סקר
התחלת מסכת סנהדרין
הקלה משמעותית לאחר ה"בבות"!
הכל קשה ומעניין באותה מידה
יותר קשה מה"בבות"
כבר מתגעגע ל"בבות"


 

מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

המחאת בנק - "מעמד שלושתן"?


"מנה לי בידך תנהו לפלוני, במעמד שלשתן – קנה". השלושה הם: מלוה, לווה, ומקבל הלוואה חדש, או מקבל מתנה. אם שלושתם נוכחים במעמד הציווי של בעל הרכוש, הקנין חל. הלכה זו היא: "הלכתא בלא טעמא" (בבא בתרא קמד ע"א) במובן זה שהיא חריגה מנהלי הקנין המקובלים, ובכל זאת היא תקפה. "לפי שהדבר נהוג הוא בין הסוחרים והחנונים, תקנו את הדבר לקנות באמירה במעמד שלשתן. לפי שאין קנין מועיל בדבר שאין בעין" (רשב"ם כאן).

הגמ' (גיטין יג ע"ב) שואלת, בכל זאת איך הקנין חל במצב כזה? ומשיבה שמשמעות הלוואה היא שהלווה מקבל על עצמו בעת ההלוואה לעשות בכל הקשור לכסף, מה שהבעלים אומרים לו. מאחר וכעת אמר המלווה ללווה להעביר את הכסף לאדם אחר, הוא מבצע את האמור. בקצות החושן (סימן קכו ס"ק ג) מסביר שיש סמכות בידי חכמים לתקן תקנות במה שקשור לפעולות קנין, וכמו שחכמים נתנו תוקף לקנין "סיטומתא" - חותם שהיו רושמים החנונים על חביות יין שנמכר מבלי שנעשה פעולה קנינית מסודרת, הנהוג ומקובל בין סוחרי יין. קושית הגמרא היא על מלוה בלבד. בשונה מפיקדון, דמי ההלוואה הוא לא משהו ממשי, זו התחייבות של הלווה להחזיר למלווה, ועל כן היה צורך לומר שזו תקנה ללא טעם במובן הקניני, אך אם נעשה במעמד שלושתם הוא תקף.

"מנה לי בידך, תנהו לפלוני", היא כתיבת המחאה לבנק- צ'ק. בעל החשבון רושם על ההמחאה: תנו לפלוני את הסכום הרשום בהמחאה. אך שפעולה יום יומית כזו של מתן המחאות ומסחר בהם, לא נעשית בדרך כלל במעמד שלושתן. לעיתים במעמד שנים- הנותן והמקבל, אך לא בבנק. ובכל זאת, עצם מסירת פנקס ההמחאות לבעל החשבון היא הודעה והסכמה של הבנק על קשר מחייב עם לקוחו, ולכן אין צורך בנוכחות הבנק או נציגו בעת מתן המחאה לפקודת אדם אחר, והקנין תקף. (בהרחבה: הרב צבי יהודה בן יעקב, "תוקפם הקניני של השיקים", משפטיך ליעקב, חלק א סימן כא).



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר