דתימא ניחא להו דלא נינוול, קמ"ל גדולים ישאו קטנים" (בבא בתרא, קלט ע"א). 

פירוש: גמרא ובקשר למה שנאמר במשנה, שהאחים הגדולים אינם מתפרנסים בכסות מחלק האחים הקטנים, אָמַר רָבָא: הַאי [אותו] גְּדוֹל אַחֵי [האחים] דִּלְבַשׁ וְאִיכַּסֵּי מִבֵּיתָא [שלובש ומתכסה מתוך רכוש הבית הכללי המשותף לכל האחים] מַאי דַּעֲבַד עֲבַד [מה שעשה עשה] ואין גובים ממנו לאחר מכן מה שלקח מן הירושה הכללית. ומקשים: וְהָא אֲנַן תְּנַן [והרי אנו שנינו במשנה]: אֵין הַגְּדוֹלִים מִתְפַּרְנְסִין עַל הַקְּטַנִּים! ומשיבים: מַתְנִיתִין בִּשְׁרָכָא [משנתנו מדברת באדם בטל], שכיון שאינו עוסק בענייני הבית אין הצדקה להלבישו מן הירושה הכללית. מה שאין כן בדברי רבא, גדול האחים עוסק בענייני כל המשפחה, ולכן ראוי לו שיתלבש כראוי לתועלת כל האחים. ותוהים: שְׁרָכָא, פְּשִׁיטָא [אדם בטל, פשוט] הדבר שאינו רשאי לקחת מהירושה, שהרי אין לאחיו כל הנאה מכך, ומדוע יתנו לו מהרכוש הכללי? ומשיבים: מַהוּ דְּתֵימָא [שתאמר]: נִיחָא לְהוּ [נוח להם] שלֹא נִינְוַול [יתנוול], ומשום כבודם רוצים שגם הוא יתלבש כהוגן, על כן קָא מַשְׁמַע לָן [השמיע לנו] במשנה, שאינו יכול לדרוש זאת, ואם לקח מן הירושה הכללית יצטרך להחזיר לאחיו את חלקם (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: שרכים   שם באנגלית: Fern   שם מדעי: Pteridophyta

נושא מרכזי: האם קיים קשר בין שרכא לשרכים?

בצד הצמחים בעלי הפרחים המוכרים לנו היטב ומתרבים בעזרת ייצור זרעים קיימים עשרות אלפי צמחים שאינם מייצרים זרעים. צמחים אלו מתרבים בעזרת נבגים שהינם גופיפי רבייה חד תאיים או בעלי תאים אחדים. הנבג איננו תוצר הכלאה בין פרטים שונים אלא תוצר חלוקת תאים בתוך מנבגים בצמח האם (ראה תמונה 2). צורת רבייה זו נחשבת לירודה והיא קיימת בפטריות, טחבים ושרכים.

בחטיבת השרכים נכללים כ – 20,000 מינים של צמחים. בניגוד לטחבים, לשרכים יש מערכת הובלה, גבעולים, עלים ושורשים ככל הצמחים העילאיים. לעומת זאת הם חסרים פרחים וזרעים וכמובן פירות. השרכים אינם עמידים לתנאים יובשניים ולכן נמצא אותם בדרך כלל באיזורים גשומים יחסית ובעיקר באיזורים הטרופיים. בארץ נוכל למצוא את השרכים בעיקר בנקיקי סלע בנחלי הכרמל והגליל. כתוצאה מהיעדר פירות לשרכים אין חשיבות כלכלית רבה אך הרבה מהם משמשים לקישוט כצמחי נוי. בתמונות 1-6 אציג כמה משרכי הארץ. 

הגמרא מתרצת את הסתירה בין דברי רבא המתיר בדיעבד לגדול האחים להתכסות בממון מתוך רכוש שאר האחים לבין דברי משנתנו האוסרת על הגדולים להתפרנס מנכסי האחים הקטנים. מתרצת הגמרא את הסתירה שמשנתנו עוסקת בשרכא. מפרש הרשב"ם: "בשרכא - אדם בטל שאין להם ריוח בדבר". המונח שרכא מופיע גם בהקשר אחר: "א"ל רבא לרבה בר מרי: מנא הא מילתא דאמרי אינשי מטייל ואזיל דיקלא בישא גבי קינא דשרכי?" (בבא קמא, צ"ב ע"ב). מפרש רש"י במקום באופן דומה: "קינא דשרכי - אילנות בטלים ואין עושים פרי כמו גברא דשרכא בטל כלומר דרך דקל רע ליגדל בצד אילן סרק". בערוך בערך "שרך" מופיעה גרסה אחרת "שדך" שפירושה שקט. יש הגורסים שרכי כמו "סרקי" כלומר אילן סרק. לענייננו אין הבדל בין הגרסאות לגבי המשמעות הנובעת ממושג זה משום שעל פי כל הפירושים מדובר באח שאינו מועיל לאחיו בגין השימוש בנכסיהם. 

בעיון במילון אבן שושן בערך "שרך" אנו מוצאים תיאור בוטני של מבנה השרכים וציטוט הגמרא בבא קמא ללא נימוק לקשר בין הדברים. ייתכן ואכן מקור השם של השרכים הוא שרכא והוא מביע את העובדה שהם אינם מייצרים פירות, ואין בהם תועלת כאח הגדול במשנתנו כאשר איננו מסייע לאחיו הקטנים. אמנם רש"י בבא קמא מייחס את שרכא לעצי סרק באופן כללי אך אולי מחדשי השם "שרכים" השתמשו בו לקבוצת הצמחים הספציפית שתיארנו. 

קשר מסויים בין שרכא לצמחים אנו מוצאים בגמרא בעירובין (ק' ע"ב): "אמר רמי בר אבא אמר רב אסי: אסור לאדם שיהלך על גבי עשבים בשבת משום שנאמר ואץ ברגלים חוטא. תני חדא מותר לילך על גבי עשבים בשבת ותניא אידך אסור. לא קשיא הא בלחים הא ביבשים ... הא דאית ליה שרכא הא דלית ליה שרכא". רש"י במקום מפרש: "שרכא - פתילה ארוכה שהעשב ארוך אסור". הגאונים מפרשים ששרכא הם עלים רחבים. רבים מהשרכים הם אכן בעלי עלים ארוכים וגם רחבים.
 

    
תמונה 1. רב-רגל פשוט – צד עליון   תמונה 2. רב-רגל פשוט – צד תחתון
הגושים הצהובים הם המנבגים (הקופסיות המכילות את הנבגים)

 

    
תמונה 3. שערות שולמית   תמונה 4. שרכרך ריחני

   

    
תמונה 5. דנדנה רפואית        צילם: איציק פרידמן-קרול   תמונה 6. גריזית אירופית         צילם: ברוך אליצור

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 


כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

 

.





 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר