סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

כתבי יד ודפוס ראשון ב"ב קמז

בעמוד זה מוצג נוסח הדף מתוך 6 כתבי יד ומתוך דפוס ראשון.
כל ההעתקות נעשו במקצועיות והוגו שוב, רובם פעמיים.
ההעתקות מופיעות כאן באדיבות תקליטור 'עדי נוסח' של המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן.
בתקליטור מופיעים נוסף להעתקות כתבי היד של כל הש"ס גם צילומים באיכות גבוהה של קטעי הגניזה.
לכל אלו נלווה הממשק המוכר של 'פרוייקט השו"ת' כצורתו (ברשיון מפרוייקט השו"ת) על יכולות החיפוש שלו.
לפרטים אודות התקליטור: 050-4130103, Talmud@netvision.net.il  


BAVA-BATRA 147a Escorial G-I-3

דומה שיש לי בן ועכשיו שאין לי בן נכסיו
לפלוני הרי שהיה חולה ומוטל במטה אמרו לו נכסיו למי אמ' להן דומה שאשתי
מעוברת עכשיו שאין אשתי מעוברת נכסיו לפלוני ונודע שיש לו בן או שהיתה
אשתו מעוברת אין מתנתו מתנה לימ' ר' שמעו' בן מנסיא ולא רבנן אפי' תימא
רבנן שני התם דקאמ' דומה ודקארי לה מאי קא ארי ליה צעריה הוא דקא מדבר
אמ' ר' זירא אמ' רב מניין למתנת שכיב מרע שהיא מן התורה שנ' והעברתם את
נחלתו לבתו יש לך עברה אחרת שהיא בזה ואיזו זו זו מתנת שכיב מרע ורב
נחמן [אמ' רבה בר אבוה מהכא ונתתם את נחלתו לאחיו יש לך נתינת אחרת שהיא כזו ואי זו זו זו מתנת שכיב מרע ורב נחמן מאי טעמא לא אמ' ומהעברתם ההוא מיבעי ליה לכדר' דתניא ר' או' בכלן נאמר' בהן נתינה וכאן נאמר בה העברה אין לך שמעביר נחלה משבט] לשבט אלא בת הואיל ובנה ובעלה יורשין אותה ר' זירא מאי טעמ' לא אמ' מונתתם אורחא דקרא הוא רב מנשיא אמ' מהכא בימים ההם חלה חזקיהו
למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר יי' צו לביתיך
בצואה בעלמ' רמי בר יחזקאל אמ' מהכא ואחיתופל ראה כי לא נעשתה
עצתו וגו' בסאה בעלמ' תנו רבנן שלשה דברים צוה אחיתופל את בניו
אל תהיו במחלוקת בית דוד ואל תמרדו במלכות בית דוד יום טוב של
עצרת ברור זרעו חטים מר זוטרא אמ' כלול אתמר אמרי נהרדעי משמי'
דר' יעקב לא ברור ברור ממש ולא בלול בלול ממש אלא אפי' בלול ורוח
צפונית מנשבת בו זהו ברור אמ' ליה רחבה לרב אשי אנן דרב יצחק בר
אבדימי מתנינן לה דאמ' רב יצחק בר אבדמי מוצאי יום טוב האחרון של
חג הכל צופין לעשן המערכה נטה כלפי צפון עניים שמחין ובעלי בתים
עצבים מפני שגשמי שנה מרובין ופירותיהן מרקבין נטה כלפי דרום
עניים עצבים ובעלי בתים שמחין מפני שגשמי שנה מועטין ופירותיהן
משתמרין נטה כלפי מזרח הכל שמחין נטה כלפי מערב הכל עצבים
ורמינהי מזרחי לעולם (קשה) יפה מערבי' לעולם קשה רוח צפונית
יפה לחטין בשעה שהביאו שליש וקשה לזתים בשעה שהניצו ורוח דרומי'
קשה לחטים בשעה שהביאו שליש ויפה לזתים בשעה שהניצו (ורוח דרומי'
קשה ל) ואמ' רב יוסף ואיתימ' מר זוטרא ואיתימ' רב נחמן בר יצחק וסימני'
שולחן בצפון ומנורה בדרום הא מרבי דידיה והא מרבי דידיה לא קשיא
הא לן והא להו תניא אבא שאול או' יום טוב של עצרת ברור סימן יפה
לכל השנה כלה אמ' רב זביד האי יומא קמא דריש שתא אי חמים כלה שתא
חמימא ואי קריר כליה שתא קרירא למאי נפקא מינה

עמוד ב

לתפלתו של כהן גדול
ורבא אמ' רב נחמן מתנת שכיב מרע מדרבנן בעלמ' הוא גזירה
שמא תטרף דעתו עליו מי אמ' רב נחמן הכי והאמ' רב נחמן אע"ג דאמ'
שמואל המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו מחול ואפי' יורש מוחל מודה [שמואל]
שאם נתנו במתנת שכיב מרע שאינו יכול למחול אי אמרת בשלמא דאורית'
משום הכי אינו יכול למחול אלא אי אמרת דרבנן אמאי אינו יכול למחול אינה
של תורה ועשאו()[ה] כשל תורה אמ' רבא אמ' רב נחמן שכיב מרע שאמ' ידור
פלוני בבית זה ויאכל פלוני פירות דקל זה לא אמ' כלום עד שיאמ' תנו בית
זה לפלוני וידור בו תנו דקל זה לפלוני ויאכל פירותיו למימר' דסבר רב
נחמן מילתא דאיתיה בבריא איתיה בשכיב מרע דליתיה בבריא ליתיה
בשכיב מרע והאמ' רבא אמ' רב נחמן


BAVA-BATRA 147a Florence II-I-9

[דומה] שי()[ש] לו בן (ועש)
ועכשיו שאין לו בן נכסיו לפל' דומה שאשתו
מעוברת ועכשיו שאין אשתו מעוברת
נכסי(ך)[?ו?] לפל' ואחר כך נודע (ואחר כ) נודע שיש
לו בן או שאשתו מעוברת אין מתנתו מתנה
לימ' ר' שמע' בן מנסיא היא ולא רבנן אפילו
תימ' רבנן שאני התם דומ(א)[ה] ודקראי לה מאי
קארי לה ?(שאני התם)? דיל' אגב צעריה הוא
דקא מדכר אמ' ר' זירא אמ' רב (נ)[מ]נין
למתנה שכיב מרע שהיא מן התורה שנ' איש
כי ימות ובן אין לו וגו' יש לך עברה אחת
שהיא (אסורה) כזו ואיזו זו זו מתנה שכיב
מרע ורב נחמ' אמ' רבה בר אבוה מהכא
ונתתם את נ(ת)[ח]לתו לאחיו יש לך נתינה אחרת
שהיא כזו ואיזו זו זו מתנה (ורב נר) שכיב
מרע ורב נחמ' מאי טעמ' לא מוקים לה
מוהעברתם ההוא מיבעי לכדר' דתניא ר'
אומ' בכולן נאמ' נתינה וכאן נאמ' עברה
שאין לך מעביר נחלה משבט לשבט אלא
בת הואיל ובנה ובעלה יורשין אותה [ור' זירא אמ' רב מאי טעמ' לא מוקי לה] מונתת'
אורחא דקרא היא אמ' רב בר תחליפ'
משמיה דשמואל מהכא כה אמר ייי צו
לביתך בצואה בעלמ' רב בר יחזקאל אמ'
מהכא ויצו לביתו ויחנק בצואה בעלמא
תנו רבנן שלשה דברי' צוה אחיתופל
את בניו אל תהיו במחלוקת ואל תמרדו
במלכות בית דוד ביום טוב של עצרת [ברור]
זרעו חיטין מר זוטרא בלול איתמר אמרי
נהרדעי משמיה דר' (ל) יעקב לא בלול בלול
ממש ולא ברור ברור ממש אלא כל
שאילו בלול ורוח צפונית באה ומנשבת
בו הרי זה ברור אמ' ל' רבבה לרב אשי אנן
אדרב יצחק בר אבודימי מתנינן לה דאמ' רב
יצחק בר אבודימי מוצאי יום טוב האחרון
(או) [ה]כל צופין לעשן המערכה נטה כלפי צפון
עניים שמחים ובעלי בתי' עציבים מפני
שגשמי שנה מרובין ופרותיהן מרקיבין נטה
לדרום בעלי בתים שמחי' ועניים עציבי' מפני
שגשמי שנה מועטין ופרותיהן משתמרין
למזרח הכל שמחי' למערב הכל עציבין (ומ)
ורמנהי מזרחית לעול' יפה מערבית לעול' קשה
רוח צפונית יפה לחיטין בשעה שהביא
שליש וקשה לזיתים בשעה שהניצו רוח
דרומית קשה לחיטין בשעה שהביאו שליש
ויפה לזיתים בשעה שהינצו אמ' רב יוסף
ואיתימ' מר זוטרא ואיתימ' רב נחמ' בר יצחק
וסימנך שולחן בצפון ומנורה בדרום האי
מרבה דידיה והאי מרבה דידיה לא קשיא הא
ל(א)[ן] והא להו אבא שאול אומ' יום טוב של
עצרת ברור סימ' יפה לכל השנה כולה אמ' רב
זביד האי יומא קמא דריש שתא אם חמים
כולה שתא חמימא ואי (כ)[ק]ריר כולה שתא
קרירא למאי נפקא מינה ל

עמוד ב

תפילתו של כהן
גדול אמ' רבא אמ' רב נחמן מתנה
שכיב מרע בעלמ' דרבנן הוא גזירה שמא
תטרף דעתו עליו ו(כ)[מ]י אמ' רב נחמ' הכי והאמ'
רב נחמ' אעגב דאמ' שמואל המוכר שטר
חוב לחבירו וחזר ומחלו מחול אפילו יורש
נמי מחול מודה שמואל שאם נתנו במתנה [שכיב מרע]
שוב אינו יכול למחו(ת)[ל] אי אמרת בשלמא
מדאורית' (ש) הינו דאינו יכול למחו(ת)[ל] אלא
אם אמרת מדרבנן אמאי אינו יכול למחות
אינה של תורה ועשאה של תורה אמ'
רב נחמ' אמ' רב שכיב מרע שאמ' ידור
?(עם)? פל' בבית הזה יאכל פל' פירות דקל זה
לא אמ' כלום עד שיאמר תנו בית זה לפלני
וידור בו תנו דקל זה לפל' ויאכל פירותיו
למימרא דקסבר רב נחמ' מילת' דאיתא בבריא
איתא בשכיב מרע מילתא דלית בבריא לית'
בשכיב מרע והא (מ) רבא אמ' רב נחמ'


BAVA-BATRA 147a Hamburg 165

דומה אני שיש ל(ו)[י] בן ועכשיו שאין לי בן נכסאי לפל' היה חולה
ומוטל במטה ואמרו לו נכסיו למי ואמ' להן דומה אני שאשתו מעוברת עכשיו שאין
אשתו מעוברת נכסיו לפל' ונודע שיש לו בן או שהיתה אשתו מעוברת אין מתנתו
מתנה לימא ר' שמעון בן מנסיא היא ולא רבנן אפלו תימא רבנן דומה שאני ודקא
ארי לה מאי קא ארי לה צעריה הוא דקא מדכר א'ר זירא אמ' רב מניין למתנת שכיב
מרע מן התורה שנ' והעברתם את נחלתו לבתו יש לך העברה אחרת שהיא כזו ואי זו
זו זו מתנת שכיב מרע רב נחמן אמ' רבה בר אבוה מהכא ונתתם את נחלתו לאחיו יש
לך נתינה אחרת שהיא כזו ואי זו זו זו מתנת שכיב מרע ורב נחמן מאי טע' לא א'
מוהעברת' ההוא מיבעי ליה לכדר' דתניא ר' אומ' בכולן נאמרה בהן נתינה וכאן
נאמ' בהן העברה אין לך שמעביר נחלה משבט לשבט אלא בת הואיל ובנה ובעלה
יורשין אותה ור' זירא מאי טע' לא אמ' מונתתם אורחיה דקרא הוא רב מנשיא בר
ירמיה אמ' מהכא בימים ההם חלה חזקי' למות ויבא אליו ישעיהו הנביא ויאמר
אליו כה אמר ייי צו לביתך בצואה בעלמא רמי בר יחזקאל אמ' מהכא ואחיתופל ראה
כי לא נעשתה עצתו וג' ויצו לביתו ויחנק בצואה בעלמ' תנו רבנן שלשה דברים
צוה אחיתופל את בניו אל תהיו במחלוקת ואל תמרדו במלכו' בית דוד ויום טוב של
עצרת ברור זרעו חטים מר זוטרא אמ' בלול איתמר אמרי נהרדעי משמיה דר' יעקב
לא ברור ברור ממש ולא בלול בלול ממש אלא אפלו בלול ורוח צפונית מנשבת בו
זהו ברור אמ' ליה ר' אבא לרב אשי אנן אדרב יצחק בר אבדימי מתנינן לה דאמ'
רב יצחק בר אבדימי מוצאי יום טוב האחרון של חג הכל צופין לעשן המערכה נטה
כלפי צפון עניים שמחים ובעלי בתים עצבים מפני שגשמי שנה מרובין ופירותיהן
מרקיבין נטה כלפי דרום עניים עצבים ובעלי בתים שמחים מפני שגשמי שנה מועטין
ופירותיהם משתמרין נטה כלפי מזרח הכל שמחים כלפי מערב הכל עצבים ורמינהי
מזרחית לעול' יפה רוח מערבית לעולם קשה רוח צפונית יפה לחטים בשעה שהביאו
שליש וקשה לזתי' בשעה שינצו ורוח דרומית קשה לחטים בשעה שהביאו שליש ויפה
לזתים בשעה שינצו ואמ' רב יוסף ואיתימא מר זוטרא ואיתימא רב נחמן בר יצחק
וסימניך שלחן בצפון ומנורה בדרום האי מרבה דידיה והאי מרבה דידיה לא קשיא
הא לן והא להו תניא אבא שאול אומ' יום טוב של עצרת ברור סימן יפה לכל השנה
כולה אמ' רב זביד יומא קמא דריש שתא אי חמים כולה שתא חמימא ואי קריר כולה
שתא קרירא מאי נפקא מינה

עמוד ב

לתפלתו של כהן גדול רבא אמ' רב נחמן מתנת שכיב מרע מדרבנן בעלמא
היא גזירה שמא תטרף דעתו עליו ומי אמ' רב נחמן הכי והאמ' רבא אמ' רב נחמן
אע'ג דאמ' שמואל המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו מחול [ואפלו יורש נמי
מוחל] מודה שמואל שאם נתנו במתנת שכיב מרע שאינו יכול למו(כר)[חל]ו אי אמרת
בשלמ' דאוריתא משום הכי אינו יכול למו()[חל]ו אלא אי אמרת דרבנן אמאי אינו
יכול למחול לו אינה כשל תורה ועשאוה כשל תורה אמ' רבא אמ' רב נחמן שכיב מרע
שאמ' ידור פל' בבית זה יאכל פל' דקל זה לא אמ' כלום עד שיאמר תנו בית זה
לפל' וידור בו תנו דקל זה לפל' ויאכל פירותיו למימרא דסבירא ליה לרב נחמן
מלתא דאיתיה בבריא איתיה בשכיב מרע ודליתיה בבריא ליתיה בשכיב מרע והאמ'
רבא אמ' רב נחמן


BAVA-BATRA 147a Munich 95

דימא שיש לו בן עכשו שאין לו בן נכסיו לפלו' היה חול' מוטל במט' ואמרו לו
נכסיו למי א' להם דימ' שאשתו מעובר' ועכשי' שאין אשתו מעובר' נכסיו לפלו' ואח' כך נודע שיש לו בן או שאשתו מעובר' אין מתנתו מתנ' לימ' ר' שמעון בן
מנסי' הי' ולא רבנן אפי' תי' רבנ' שאני הת' דקא' דימא ודקארי לה מאי קארי לה לעול' אימ' לך כדמעיקר' דר' שמעו' ולא רבנן ולא אמרי' שאני דימ' האי דקא' דומה דילמ'
צערי' קמדכר ולא הי' לא אמרי' צערי' קמדכר אל' שאני היכ' דא' דומ' ואפי' רבנן היא א"ר זיר' מניין למתנ' שכי' מרע שהי' מן התור' שנ' והעברת' את נחלתו יש לך
עבר' אחר' שהי' כזו ואיזו זו מתנ' שכי' מרע רב נחמ' א' רב' בר אבו' מהכ' ונתת' את נחלתו יש לך נתינ' אחר' שהי' כזו ואיזו זו זו מתנ' שכי' מרע ורב נחמ' מאי טע' לא א'
מוהעברת' ההו' מיבעי לי' לכדר' דתני' ר' או' בכולן נאמ' בהן נתינ' וכאן נא' בה' עבר' שאין לך מי שמעביר משבט לשבט אל' בת הואיל ובנ' ובעל' יורשין אות' ור' זיר'
מאי טע' לא א' מונתת' אורחי' דקר' הוא רב מנש' בר ירמי' א' מהכ' בימי' ההם חל' חזקי' למות ויב' אליו ישעי' בן אמו' הנבי' ויאמ' אלי' כה אמ' יי' צו לבית' כי מת אתה
ולא תחי' בצוא' בעלמ' רמי בר יחזקאל א' ואחיתפל רא' כי לא נעש' עצ' ויחב' את חמו' ויק' ויל' אל בי' ויצ' לבית' ויח' בצוא' בעלמ' ת"ר שלש' דברי' צוה אחיתפל את
בניו אל תהיו במחלוק' ואל תמרדו במלכו' בי' דוד וי"ט של עצר' ברור זרעו חיטי' מר זוטר' א' בלול איתמ' נהרדעי משמי' דר' יעק' לא בלול בלול ממש ולא ברור ממש
אל' אפי' בלול ורוח צפוני' מנשב' בו זה הו' ברור א"ל רב אב' לרב אשי אנן אדרב יצח' בר אבדימי מתנינן לה דא' רב יצח' בר אבדי' מוצאי י"ט האחרו' של חג הכל צופי' לעשן
המערכ' נטה כלפי צפו' עניים שמחי' ובעלי בתי' עצבי' מפני שגשמי שנ' מרובין ופירותיה' מרקיבי' נטה כלפי דרו' עניים עצבי' ובעלי בתי' שמחי' מפני שגשמי
שנ' מועטי' ופירותי' משתמרין למזרח כלם עצבי' למער' כול' שמחין ורמנהי מזרחי' לעול' יפ' מערבי' לעול' קשה רוח צפוני' יפה לחטי' בשע' שהביאו שליש וקשה
לזתי' בשע' שהניצו רוח דרומי' קש' לחטים בשע' שהבי' שליש ויפ' לזתי' בשע' שהנצו וא' רב יוסף ואיתימ' מר זוטר' ואיתימ' רב נחמ' בר יצח' סימני' שלח' בצפו' ומנור'
בדרום האי מרב' דידי' והאי מרב' דידי' לא קשי' הא לן והא להו תני' אב' שאו' או' י"ט של עצר' ברור סימן יפ' לכל השנ' כול' א' רב זביד האי יומ' קמ' דריש שת' אי חמים
כול' שתא חמימ' אי קריר כול' שת' קריר' למאי נפק' מינה

עמוד ב

לתפיל' של כה' גדו' א' רבא א' רב נחמ' מתנ' שכי' מרע מדרבנ' בעלמ' הו' גזיר' שמ' תטרף דעתו עליו מי א' רב נחמ'
הכי והא' רבא א' רב נחמ' (א' שמו') אע"ג דא' שמו' המוכ' שט' חוב לחבי' וחזר ומחלו מחול אפי' יורש מוחל ומוד' שמו' שאם נתנו במתנ' שכי' מרע שאי' יכול למחול אי אמרת
בשל' מדאורית' היינו דאינו יכו' למחול אל' אי אמר' מדרבנ' אמאי אינו יכו' למחול אינ' של תור' עשא' כשל תור' א' רבא א' רב נחמ' שכי' מרע שא' ידור פלו' בבי' זה יאכל
פלו' פירו' דקל זה לא א' ולא כלו' עד שיאמ' תנו בית זה לפלו' () וידור בו תנו דקל זה לפלו' ויאכל פירותיו למימר' דסב' רב נחמ' דאיתי' בברי' איתי' בשכיב מרע מילתא
דליתי' בברי' ליתי' בשכי' מרע והא' רבא א' רב נחמ'


BAVA-BATRA 147a Paris 1337

דומה
שיש לו בן ועכשו שאין לו בן נכסיו לפלוני כמדומה לו שאשתו מעוברת ועכשו
שאין אשתו מעוברת נכסיו לפלוני ונודע שיש לו בן או שהיתה אשתו מעוברת
אין מתנתו מתנה לימא ר' שמעון בן מנסיא היא ולא רבנן אפי' תימא רבנן דומה
שאני ודקארי לה מאי קא ארי לה דלמא צעריה הוא דקא מידכר קמ"ל
אמ' ר' זירא אמ' רב מנין למתנת שכיב מרע שהיא מן התורה שנ' והעברת'
את נחלתו לבתו יש לך עברה אחרת שהיא כזו ואי זו זו זו מתנת שכיב מרע
( ) רב נחמן אמ' רבה בר אבוה מהכא ונתתם את נחלתו לאחיו
יש לך נתינה אחרת שהיא כזו ואי זו זו זו מתנת שכיב מרע ורב נחמן מאי טע'
לא אמ' מוהעברתם ההוא מיבעי ליה לכדר' דתניא ר' אומ' בכולן נאמרה בהן
נתינה וכאן נאמרה [ה]עברה [ש]אין לך שמעביר נחלה משבט לשבט אלא בת הואיל
ובנה ובעלה יורשין אותה ור' זירא מאי טעמא לא אמ' מונתתם אורחא דקרא
הוא רב מנשיא בר ירמיה אמ' מהכא בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו
ישעיהו וגו' [כי] מת אתה ולא תחיה צו לביתך בצואה בעלמא רמי בר יחזקאל אמ'
מהכא ואחיתופל ראה כי לא נעשתה עצתו [ויצו אל ביתו] וגו' בצואה בעלמא ת"ר שלשה
דברי' צוה אחיתופל את בניו אל תהיו במחלוקת ואל תמרדו במלכות בית דוד
ויום טוב של עצרת ברור זרעו חטין מר זוטרא אמ' בלול איתמר אמרי נהרדעי
משמיה דר' יעקב לא ברור ברור ממש ולא בלול בלול ממש אלא אפי' בלול
ורוח צפונית מנשבת זה הוא ברור אמ' ליה ר' אבא לרב אשי אנן אדרב
יצחק בר אבדימי מתנינן לה דאמ' רב יצחק בר אבדימי מוצאי יום טוב האחרו'
של חג הכל צופין לעשן המערכה נטה כלפי צפון עניים שמחין ובעלי בתים עצבי' מפני
שגשמי שנה מרובין ופירותיהן מרקיבין נטה כלפי דרום עניים עצבין ובעלי בתים
שמחין מפני שגשמי שנה מועטין ופירותיהן משתמרין נטה כלפי מזרח הכל שמחי'
כלפי מערב הכל עצבין [למימרא דמערבית לעולם יפה ומזרחית לעולם קשה] ורמינהי מזרחית לעולם יפה מערבית לעולם קשה רוח
צפונית יפה לחטים בשעה שהביאו שליש קשה לזתים בשעה שיניצו רוח דרומי'
קשה לחטים בשעה שהביאו שליש יפה לזתים בשעה שיניצו ואמ' רב יוסף ואיתי'
מר זוטרא ואיתימא רב נחמן בר יצחק וסימניך שולחן בצפון ומנורה בדרום האי
מרבי דידיה והאי מרבי דידיה לא קשיא הא לן והא להו תניא אבא שאול או'
יום טוב הראשון ברור סימן יפה לכל השנה כולה אמ' רב זביד האי יומא קמא
דריש שתא אי חמים כולה שתא חמימא אי קריר כולה שתא חמימא אי קריר
כולה שתא קרירא למאי נפקא מינה

עמוד ב

לתפלתו של כהן גדול אמ' רבא אמ' רב
נחמן מתנת שכיב מרע מדרבנן בעלמא היא שמא תטרף דעתו עליו ומי אמ' רב
נחמן הכי והאמ' רבא אמ' רב נחמן אע"ג דאמ' שמואל המוכר שטר חוב לחברו וחזר
ומחלו מחול ואפי' יורש מוחל מודה שמואל שאם נתנו במתנת שכיב מרע שאינו
יכול למחול אי אמרת בשלמא דאוריתא משום הכי אינו יכול למחול אלא אי
אמרת דרבנן היא אמאי אינו יכול למחול אינה כשל תורה ועשאוה כשל תורה
אמ' רבא אמ' רב נחמן שכיב מרע שאמ' ידור פלו' בבית זה יאכל פלו' פירו' דקל
זה לא אמ' כלום עד שיאמר תנו בית זה לפלו' וידור בו תנו דקל זה לפלו' ויאכל פירותיו
למימרא דסבר רב נחמן מילתא דאיתה בבריא איתה בשכיב מרע דליתה בבריא
ליתה בשכיב מרע והאמ' רבא אמ' רב נחמן


BAVA-BATRA 147a Vatican 115

דומה לו שיש לו בן ועכשיו
שאין לו בן נכסיו לפלוני ואחר כך נודע לו שיש
לו בן היה חולה מוטל במטה ואמרו לו נכסיו למי
אמ' להן דומה לו שאשתו מעובדת ועשיו שאין
אשתו מעוברת נכסיו לפלוני ואחר כך נודע <...>
לו בן או שאשתו מעוברת אין מתנתו מתנה לימא
ר' שמעון בן מנסיא היא ולא רבנן אפילו תימ' רבנן
שאני התם דקאמ' דומה ודקארי לה מאי קארי לה
דילמ' צעריה קמדכר א"ר זירא א' רב מניין למתנת
שכיב מרע שהיא מן התורה שנ' והעברתם אתנחלתו לבתו יש לך העברה אחרת שהיא בזו ואיזו
זו מתנה שכיב מרע רב נחמן אמ' רבה בר אבוה
מהכא ונתתם את נחלתו לאחי יש לך נתינה אחרת
שהיא כזו ואיזו זו מתנת שכיב מרע ורב נחמן מאי
טעמ' לא אמ' מוהעברתם ההוא מיבעי ליה לכדתניא
ר' או' בכולן נאמר בהן נתינה וכאן נאמר בהן העברה
לפי שאין לך שמעביר משבט לשבט אלא בת הואי'
ובנה ובעלה יורשין אותה ור' זירא מאי טעמ' לא אמ'
מונתתם אורחיה דקרא הוא ר' יצחק בר אבודימי
משמיה דרבא אמ' מהכא בימים ההם חלה חזקיה
למות ויבא אליו ישעיהו הנביא ויאמר אליו צו
לביתך כי מת אתה ולא תחיה בצואה בעלמ' הוא
רמי בר יחזקאל אמ' מהכא ואחיתופל ראה כי לא
נתקיימה עצתו ויצו את ביתו ויחנק בצואה בעלמ'
תנו רבנן שלשה דברים צוה אחיתופל את בניו
אמ' להן בניי אל תהיו במחלוקת ואל תמררו
במלכות בית דוד ביום טוב של עצרת ברור זרעו
חיטין מר זוטרא אמ' בלול איתמר אמרי נהרדעי
משמיה דר' יעקב לא בלול בלול ממש ולא ברור
ברור ממש אלא אפילו בלול ורוח צפונית (מ)מנשבת
בו זהו ברור א"ל רבא לרב אשי אנן אדר' יצחק בר
בר אבודימי מתנינן לה דא"ר יצחק בר אבודימי יום
טוב האחרון של חג הכל צופין לעשן של מעוכה
נוטה כלפי צפון עניים שמחים ובעלי בתים עצבי'
מפני שגשמי שנה מרובין ופירותיהן מרקבין נוט'
כלפי דרום עניין עצבים ובעלי בתים שמחים מפני
שגשמי שנה מועטין ופירותיהן משתמרין נוטה
כלפי מזרח כולן שמחין כלפי מערב כולן עצבים
ורמינהי מזרחית לעולם יפה מערבית לעולם
קשה רוח צפונית יפה לחיטין בשעה שהביאו
שליש ולזיתים [קשה] בשעה שהנצו רוח דרומית קשה
לחיטין בשעה שהביאו שליש ויפה לזיתים
בשעה שהנצו ואמ' רב יוסף ואיתימ' מר זוטרא
ואיתימ' רב נחמן בר יצחק וסימניך שולחן בצפון
ומנורה בדרום האי מרבה דידיה והאי מרבה דידיה
לא קשיא הא לן והא להו תניא אבא שאול או'
יום טוב של עצרת יום ברור יפה לכל השנה כולה
אמ' רב זביד האי יומא קמא דריש שתא אי חמימ'
כולה שתא חמימא ואי קריר כולה שתא קרירא
למאי נפקא מינה

עמוד ב

לתפילתו של כהן גדול אמ'
רבא אמ' רב נחמן בר יצחק מתנת שכיב מרע
מדרבנן וגזירה שמא תטרף דעתו עליו מי אמ' רב
נחמן הכי והאמ' רבא אמ' רב נחמן אע"ג דאמ'
שמו' המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו מחול
ואפילו יורש מוחל מורה שמו' שאם נתנו במתנת
שכיב מרע שאינו יכול למחול אי אמרת בשלמ'
מדאוריית' היינו דאינו יכול למחול אלא אי אמרת
מדרבנן אמאי אינו יכול למחול אינה משל תורה
ועשאוה כשל תורה אמ' רבא אמ' רב נחמן שכיב
שאמ' ידור פלוני בבית זה ויאכל פלוני פירות דקל
זה לא אמ' ולא כלום עד שיאמר תנו בית זה לפלוני
וידור בה תנו דקל זה לפלוני ויאכל פירות למימרא
דקסבר רב נחמן מילתא דאיתיה כבריא איתיה בשכי'
מרע ומילתא דליתיה בבריא ליתיה בשכיב מרע
והאמ' רב נחמן


BAVA-BATRA 147a Pesaro 1511 דפוס ראשון

דומה שיש לי בן עכשיו שאין לי בן נכסי לפלוני היה חולה ומוטל במטה ואמרו לו נכסיו למי אמר להן דומה שאשתי מעוברת עכשיו שאין אשתו מעובר' נכסיו לפלוני ונודע שיש לו בן או שהיתה אשתו מעוברת אין מתנתו מתנה לימ' ר' שמעון בן מנסיא היא ולא רבנן אפילו תימ' רבנן דומה שאני ודקארי לה מאי קארי לה מהו דתימ' צעריה הוא דקא מדכר קמל"ן אמר רבי זירא אמ' רב מנין למתנת שכיב מרע שהיא מן התורה שנאמר והעברתם את נחלתו לבתו יש לך עברה אחרת שהיא כזו ואי זו זו מתנת שכיב מרע רב נחמן אמ' רבה בר אבוה אמ' מהכא ונתתם את נחלתו לאחיו יש לך נתינה אחרת שהיא כזו ואי זו זו מתנת שכיב מרע ורב נחמן מאי טעמא לא אמר מוהעברתם ההוא מיבעי ליה לכדרבי דתניא רבי אומר בכולן נאמרה בהן נתינה וכן נאמרה העברה אין לך שמעביר נחלה משבט לשבט אלא בת הואיל ובנה ובעלה יורשין אותה ורבי זירא מאי טעמא לא אמ' מונתתם אורחיה דקרא הוא רב מנשיא בר ירמיה אמ' מהכא בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר ה' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה בצואה בעלמ' רמי בר יחזקאל אמ' מהכא ואחיתופל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבש את חמורו וילך אל ביתו ואל עירו ויצו' לביתו ויחנק בצואה בעלמא תנו רבנן שלשה דברים צוה אחיתופל את בניו אל תהיו במחלוקת ואל תמרדו במלכות בית דוד ויום טוב של עצרת ברור זרעו חטים מר זוטרא אמ' בלול איתמר אמרי נהרדעי משמיה דרבי יעקב לא ברור ברור ממש ולא בלול בלול ממש אלא אפילו בלול ורוח צפונית מנשבתו זה הוא ברור אמר ליה רבי אבא לרב אשי אנן אדרב יצחק בר אבדימי מתנינן לה דאמר רב יצחק בר אבדימי מוצאי יום טוב האחרון של חג הכל צופין לעשן המערכה נטה כלפי צפון עניים שמחים ובעלי בתים עצבין מפני שגשמי שנה מרובין ופירות מרקיבין נטה כלפי דרום עניים עצבים ובעלי בתים שמחין מפני שגשמי שנה מועטין ופירות משתמרין נטה כלפי מזרח הכל שמחין כלפי מערב הכל עצבין ורמינהי מזרחית לעולם יפה מערבית לעולם קשה רוח צפונית יפה לחטין בשע' שהביאו שליש וקשה לזתים בשעה שיניצו סי"מ' סט"ו אמר רב יוסף ואיתימ' מר זוטרא ואיתימ' רב נחמן בר יצחק וסמניך שלחן בצפון ומנורה בדרום האי מרבי דידיה והאי מרבי דידיה לא קשי' הא לן והא להו תניא אבא שאול אומר יום טוב של עצרת ברור סימן יפה לכל השנה כולה אמר רב זביד האי יומא קמא דריש שתא אי חמים כולה שתא חמימה אי קריר כולה שתה קרירא למאי נפקא מינה

עמוד ב

לתפלתו של כהן גדול ורבא אמר רב נחמן מתנת שכיב מרע מדרבנן בעלמא היא שמא תיטרף דעתו עליו ומי אמר רב נחמן הכי והא אמר רב נחמן אף על גב דאמר שמואל המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל ומודה שמואל שאם נתנו במתנת שכיב מרע דאינו יכול למוחלו אי אמר' בשלמא דאוריתא משום הכי אינו יכול למחול אלא אי אמרת דרבנן היא אמאי אינו יכול למחול אינ' של תורה ועשאוה כשל תור' אמר רבה אמ' רב נחמן שכיב' מרע שאמ' ידור פלוני בבית זה יאכל פלוני פירו' דקל זה לא אמר כלום עד שיאמר תנו בית זה לפלו' וידור בו תנו דקל זה לפלוני ויאכל פירותיו למימרא דסבר רב נחמן מילתא דאיתא בבריא איתא בשכיב מרע דליתא בבריא ליתא בשכיב מרע והא אמר רבא אמר רב נחמן

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר