סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

כתבי יד ודפוס ראשון ב"ב קמה

בעמוד זה מוצג נוסח הדף מתוך 6 כתבי יד ומתוך דפוס ראשון.
כל ההעתקות נעשו במקצועיות והוגו שוב, רובם פעמיים.
ההעתקות מופיעות כאן באדיבות תקליטור 'עדי נוסח' של המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן.
בתקליטור מופיעים נוסף להעתקות כתבי היד של כל הש"ס גם צילומים באיכות גבוהה של קטעי הגניזה.
לכל אלו נלווה הממשק המוכר של 'פרוייקט השו"ת' כצורתו (ברשיון מפרוייקט השו"ת) על יכולות החיפוש שלו.
לפרטים אודות התקליטור: 050-4130103, Talmud@netvision.net.il  


BAVA-BATRA 145a Escorial G-I-3

תנו לי בעלי ואשמח עמו הכא נמי נימא
תנו לי שושביני ואשמח עמו אמ' רב יוסף הכא במאי עסיק' כגון ששמח
שבעת ימי משתאות ולא הספיק לפרעו עד שמת לימא תנו לי בעלי
ואשמח בו תנאי היא דתניא המארס את האשה בתולה וגובה מאתים
ואלמנה מנה מקום שנהגו להחזיר קדושין מחזירין מקום שנהגו שלא
להחזיר אין מחזירין דברי ר' נתן ר' יהודה הנשיא או' באמת אמרו מקום
שנהגו להחזיר מחזירין שלא להחזיר אין מחזירין ר' יהודה הנשיא היינו
תנא קמא אלא לאו תנו בעלי ואשמח עמו איכא ביניהו חסורי מחסרא
והכי קתני המארס את האשה בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה דהדר בי'
איהו מתה מקום שנהגו להחזיר קדושין מחזירין מקום שנהגו שלא להחזיר
אין מחזירין מת הוא אין מחזירין מאי טעמ' יכולה היא שתאמ' תנו לי בעלי
ואשמח עמו ואתא ר' יהודה הנשיא למימר באמת אמרו בין מת הוא בין
מתה היא מקום שנהגו להחזיר מחזירין ולא מציא אמרה לא דכולי עלמ'
יכולה היא שתאמר תנו לי בעלי ואשמח עמו ודמת הוא כולי עלמ' לא
פליגי כי פליגי שמתה היא והכא בקדושין לטבועין נתנו קא מפלגי ר' נתן
סבר קדושין לאו לטבועין נתנו ר' יהודה הנשיא סבר קדושין
לטבועין נתנו והא מקום שנהגו להחזיר מחזיר קתני הכי קאמ' סבלונות
ודאי מקום שנהגו להחזיר מחזירין והני תנאי כהני תנאי דתניא קדשה ב(דינר) [ככר]
בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה דברי ר' מאיר ר' יהודה או' בתולה גובה
מאתים ואלמנה מנה ומחזרת לו את השאר ר' יוסי או' קדשה בעשרי' סלעים
נותן לה שלשים סלעים קדשה בשלשים סלעים נותן לה עשרים סלעים
במאי עסיקי' אילימ' שמתה מאי אית לה כתובה אלא שמת הוא תימא תנו לי
בעלי ואשמח עמו ואלא באשת ישראל שזנתה ובמאי אילימ' ברצון מי אית
לה כתובה אלא באונס משרא שריא אלא אשת כהן שנאנסה ובקדושין
לטבועין נתנו קא מפלגי ר' מאיר סבר קדושין לטבועין נתנו ר' יהודה סבר
קדושין [לאו] לטבועין נתנו ר' יוסי מספקא ליה אי לטבועין נתנו אי לאו לטבועין
נתנו הלכך קדשה שמא יאמרו קדושין תופסין באחותה רב אשי אמ' גיטא
מוכחת עליה והא דרב אשי בריתא היא איכא דשמע בהא ולא שמע בהא
מתני' שהשושבינות נגבית בב"ד תנו רבנן חמשה דברים נאמרו
בשושבינות נגבית בב"ד וחוזרת בעוגתה ואין בה משום רבית

עמוד ב

אין השביעית משמטתה ואין הבכור נוטל בה פי שנים נגבית בב"ד
וחוזרת בעונתה מאי טעמ' כמלוה דמי ואין בה משום רבית דלא אדעתא
דהכי יהב לה ואין השביעית משמטתה דלא קרינן ביה ולא יגוש
ואין הבכור נוטל בה פי שנים דהוה ליה ראוי ואין הבכור נוטל בראוי
כבמוחזק אמ' רב כהנא כללא דשושבינותא הוה כמאתא איבעי ליה
למיתה שמע קל טבלא איבעי ליה למיתא לא שמע קל טבלא (לא) איבעי
ליה לאודועיה לא אודעיה תרעומת אית ליה שלומי משלם עד כמה אמ'
אביי נהוג בני גננא עד זוזא אתא [בידיה ואכלה] בכרסיה (אכלה) עד ארבעה משלם פלגא
מיכן ואילך איניש ואיניש אחשיבותיה תנו רבנן עשה עמו בפומבי
ובקש לעשות עמו בצנעה יכול לומ' לו בפומבי אני עושה עמך כדרך
שעשית עמי עשה עמו בבתולה ובקש לעשות עמו באלמנה יכול לומר
לו בבתולה אני עושה עמך כדרך שעשית עמי עשה עמו בשנייה ובקש
לעשות עמו בראשונה יכול לומר לו לכשתשא אשה אחרת אני עושה עמך
עשה עמו באחת ובקש לעשות עמו בשתים יכול לומ' לו באחת אני
עושה עמך כדרך שעשית עמי תנו רבנן עתיר נכסין עתיר
פומבי זהו בעל אגדות עתיר סילעין עתיר תקוע זהו בעל פלפול עתיר
משח עתיר כמס זהו בעל שמועות הכל צריכין למרי חטיא ומאי ניהו
גמרא אמ' ר' זירא אמ' רב מאי דכתו' כל ימי עני רעים וטוב לב משתה
תמיד כל ימי עני רעים זהו ובעל תלמוד וטוב לב משתה תמיד זהו
בעל משנה רבא אמ' איפכא והיינו דאמ' רב משרשיא מאי דכתו' מסיע
אבנים יעצב בהם ובוקע עצים יסכן בהם מסיע אבנים יעצב בהם
אלו בעלי משנה ובוקע עצים יסכן בם אלו בעלי תלמוד ר' חנינא
אמ' כל ימי עני רעים זה מי שיש לו אשה רעה וטוב לב משתה תמיד
זה מי שיש לו אשה טובה ר' ינאי אמ' כל ימי עני רעים זה איסטניס
וטוב לב משתה תמיד זה מי שדעתו יפה ר' ינאי או' כל ימי עני רעים זה
רחמני וטוב לב משתה תמיד זה אכזרי ר' יהושע או' כל ימי עני רעים זה
מי שדעתו קצרה וטוב לב משתה תמיד זה מי שדעתו רחבה


BAVA-BATRA 145a Florence II-I-9

תנו לי בעלי ואשמח עמו הכא נימ'
לימ' תנו לי ואשמח עמו אמ' רב יוסף הכא
במאי עסיק' כגון ששמח עמו שבעה ימי
המשתאות ולא הספיק לפורעה עד שמת
הוא לימ' תנו לי בעלי ואשמח עמו תנאי
היא דתניא המארס את האשה בתולה גובה
מאתים אלמנה מנה מקום שנהגו לחזור (קיד)
קדושים מחזירי' מקום שנהגו שלא לחזור
אין מחזירין דברי ר' נתן ר' יהוד' הנשיא אומ'
באמת אמרו מקו' שנהגו לחזור קידושים
מחזירין מקו' שנהגו שלא לחזור קידושין
אין מחזירין ר' יהוד' הנשיא היינו תנא
קמא אלא לאו תנו לי בעלי ואשמח עמו
איכ' ביניהו [וחסורי מיחס' והכי קתני המארס את האשה בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה במה דב' אמו' דהד?ר? ביה הוא אבל מתה היא מקו' שנהג' להחז' קידושין מחז' ומק' שנהגו שלא להחזיר אין מחזירין מת הוא אין מחזירין] יכולה היא שתאמר תנו לי בעלי ואשמח עמו ואתא ר' יהוד' הנשיא למימר
באמת אמרו מקו' שנהגו לחזור קידושי' מחזירי'
מקום שנהגו שלא לחזור אין מחזירי' ולא
מצי למימר להו תנו לי בעלי ואשמח עמו
אלא כי פליגי במתה היא ובקידושין ליתבע
ניתנו קמיפלגי ר' נתן סבר לאו ליתבע קידושי'
ניתנו ור' יהוד' הנשיא סבר קידושי' ליתבע
ניתנו והא מקום שנהגו לחזור קידוש' מחזירי'
קתני הכי אמ' ר' יהוד' הנשיא אומ' בסיבלונות
ודאי מקום שנהגו לחזור מחזירי' הני תנאי כי
הני תנאי דתניא קידשה בככר בתולה גובה
מאתים ואלמנה מנה דברי ר' מאיר ר' יהוד' אומ'
קידשה בכיכר בתולה גובה מאתי' והאלמנה
מנה ומחזר את השאר ר' יוסי אומ' קידשה
בעשרי' נותן לה שלשים קידשה בשלשים
נותן לה עשרים במאי עסיקי' אילימ' במתה
היא ומי אית לה כתובה אלא בשמת הוא
ולימ' תנו לי בעלי ואשמ()[ח] עמו אלא באשת
(א) ישראל שזינתה אי ברצון מי אית לה כתובה
ואי באונס מישרא שרי אלא באשת כהן
שנאנסה ר' מאיר אומ' קידושי' לטיבועין
ניתנו ור' יהודה סבר קידושי' ליתבע ניתנו
ור' יוסי מספקא ליה אי ניתנו ליתבע או לא
הילכך קידשה בעשרין נותן לה שלשים
חצאין קידשה בשלשי' נותן לה עשרים
חצאין אמ' רב יוסף בר מיניומי אמ' רב
נחמן בכל מקומות שנהגו לחזור קידושין [מחזירין]
(ולכתובה דמי) תורגמה בנהרדעא שאר בבל
מאי רבה ורב יוסף דאמרי תרויהו מוהרי
הדרי קידושי לא הדרי [הדרה בה איהי קידושין נמי הדרי] אמ' רב פפא הילכתא
בין שמת הוא בין שמתה היא ואי הדרה
איהי קידושי' נמי הדרי אי הדר ביה איהו
מוהרי הדרי קידושי לא הדרי [אממר אמ'] אפילו הדרה
בה איהי קידושי' לא הדרי שמא יאמרו
קידושי' תופסין באחות?ה? רב אשי אמ' גיטה
מוכחה (למים) עלה ולא היא הא דרב אשי
ב?ד?ותא היא איכ' דמשמע בהא ואיכא
דלא משמע בהא מתנית' מפני שהשושבינו'
נגבות בבית דין תנו רבנן חמש' דברי'
נאמרו בשושבינו' אילו הן נגבית בבית דין
וחוזרת בעונתה ואין בה משו' ריבית

עמוד ב

ואין
השביעית משמטתה ואין הבכור נוטל בה
בה פי שנים נגבית בבית דין וחוזרת בעונתה
ואין בה משו' רבית דלאו אדעתא דהכי
לא יהבי ואין השביעית משמטתה דלא
קרינא ביה לא יגש ואין הבכור נוטל פי שני'
דהוה ליה ראוי ואין הבכור נוטל פי שני' בראוי
כבמ?ח?וזק אמ' רב כהנא כללא דשושבינות'
הוה במתא איבעי ליה למתא שמע קל טבל'
איבעי ליה למתא לא ידע איבעי ליה
לאודועי לא אודעיה תרעומת יש לו ושלומי
משלם עד כמה אמ' אביי נהגו בה בניגננא עד
זוזא אתא בכרסיה ואכליה עד ארבעא
משלם פלגא מיכן ואילך כל חד וחד
לחשיבותיה תנו רבנן עשה עמנו בפומבי
ובק(עו)[ש] לעשות עמו בצינעה יכול לומר
בפומבי אני עושה עמו כדרך שעשית
עמי (ב) עמך בב(ל)[ת]?ו?לה ובקש לעשות עמו
באלמנה יכול לומר לו אני (ש) עושה עמך
בבתולה כדרך שעשית עמי עשה עמו באחת
וביקש לעשות עמו בשתים יכול לומר לו
באחת אני עושה עמך כדרך שעשית עמי
תנו רבנן עתיר נכסי' עתיר פומבי זה הוא
בעל אגדות עתיר סלעין עתיר תקוע זה הוא
בעל פילפול עתיר משח עתיר כמס זה הוא
בעל שמו?עו?ת והכל צריכין למרי חיטיא
זה בעל (חיטי) תלמוד אמ' ר' זירא אמ' רב
מאי דכת' כל ימי עני רעים וטוב לב משתה
תמיד לכ ימי עני רעים זה בעל תלמוד
וטוב לב משתה תמיד זה בעל משנה רבא
אמ' איפכא ואזדא רבא לטעמ' דאמ' רב(א)
משרשיא משמיה דרבא מאי דכת' מסיע
אבנים יעצב בהן ובקע עצים יסכן ב(ן)[ם] מסיע
אבני' יעצב בהן זה בעל משנה ובקע עצים
יסכן בם זה בעל תלמוד ר' חנינא אמ' כל ימי
ערים זה שיש לו אשה רעה וטוב לב משתה
תמיד זה שיש לו אשה טובה אמ' ר' ינאי מאי
דכת' כל ימי עני רעים זה (אנטונינוס) אסטנס
וטוב לב משתה תמיד מי שיש לו דעתו יפה
אמ' ר' יוח' מאי דכת' כל ימי עני רעים זה
רחמני וטוב לב משת' תמי' זה אכזרי


BAVA-BATRA 145a Hamburg 165

תנו לי בעלי ואשמח עמו הכא נמי לימא תנו לי שושביני ואשמח עמו א'
רב יוסף הכא במאי עסיקינן כגון ששמח עמו שבעת ימי המשתה ולא הספיק לפרעו עד
שמת לימא תנו לי בעלי ואשמח עמו תנאי היא דתניא המארש את האשה בתולה גובה
מאתים ואלמנה מנה מקום שנהגו להחזיר קדושין מחזירין מקום שנהגו שלא להחז'
אין מחזירין דברי ר' נתן ר' יהודה הנשיא אומ' באמת אמרו מקום שנהגו להחזיר
מחזיר' מקום שנהגו שלא להחזיר אין מחזירין ר' יהודה הנשיא הינו תנא קמא אלא
לאו תנו לי בעלי ואשמח עמו איכא ביניהו וחסורי מחסרא והכי קתני המארש את
האשה בתול' גובה מאתים ואלמנה מנה דהדר ביה איהו מתה [היא] מקום שנהגו
להחזיר מחזירין מקום שנהגו שלא להחזיר אין מחזירין מת הוא אין מחזירין מאי
טע' יכולה היא שתאמר תנו לי בעלי ואשמח עמו ואתא ר' יהודה הנשיא למימר באמת
אמרו בין מת הוא בין מתה היא מקום שנהגו להחזיר מחזירין ולא מציא אמרה תנו
לי בעלי ואשמח עמו לא היכא [דמת] הוא דכולי עלמא יכולה היא שתאמר תנו לי
בעלי ואשמח עמו והכא מתה היא והכא בקדושין לטבועין נתנו קא מפלגי ר' נתן
סבר קדושין לאו לטבועין נתנו ור' יהודה הנשיא סבר קדושין לטבועין נתנו והא
מקום שנהגו להחזיר מחזירין קתני הכי קאמ' וסבלונות ודאי מקום שנהגו להחזיר
מחזירין והני תנאי כי הני תנאי דתניא קדשה בככר בתולה גובה מאתים ואלמנה
מנה דברי ר' מאיר ר' יהודה או' בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה ומחזרת לו את
השאר ר' יוסי או' קדשה בעשרים נותן לה שלשים חצאים קדשה בשלשים נותן לה
עשרים חצאים במאי עסיקינן אילימא שמתה מי אית לה כתובה אלא שמת הוא תימא
תנו לי בעלי ואשמח עמו ואלא באשת ישראל שזינתה ובמאי אי ברצון לית לה כתובה
ואלא באונס משרא שריא ליה ואלא באשת כהן שנאנסה ר' מאיר סבר קדושין לטבועין
ניתנו ור' יהודה סבר קדושין לאו לטבועין נתנו ור' יוסי מספקא ליה אי
לטבועין נתנו אי לא לטבו' נתנו הלכך קדשה בעשרים נותן לה שלשים חצאים קדשה
בשלשים נותן לה עשרין חצא' אמ' רב יוסף בר מניומי אמ' רב נחמן ב(כ)[ב]ל
[כ]מקום שנהגו קדושין להחזיר דמי(ו) [ו]מחזירין ותרגומא נהרדעא שאר בבל מאי
רבה ורב יוסף דאמרי תרויהו מוהרי הדרי קדושין לא הדרי אמ' רב פפא בין שמת
הוא בין שמתה היא בין דהדר ביה הוא מוהרי הדרי קדושין לא הדרי הדרא בה איהי
אפלו קדושי הדרי אמ' אמימר קדושי לא הדרי גזרה שמא יאמרו קדושין תופסין
באחותה רב אשי אמ' גטה מוכיח עליה והא דרב אשי בדיתא היא דאיכא דשמע בהא
ולא שמע בהא שהשושבינות נגבית בבית דין תנו רבנן חמשה דברים נאמרו
בשושבינות נגבית בבית דין וחוזרת בעונתה ואין בה משום רבית

עמוד ב

ואין שביעית משמטתה ואין הבכור נוטל בה פי שנים נגבית בבית דין
וחוזרת בעונתה מאי טעמ' כמלוה דמיא ואין בה משום רבית דלאו אדעתא דהכי יהיב
ליה ואין שביעית משמטתה דלא קרינא ביה לא יגש ואין הבכור נוטל בה פי שנים
דהוה ליה ראוי ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק אמ' רב כהנא כללא דשושבינותא
הוה במתא איבעי ליה למיתא שמע קל טבלא איבעי ליה למיתא לא שמע איבעי ליה
לאודעיה לא אודעיה תרעומת אית ליה שלומי משלים ועד כמה אמ' אביי נהוג בי
גינא עד זוזא אתא בכריסיה [אכליה] עד ארבעה משלים פלגא מכאן ואילך איניש
איניש כחשיבותיה תנו רבנן עשה עמו בפומבי ובקש לעשות עמו בצנוע יכול לומר
לו בפומבי אני עושה עמך כדרך שעשית עמי עשה עמו בבתולה ובקש לעשות עמו
באלמנה יכול לומר לו בבתולה אני עושה עמך כדרך שעשית עמי עשה עמו בשנייה
ובקש לעשות עמו בראשונה יכול לומר לו לכשתשא אחרת אני עושה עמך תנו רבנן
עתיר נכסי עתיר פומבי זהו בעל הגדות עתיר סלעים עתיר תקוע זהו בעל פלפול
עתיר משח עתיר כמס זהו בעל שמועות הכל צריכין למרי חטיא גמרא א'ר זירא אמ'
רב מאי דכת' כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד כל ימי עני רעים זה בעל
תלמוד וטוב לב משתה תמיד זה בעל משנה רבא אמ' איפכא והינו דאמ' רב משרשיא
משמיה דרבה מאי דכת' מסיע אבנים יעצב בהן ובוקע עצים יסכן בם מסיע אבנים
יעצב בהן אלו בעלי משנה ובוקע עצים יסכן בם אלו בעלי תלמוד ר' חנינה אמ' כל
ימי עני רעים זה שיש לו אשה רעה וטוב לב משתה תמיד זה שיש לו אשה טובה ר'
ינאי אמ' כל ימי עני רעים זה אסתניס וטוב לב משתה תמיד זה שיש לו דעתו יפה
ר' יוחנן אמ' כל ימי עני רעים רעים זה רחמן וטוב לב משתה תמיד זה אכזרי ר'
יהוש' בן לוי אמ' כל ימי עני רעים זה שדעתו קצרה וטוב לב משתה תמיד זה
שדעתו רחבה


BAVA-BATRA 145a Munich 95

תנו לי בעלי ואשמ' עמו הכ' נמי לימ' תנו לי שושבי' ואשמח
א' רב יוסף הכ' במאי עסי' כגו' ששמח עמו שבע' ימי' משתאו' ולא הספי' לפורעו עד שמת לימ' תנו לי בעלי ואעשה
עמו תנאי הי' דתני' המארס את האש' בתול' גוב' מאתי' ואלמנ' מנה מקו' שנהגו להחזי' קדושי' מקו' שנהגו שלא להחזי'
אין מחזירין דברי ר' נתן ר' יהוד' הנשי' או' באמת אמרו מקו' שנהגו להחזי' מחזירי' מקו' שנהגו שלא להחזי' אין
מחזירי' ר' יהוד' הנשי' היינו ת"ק אל' לאו תנו לי בעלי ואשמח עמו איכ' ביניהו וחסו' מחסר' והכי קתני המארס את האש'
בתול' גוב' מאתי' ואלמנ' מנה דהדר בי' איהו מת' מקו' שנהגו (איכ' ביניהו) להחזי' קדושי' מחזירי' מקו' שנהגו שלא להחזי'
אין מחזירי' מאי טע' יכול' הי' שתאמ' תנו לי בעלי ואשמ' עמו ואת' ר' יהוד' הנשי' למימ' באמ' אמרו בין מת הו' בין מתה
הי' מקו' שנהגו להחזי' מחזירין מקו' שנה' שלא להחזי' אין מחזירי' לא מציא אמר' תנו לי בעלי ואשמ' עמו לא דכ"ע
יכול' הי' שתאמ' תנו לי בעלי ואשמ' עמו ודמית הו' כ"ע לא פליגי כי פליגי שמת' הי' והכ' בקידושי' לטיבועין ניתנו
קמפלגי ר' נתן סבר קדושין לא לטיבועי' ניתנו ר' יהוד' הנשי' סב' קדושי' לטיבועי' ניתנו והא מקו' שנהגו להחזיר קדושין
מחזירי' קתני ר' יהוד' הנשי' ה"ק סבלונו' ודאי מקו' שנהגו להחזי' מחזי' והני תנאי כי הני תנאי דתני' קידש' בכיכר בתולה גובה
מאתי' ואלמנ' מנה דב' ר' מאי' ר' יהוד' או' בתול' גוב' מאתי' ואלמנ' מנה ומחזרי' לו את השאר ר' יוסי או' קידש' בעשרי' נותן
לה שלשי' קדש' בשלשי' נותן לה עשרי' במאי עסי' אילימ' שמת' הי' מי אית לה כתוב' אל' כשמת הו' יכול' הי' שתאמ' תנו לי בע'
ואשמ' עמו אל' באש' ישר' שזינת' במאי אי באונס מישר' שרי' ליה ואי ברצון מי אית לה כתוב' אל' באש' כהן שנאנסה
ובקדושין לטיבועין ניתנו קמפלגי ר' מאי' סב' קדושי' לטיבועי' ניתנו ור' יהוד' סב' קדושי' לטיבועי' לא נתנו ור' יוסי מספק' לי'
אי לטיבועי' ניתנו או לאו לטיבועי' ניתנו הילכ' קדש' בעשרי' נות' לה שלשי' מחצאין קדש' בשלשי' נותן עשרי' חצאין א'
רב יוסף בר מניומי א' רב נחמ' בבל מקו' שנהגו להחזי' קדושי' דמי ומחזירי' תרגומ' נהרדע' שאר בבל מאי רב' ורב יוסף דא'
תרויהו מוהרי הדרי קדושי לא הדרי א' רב פפ' הלכת' בין שמת הו' ובין שמת' הי' ובין הדר בי' איהו מוהרי הדרי קדושי לא
הדרי (א' רב פפ' הלכת' בין שמת הו' ובין שמת' איהי ובי') הדר בי' איהי אפי' קדושי נמי הדרי אמימ' א' קדושי לא הדרי גזיר'
שמ' יאמרו קדושי' תופסי באחות' רב אשי א' גמ' מוכיח עליה והא דרב אשי בדות' היא איכ' דשמע בהא ולא שמע בהא
מפני שהשושבינו' נגבי' בב"ד ת"ר חמש' דברי' נאמ' בשושבינו' נגבי' בב"ד וחוזר' בעונת' ואין בה משו' רבי'

עמוד ב

ואין שביעי' משמטתה ואין בכור נוטל בה פי שני' נגבי' בב"ד וחוזר' בב"ד מאי טע' מפני שהי' כמלו' ואין בה משו' רבי' דלאו
אדעת' דהכי קיהי' לה ואין שביעי' משמטת' דלא קרינ' ביה לא יגוש ואין בכו' נוטל בה פי שני' דהוי ליה ראוי ואין הבכור נוטל
בראוי כבמוחזק א' רב כהנ' כלל שושבינ' הוה במת' איבעי ליה למיתי שמע קל טבל' איבעי לי' למיתי לא ידע איבעי לי' לאודועי'
לא אודעי' תרעומ' אית ליה שלומי משל' עד כא' א' אביי נהוג בני גננ' עד זוז' אתי' ואכליה בכרסי' עד ארבע' משל' פלג' כאן
ואיל' כל חד וחד בחשיבותי' ת"ר עש' עמו בפומבי ובקש לעשו' עמו בצניע יכו' לומ' לו בפומבי אני עוש' עמך בבתול' ובקש לעשו' עמו באלמנ' יכול לומר לו
בבתול' אני עוש' כדרך שעשית עמי עש' עמו באח' ובקש לעשו' עמו בשתי' יכול לומ' לו (בבתול') [אחת] אני עוש' עמך כדרך שעשית עמי עש' בשניי' ובקש לעשו' עמו בראשנ'
יכול לומ' לו לכשתנש' אש' אחר' אני עוש' עמך ת"ר עתיר נכסין עתיר פומבי זה בעל הגד' עתיר סלעין עתי' תקוע זה בע' שמועו' עתיר משח עתי' כמס זה בעל
פלפול הכל צריכין למרי חיטיא גמרא א"ר זיר' א' רב מאי דכתי' כל ימי עני רעים וטוב לב משת' תמי' כל ימי עני רעי' זה בע' תלמו' וטו' לה מש' תמ' זה בע' משנ' רבא א' איפכ'
דאמ' רב משרשי' משמי' דרבא מאי דכ' מסיע אבני' יעצ' בם ובוק' עצי' יסכן בם מסי' אב' יעצ' בם זה בע' משנ' ובוק' עצ' יסכ' בם זה בעל תלמוד חני"ן ינא"י יח"נ' יהו"ש' סי"מן
ר' חנינ' א' כל ימי עני רעי' זה אסתניס וטו' לב משת' תמי' זה שדעתו יפ' ר' ינאי או' כל ימי עני רע' זה שדעתו קצר' וטו' לב מש' תמ' זה שדע' רחבה ר' יוחנ' א' כל ימי עני רעי'
זה הרחמ' וטו' לב משת' תמי' זה אכזרי ר' יהוש' בן לוי או' כל ימי עני רע' זה שיש לו אש' רע' וטו' לב מש' תמ' זה שיש לו אש' טוב'


BAVA-BATRA 145a Paris 1337

תנו
לי בעלי ואשמח עמו הכא נמי לימא תנו לי שושביני ואשמח עמו אמ' רב יוסף הכא
במאי עסיקינן כגון ששמח עמו שבעת ימי המשתה ולא הספיק לפרעו עד שמת
לימא תנו לי בעלי ואשמח עמו תנאי היא דתניא המארס את האשה בתולה
גובה מאתים ואלמנה מנה מקום שנהגו להחזיר קידושין ל()[כ]תובה מחזירין מקום
שנהגו שלא להחזי' אין מחזירין דברי ר' נתן ר' יהודה הנשיא אומ' באמת אמרו מקו'
שנהגו להחזיר מחזירין מקום שנהגו שלא להחזיר אין מחזירין ר' יהודה הנשיא
הינו תנא קמא אלא לאו תנו לי בעלי ואשמח עמו איכא ביניהו וחסורי מיחס' והכי
קתני המארס את האשה בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה דיהדר ביה איהו מתה
מקום שנהגו להחזיר מחזירין מקום שנהגו שלא להחזיר אין מחזירין ומת הוא נמי
אין מחזירין מאי טעמא יכולה היא שתאמר תנו לי בעלי ואשמח עמו ואתא ר' יהוד'
הנשיא למימר באמת אמרו בין מת הוא ובין מתה היא מקום שנהגו להחזי' מחזי'
ולא מצי אמרה תנו לי בעלי ואשמח עמו לא דכולי עלמא יכולה היא שתאמר
תנו לי בעלי ואשמח עמו ובמת הוא כולי עלמא לא פליגי כי פליגי שמתה היא
והכא בקידושין לטיבועין ניתנו קא מיפלגי ר' נתן סבר קידושין לא לטיבועין נית'
ור' יהודה הנשיא סבר קידושין לטיבועין ניתנו והא מקום שנהגו להחזיר מחזירי'
קתני ר' יהודה הנשיא הכי קאמ' וסבלונות ודאי מקום שנהגו להחזיר מחזי' והני
תנאי כי הני תנאי דתניא קידשה בככר בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה דברי
ר' מאי' ר' יהוד' או' בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה ומחזרת לו את השאר ר' יוסי
אומ' קידשה בעשרי' נותן לה שלשים קידשה בשלשים נותן לה עשרים במאי
עסיקי' אילימא שמתה מי אית לה כתובה ואלא שמת הוא תימא תנו לי בעלי ואשמ'
עמו אלא באשת ישראל שזינתה ובמאי אי ברצון מי אית לה כתובה אלא באונס מישר[א]
שריא ליה אלא באשת כהן שנאנסה ובקידושין לטיבועין ניתנו קא מיפלגי ר' מאי'
סבר קידושין לטיבועין ניתנו ור' יהוד' סבר קידושין לאו לטיבועין ניתנו ור' יוסי
מספקא ליה אי לטיבועין ניתנו אי לאו לטיבועין ניתנו הלכך קדשה בעשרי' נותן
לה שלשים חצאין קידשה בשלשים נותן לה עשרים חצאין אמ' רב יוסף בר
מניומי אמ' רב נחמן בבל [כ]מקום שנהגו להחזיר קידושין לכתובה [דמי] ומחזי' ותרגומ'
[ב]נהרדעא שאר בבל מאי רבה ורב יוסף דאמרי תרויהו מוהרי הדרי קידושי לא
הדרי אמ' רב פפא הלכה בין שמת הוא ובין שמתה היא בין דהדר ביה הוא
מוהרי הדרי קידושי לא הדרי הדרה בה איהי אפי' קידושי הדרי אמימר אמ'
קידושי לא הדרי גזירה שמא יאמרו קידושין תופסין באחותה רב אשי אמ'
גיטה מוכיח עליה והא דרב אשי בדיתא היא דאיכא דשמע בהא ולא שמע בהא
שהשושבינות נגבית בבית דין ת"ר חמשה דברי' נאמרו בשושבינות
נגבית בב"ד וחוזרת בעונתה ואין בה משו' רבית

עמוד ב

ואין השביעית משמטתה ואין
הבכור נוטל בה פי שנים נגבית בב"ד מאי טע' כמלוה דמיא ואין בה משום רבית
דלאו אדעתא דהכי יהב ליה ואין השביעית משמטתה דלא קרינא ביה לא
יגוש ואין הבכור נוטל בה פי שנים דהוה ליה ראוי ואין נוטל בראוי כבמוחזק
אמ' רב כהנא כללא דשושבינותא הוה במתא איבעי ליה למיתי שמע קל
טבלא איבעי ליה למיתי לא שמע איבעי ליה לאודועיה לא אודעיה תרעומת
אית ליה ושלומי משלם ועד כמה אמ' אביי נהוג בני גננא עד זוזא אייתיי' בכיסי
ואכליה בכריסיה עד ארבעה משלם פלגא מיכן ואילך איניש בחשיבותיה
ת"ר עשה עמו בפומבי ובקש לעשות עמו בצנעה יוכל לומר לו בפומבי אני
עושה עמך כדרך שעשית עמי עשה עמו בבתולה ובקש לעשות עמו באלמנ'
יכול לומר לו בבתולה אני עושה עמך כדרך שעשית עמי עשה עמו בשנייה
ובקש לעשות עמו בראשונה יכול לומר לו לכשתשא אשה אחרת אני עושה
עמך עשה עמו באחת ובקש לעשות עמו בשתים יכול לומ' לו באחת אני עושה
עמך כדרך שעשית עמי ת"ר עתיר נכסין עתיר פומבי זה הוא בעל אגדות
עתיר סילעין עתיר תקוע זה הוא בעל פלפול עתיר משח עתיר כמס זהו בעל
שמועות הכל צריכין למרי חיטיא ומאי ניהו גמרא אמ' ר' זירא אמ' רב
מאי דכתי' כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד כל ימי עני רעים זה בעל
תלמוד וטוב לב משתה תמיד זה בעל משנה רבא אמ' איפכא והינו דאמ' רב
משרשיה משמיה דרבא מאי דכתי' מסיע אבנים יעצב בהן ובוקע עצים
יסכן בם מסיע אבנים יעצב בהן אלו בעלי משנה ובוקע עצים יסכן בם אלו
בעלי תלמוד ר' חנינה אמ' כל ימי עני רעים זה שיש לו אשה רעה וטוב לב
משתה תמיד זה שיש לו אשה טובה ר' ינאי אומ' כל ימי עני רעים זה אסטניס
וטוב לב משתה תמיד זה שדעתו יפה ר' יוחנן אומ' כל ימי עני רעי' זה רחמני
וטוב לב משתה תמיד זה אכזרי ר' יהושע בן לוי אמ' כל ימי עני רעי' זה שדעתו
קצרה וטוב לב משתה תמיד זה שדעתו רחבה


BAVA-BATRA 145a Vatican 115

תנו לי שושביני' ואשמח עמו אמ' רב יוסף בששמח
עמו שבעה ימי המשתה ולא הספיק לפורעו עד
שמת לימ' תנו את בעלי ואשמח עמו תנאי היא
דתניא המארס את האשה בתולה גובה מאתים
ואלמנה מנה מקום שנהגו להחזיר קידושין מחזירי'
מקום שנהגו שלא להחזיר אין מחזירין דברי ר' נתן
ר' יהוד' הנשיא או' באמת אמרו מקום שנהגי להחזיר
מחזירין מקום שנהגו שלא להחזיר אין מחזירין
ר' יהוד' היינו תנא קמא אלא לאו תנו ליבעלי ואשמח
עמו איכא בינייהו וחסורי מיחסרא והכי קתני המארס
את האשה בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה במ'
דב' אמ' דהדר ביה הוא אבל מתה היא מקום שנהגו
להחזיר מחזירין מקום שנהגו שלא להחזיר אין
מחזירין מת הוא אין מחזירין מאי טעמ' יכולה
היא שתאמר תנו לי בעלי ואשמח עמו ואתא
ר' יהוד' הנשיא למימר בין מת הוא בין מתה היא
מקום שנהגו שלא להחזיר אין מחזירין מקום
שנהגו להחזיר מחזירין ולא מציא אמרה תנו לי
בלי ואשמח עמו לא דכולי עלמא לא פליגי דיכול'
היא שתאמר תנו לי בעלי ואשמח עמו כשמת הוא
כי פליגי בשמתה היא ובקידושין לטיבועין נתנו
קמיפלגי ר' נתן סבר קידושין לא לטיבועין ניתנו
ר' יהוד' הנשיא סבר קידושין לטיבועין ניתנו והא
מקום שנהגו להחזיר מחזיר ומקום שנהגו שלא
להחזיר אין מחזירין קתני ר' יהוד' הכי קאמ' סיבלונו'
ודאי מקום שנהגו להחזיר מחזירין והני תנאי כי הני
תנאי דתניא קידשה בככר בתולה גובה מאתים ואלמנ'
מנה דברי ר' מאיר ר' יהוד' או' בתולה גובה מאתים ואלמ'
גובה מנה ומחזיר את השאר ר' יוסי או' קידשה בעשי'
נותן לו שלשים תצאין קידשה בשלשים נותן לו
עשרים חצאין במאי עסקינן אילימ' בשמתה היא
מי אית ליה כתובתה אלא בשמת הוא ולימ' תנו לי
בעלי ואשמח עמו אלא באשת ישר' שזינתה ובמאי
אי ברצון מי אית לה כתובתה ואי באונס מישרא
שריא אלא באשת כהן שנאנסה ובקידושין
לטיבועין ניתנו קמיפלגי ר' מאיר סבר קידושין
לטיבועין ניתנו ור' יהוד' סבר קידושין לאו לטיבועי'
ניתנו ור' יוסי מספקא ליה הילכך קידשה בעשרים
נותן לו שלשים חצאין קידשה בשלשים נותן לו
עשרים חצאין רב יוסף בר מניומי אמ' רב נחמן [ב]כל
מקום שנהגו להחזיר קידושין מחזירין רבה ורב
יוסף דאמרי תרויהו מוהרי הדרי קידושין לא הדרי
אמ' רב פפא הילכתא בין שמת הוא ובין שמתה היא
ובין הדר ביה מוהרי הדרי קידושין לא הדרי הדר בה
היא אפילו קידושין נמי הדרי [אמימר אמ' קידושין לא הדרי] גזירה שמא ואמרו
קידושין תופסין באחותה רב אשי אמ' גיטא מוכיח
עליה והא דרב אשי בדותא היא איכא דשמע בהא
ולא שמע בהא מפני שהשושבינות ניגבית
בבית דין תנו רבנן חמשה דברים נאמרו
בשושבינות נגבית בבית דין וחוזרת בעונתה ואין
בה משום ריבית

עמוד ב

ואין שביעית משמטתה ואין
הבכור נוטל בה פי שנים נגבית בבית דין חוזרת
בעונתה מאי טעמ' מפני שהיא במלוה ואין בה
משום ריבית דלאו אדעתא דהכי קיהיב לה ואין
שביעית משמטתה דלא קרינן בה לא יגוש ואין
הבכור נוטל בה פי שנים דהוה ליה ראוי ואין הבכור
נוטל בראוי כבמחוזק אמ' רב כהנא כללא דשושבינות
הוה במתא איבעי ליה לאיתויי שמעקל טבלא איבעי
ליה למיתיה לא שמע איבעי ליה לאודועי ואי לא
אודעיה אית ליה תרעומת שלומי משלם כמה אמ'
אביי נהגו בבו גנינא עד זוזא איתייה בכפייה ואכליה
בכריסיה עד ארבעה משלם פלגא מיכאן ואילך כל
חד וחד כחשיבותיה תנו רבנן עשה עמו בפומבי
וביקש לעשות בצינעא יכול לומר לו בפומבי אני
עושה עמך כדרך שעשית עמי עשה עמו בבתולה
ובקש לעשות עמו באלמנה יכול לומר לו בבתולה
אני עושה עמך כדרך שעשית עמי עשה עמו
באחת וביקש לעשות עמו בשתים יכול לומר לו
באחת אני עושה עמך כדרך שעשית עמי עשה
עמו בשנייה וביקש לעשות עמו בראשונה יכול לומ'
לו בשנייה אני עושה עמך כדרך שעשית עמי
תנו רבנן עתיר נכסין עתיר פומבי זה בעל אגדה
עתיר סלעים עתיר תקוע זה בעל פילפול עתיר משח
עתיר במס זה בעל שמועות הכל צריכין למארי חיטיא
גמרא א"ר זירא אמ' רב מרי מאי דכת' כל ימי עני רעים
וטוב לב משתה תמיד כל ימי עני רעים זה בעל תלמוד
וטוב לב משתה תמיד זה בעלי משנה רב[א] אמ' איפכא
כל ימי עני רעים זה בעל משנה יטוב לב משתה תמיד
זה בעל תלמוד דאמ' רב משרשיא משמיה דרבא
מאי דכת' מסיע אבנים יעצב בם ובוקע עצים יסכן בם
מסיע אבנים יעצב בם זה בעל משנה ובוקע עצים
יסכן בם זה בעל תלמוד ר' חנינא אמ' כל ימי עני רעים
זה איסתניס וטוב לב משתה תמיד זה שדעתו יפה
ר' ינאי אמ' כל ימי עני רעים זה שדעתו קצרה וטוב
לב משתה תמיד זה מי שדעתו רחבה


BAVA-BATRA 145a Pesaro 1511 דפוס ראשון

תנו לי בעלי ואשמח עמו הכא נמי לימא תנו לי שושביני ואשמח עמו אמר רב יוסף הכא במאי עסקינן כגון ששמח עמו ז' ימי משתאו' ולא הספיק לפורעו עד שמת לימ' תנו לי בעלי ואשמח עמו תנאי היא דתניא המארס את האש' בתולה גוב' מאתי' ואלמנה מנה מקו' שנהגו להחזיר קדושין מחזירין מקו' שנהגו שלא להחזיר קדושין אין מחזירין דברי רבי נתן רבי יהודה הנשיא אומר באמת אמרו מקום שנהגו להחזיר מחזירין מקום שנהגו שלא להחזיר אין מחזירין רבי יהודה הנשיא הינו תנא קמא אלא לאו תנו לי בעלי ואשמח עמו איכא בינייהו וחסורי מחסרא והכי קתני המארס את האשה בתולה גובה מאתי' ואלמנה מנה דהדר ביה איהו מתה מקום שנהגו להחזר מחזירין מקום שנהגו שלא להחזיר אין מחזירין במה דברי' אמורי' שמתה היא אבל מת הוא אין מחזירין מאי טעמא דתנא קמא סבר יכולה היא שתאמר תנו לי בעלי ואשמח עמו ואתא ר' יהודה הנשיא למימר באמת אמרו בין מת הוא ובין מתה היא מקום שנהגו להחזיר מחזירין מקום שנהגו שלא להחזיר אין מחזירין ולא מציא אמרה תנו לי בעלי ואשמח עמו לא דכולי עלמא יכולה שתאמר תנו לי בעלי ואשמח עמו והכא בקידושין לטיבועין ניתנו קא מפלגי רבי נתן סבר קדושין לאו לטיבועין ניתנו ורבי יהודה הנשיא סבר קידושין לטיבועין ניתנו והא מקום שנהגו להחזיר מחזירין קתני הכי' קאמ' וסבלונות ודאי מקום שנהגו להחזיר מחזירין והני תנאי כהני תנאי דתני' קדשה בככר בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה דברי ר' מאיר ר' יהודה אומ' בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה ומחזרת לו את השאר רבי יוסי אומר קדשה בעשרים נותן לה שלשים חצאין קידשה בשלשים נותן לה עשרים חצאין במאי עסקי' אילימ' שמת' מי אית לה כתובה ואלא שמת הוא אמאי מחזרת לו את השאר ונימ' תנו לי בעלי ואשמח עמו ואלא באשת ישראל שזינתה ובמאי אי ברצון מי אית לה כתובה ואלא באונס מישרא שריא ליה ואלא באשת כהן שנאנסה בקדושין לטיבועין נתנו קמפלגי רבי מאיר סבר קדושין לטיבועין ניתנו ור' יהודה סבר לאו לטיבועין ניתנו ורבי יוסי מספקא ליה אי לטיבועין נתנו אי לאו לטיבועין נתנו הילכך קדשה בעשרים נותן לה שלשים חצאין קדשה בשלשים נותן לה עשרים חצאין אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן בכל מקום שנהגו להחזיר מחזירין ותרגומא נהרדעא שאר בכל מאי רבה ורב יוסף דאמרי תרויהו מוהרי הדרי קדושי לא הדרי אמ' רב פפא הלכתא בין שמת הוא בין שמתה היא בין דהדר ביה הוא מוהרי הדרי קידושי לא הדרי הדרא בה איהי אפי' קדושי נמי הדרי אמימר אמר קדושי לא הדרי גזירה שמא יאמרו קדושין תופסין באחותה רב אשי אמ' גטה מוכיח עליה והא דרב אשי ברותא היא דאיכא דשמע בהא ולא שמע בהא שהשושבינות נגבית בבית דין תנו רבנן חמשה דברים נאמרו בשושבינו' נגבית בבית דין וחוזרת בעונתה ואין בה משום רבית

עמוד ב

ואין השביעית משמטתה ואין הבכור נוטל פי שנים בה נגבית בבית דין מאי טעמא כמלוה דמיא ואין בה משום רבית דלאו אדעת' דהכי יהב לי' ואין השביעי' משמטתה דלא קרינא ביה לא יגוש ואין הבכור נוטל פי שנים דהוה ליה ראוי ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק אמר רב כהנא כללא דשושבינותא הוה במתא אבעי ליה למיתא שמע קל טבלא אבעי ליה למיתא לא שמע קל טבלא אבעי ליה אודועיה לא אודעיה תרעומת אית ליה שלומי משלם ועד כמה אמר אביי נהגו בני גננא עד זוזא אתא בכרסיה אכליה עד ארבעה משלם פלגא מכאן ואילך איניש איניש בחשיבותיה תנו רבנן עשה עמו בפומבי ובקש לעשות בצנעה יכול לומר לו בפומבי אעשה עמך בדרך שעשית עמי עשה עמו בבתולה ובקש לעשות עמו באלמנה יכול לומר לו בבתולה אעשה עמך בדרך שעשית עמי בשניה ובקש לעשות בראשונה יכול לומר לו לכשתנשא אשה אחרת אעשה עמך עשה עמו באחת ובקש לעשות עמו בשתי' יכול לומר לו באחת אעשה עמך כדרך שעשית עמי תנו רבנן עתיר נכסין עתיר פומבי זה הוא בעל הגדות עתיר סלעים עתיר תקוע זהו בעל פלפול עתיר משח עתיר כמס זהו בעל שמועות הכל צריכין למרי חטיא גמרא אמר ר' זירא אמר רב מאי דכתיב כל ימי עני רעים זה בעל תלמוד וטוב לב משתה תמיד זה בעל משנה רבא אמר איפכא והיינו דאמר רב משרשיה משמיה דרבא מאי דכתיב מסיע אבנים יעצב בהן בוקע עצים יסכן בם מסיע אבנים יעצב בהן אלו בעלי משנה בוקע עצים יסכן בם אלו בעלי תלמוד ר' חנינא אמר כל ימי עני רעים זה שיש לו אשה רעה וטוב לב משתה תמיד זה שיש לו אשה טובה רבי ינאי אמר כל ימי עני רעים זה איסתניס וטוב לב משתה תמיד זה שדעתו יפה ר' יוחנן אמ' כל ימי עני רעים זה רחמן וטוב לב משתה תמיד זה אכזרי ורבי יהושע בן לוי אמר כל ימי עני רעים זה שדעתו קצרה וטוב לב משתה תמיד זה שדעתו רחבה

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר