סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

כתבי יד ודפוס ראשון ב"ב קמד

בעמוד זה מוצג נוסח הדף מתוך 6 כתבי יד ומתוך דפוס ראשון.
כל ההעתקות נעשו במקצועיות והוגו שוב, רובם פעמיים.
ההעתקות מופיעות כאן באדיבות תקליטור 'עדי נוסח' של המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן.
בתקליטור מופיעים נוסף להעתקות כתבי היד של כל הש"ס גם צילומים באיכות גבוהה של קטעי הגניזה.
לכל אלו נלווה הממשק המוכר של 'פרוייקט השו"ת' כצורתו (ברשיון מפרוייקט השו"ת) על יכולות החיפוש שלו.
לפרטים אודות התקליטור: 050-4130103, [email protected]  


BAVA-BATRA 144a Escorial G-I-3

אודייני השכר לאמצע
והא אודייני דמחמת עצמן הוא שני אודייני לנטורי בעלמא הוא דעבידא
דאפי' קטנים נמי מצו מנטרי אם אמרו גדולים ראו מה שהניח לנו
רב ספרא שבק להו אבוה זוזי שקלינהו רב ספרא עבר בהו עיסקא אתו אחי
תבעוה בדינא קמיה דרבא אמ' להו רבא רב ספרא גברא רבה הוא ולא שביק
גירסיה וטרח לאחריני וכן האשה שהשביחה אשה מאי עבידת' אמ'
ר' ירמיה באשה יורשת פשיט' מהו דתימא כיון דלא דרכה למטרח אע"ג דלא
פריש כמאן דפריש דמי קמ"ל (אמ) אם אמרה ראו מה שהניח לנו
פשיט' מהו דתימא כיון דשביחא לה מילת' דקאמרי קא טרחא קמיה יתמא אחולי
קא מחלה קמ"ל אמ' ר' חנינא המשיא אשה לבנו גדול בבית קנאו דוקא גדול ודוקא
בתולה ודוקא באשתו ראשונה ודוקא שהשיאו ראשון פשיט' אי ייחד לו אביו
בית ועליה בית קנה עליה לא קנה בית ואכסדרא מהו שני בתים זה לפנים מזה
תיקו מיתיבי אי ייחד לו אביו בית וכלי בית כלי בית קנה ובית לא קנה אמ' ר'
ירמיה כגון שהיתה אוצרו של אביו מונח שם נהרדעי אמרי אפי' שובכא (דאוני) דיוני
רב פפא אמ' אפי' אצצא דהרסנא מר זוטרא אנסביה לבריה תלא ליה סנדלא רב אשי
אנסביה לבריה ותלא ליה אשישא דמשחא אמ' מר זוטרא הני תלת מילי שוינהו
רבנן כהלכת' בלא טעמ' חדא הא ואידך דאמ' רב יהודה אמ' שמואל הכותב כל
נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפטרופיא ואידך דאמ' רב הונא אמ' רב מנה לי בידך
תנהו לפלוני במעמד שלשתן [קנה]

עמוד ב

האחין והשותפין שנפל אחד מהן לאומנות
מאי אומנות המלך תנו רבנן אחד מן האחין שמנוהו גבאי או פומליסטוס
אם מחמת האחין לאחין אם מחמת עצמו לעצמו אם מחמת אחין לאחין פשיט'
לא צריכא דחריף טפי מהו דתימא חורפיה הוא דקא גרים קמ"ל
תנו רבנן אחין מן האחין שנטל מאתים זוז מן האמצע והלך ללמוד תורה
או ללמוד אומנות יכולין האחין לומ' לו אם אתה אצלנו יש לך מזונות אם
אין אתה אצלנו אין לך מזונות וליתיבו ליה כל דאיתיה מסייע ליה לרב
הונא אמ' רב (הונא) דאמ' רב הונא אמ' רב ברכת הבית מרובה וליתיבו ליה
לפי ברכת הבית אין הכי נמי (הלך)[חלה] ונתרפא ותרפא שלח רבין
משמיה (דרבא) דר' אלעא לא שנו אלא שחלה בפשיעה אבל באונס נתרפא
מן האמצע היכי דמי בפשיעה כדר' חנינא דאמ' ר' חנינא הכל בידי שמים
חוץ מצנים פחים שנ' צינים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהן
האחין שעשו מקצתן ורמינהי שלח לו אביו שושבינות כשהיא חוזרת
חוזרת לו נשתלחה לאביו שושבינות כשהיא חוזרת [חוזרת] מן האמצע רב אסי
אמ' ר' יוחנן כי תנן נמי מתניתין נשתלחה לאביו תנן והא אחין שעשו מקצתן
שושבינות קתני תני למקצתן והא חזרה שושבינות קתני הכי קאמ' חזרה
לגבות נגבית מן האמצע רב אסי אמ' לא קשיא כאן בסתם כאן במפרש
והתניא שלח לו אביו שושבינות כשהיא חוזרת חוזרת לו שלח אביו
שושבינות סתם כשהיא חוזרת חוזרת לאמצע ושמואל אמ' הכא ביבם
עסיקי' דאינו נוטל בראוי כבמוחזק מכלל דהייך משלם ולימ' תנו לי
שושביני ואשמח עמו מי לא תניא מקום שנהגו (ליחור)[..חזיר] קדושין מחזירין
מקום שנהגו שלא להחזיר אין מחזירין ואמ' רב יוסף בר אבא אמ' מר
עוקבא אמ' שמואל לא שנו אלא שמתה היא אבל מת הוא אין מחזירין
מאי טעמ' יכולה היא שתאמ'


BAVA-BATRA 144a Florence II-I-9

א(ו)ריי(ו)ני השכר לאמצע והא איריינו מחמת
עצמן שאני איריינו דלנטירא צבירא
ואפילו קטן מצי מינטר בה אם אמרו ראו
כו' רב ספרא שבק אבוה זוזי שקלינהו
רב ספרא ועבד בהו עיסקא תבעוה אחוהי לדינ'
לקמיה דרבא אמ' להו רבא רב ספרא גברא
רבה הוה לא שביק איניש גירסיה וטרח
לאחריני וכן האשה שהשביחה כו'
אשה מאי עיבידתיה אמ' ר' ירמיה ביורשת
אם אמרה ראו כו' פשיט' לא צריכ' דנפק
לה קלא מהו דתימ' בה(ת)[ה]יא הנאה דנפק לה קלא
דאמרה דטרחא קמיה יתמי אחולי מחלה
קמלן אמ' ר' חנינא (כי) המשיא אשה לבנו
גדול בבית קנאו ודוקא בתולה ודוקא השיאו
ראשון ודוקא אשתו ראשונה ייחד לו בית
(ראשונה) ועלייה בית קנה עלייה לא קנה בית
ואכסדרא מהו שני בתים זו לפנים מזו מהו
תיקו מתיבי ייחד לו בית וכלי בית כלי בית
קנה ובית לא אמ' ר' ירמיה כ?ג?ון שהיה אוצרו
של אביו צבור בתוכו נהרדעי אמרי אפילו
[שובכא] דיוני רב פפא אמ' אפילו עציצתא דהרסנא
מר זוטרא אנסביה לבריה תלא ליה אשישא
דמישחא אמ' מר זוטרא הני תלת מילי עבדי
רבנן כהילכתא דלאו טעמ' חדא היא דאמרינן
ואידך אמ' רב יהוד' אמ' שמואל הכות' כל נכסיו
לאשתו לא עשאה אלא אפוטרופיאה ואידך
הא דאמ' רב הונא אמ' רב האומ' לחבירו מנה לי
בידך תניהו לפל' במעמד שלשתן קנה

עמוד ב

האחין ושותפי' כו' תנא מאי אומנות
אומנות המלך [תנו רבנן אחד מן האחין שמינהו גבאי או (קולימ..) קולמוסטוס אם מחמת האחין לאחין אם מחמת עצמו לעצמו אם מחמת האחין לאחין פשיט' לא צריכא דחריף טפי מהוא דתימ' חורפיה גרים ליה קמ"לן (תנו רבנן אחד מן)] תנו רבנן אחד מן האחין שנטל מאתים זוז מן האמצע ללמוד בו תורה או
לעשות בו אומנות יכולין אחין לומר לו אם
אתה אצלינו יש לך מזונות ואם אין אתה
אצלינו אין לך מזונות וליתיבו ליה כל היכא
דאיתיה מסייעא ליה לרב הונא דאמ' רב הונא
ברכת הבית מרובה וליתיבו ליה לפי בירכת
הבית אמ' ל' אין הכי נמי חלה ונתרפא נתרפא
מעצמו דשלח רבין משמיה דר' אילא לא
שנו אלא שחלה בפשיע' אבל חלה באונס
נתרפא משל אימצע היכי דמי בפשיעה
כדר' חנינא דאמ' ר' חנינא הכל בידי שמים
חוץ מצינים פחים שנ' צינים פחים בדרך
עיקש וכן האחין שעשו כו'
ורמינהי שלח לו שושבינות כשהיא
חוזרת חוזרת לו נשתלחה לאביו שושבינות
כשהיא חוזרת חוזרת מן האמצע אמ' אביי
כי תני נמי מתניתין נשתלחה לאביו תנן הא
עשו מקצתן שושבינות קתני אימ' דעשו
למקצת הא חזרה שושבינות קתני הכי קאמ'
חזרה להגבות נגבה מן האמצע רב אשי אמ'
אמ' לא קשיא כאן בסתם כאן במפרש והתניא
שלח לו אביו שושבינות כשהיא חוזרת חוזרת
לו שלח (לי) אביו שושבינות כשהיא חוזרת
חוזרת לאמצע ושמואל אמ' הכא ביב()[ם] עסיקי'
שאין היבם נוטל בראוי כבמחוזק מכלל
דאידך בעי לשלומי אמאי לימא תנו לי
ואשמח עמו מי לא תניא מקום שנהגו לחזור
קידושין מחזירין אמ' רב יוסף בר אבא אמ'
מר עוקבא אמ' שמואל ואמרי לה אמ' רב
יוסף בר אבא אמ' ר' יוח' אמ' שמו()[א]ל לא שנו
אלא שמתה היא אבל מת הוא יכולה היא
שתאמר


BAVA-BATRA 144a Hamburg 165

אודיני השכר לאמצע והא אודיני דמחמת עצמן הוא שאני אודיני
דלנטירותא הוא דעבידא ואפלו קטנים נמי מצו מנטרי בה אמרו ראו מה שהניח אבא
הרינו עושין ואוכלין השביחו לעצמן רב (פפא) [ספרא] שבק אבוה זוזי שקלינהו
עבד בהו עיסקא אתו אחוה תבעוה בדינא קמיה דרבא אמ' להו רב ספרא גברא רבה
הוא לא שביק גרסיה וטרח לאחריני האשה שהשביחה את הנכסים וכו' אשה מאי
עיבדתה א'ר ירמיה באשה יורשת פשיט' מהו דתימא כיון דלא דרכה למטרח אע'ג דלא
פירשה כמאן דפרשה דמי קמ'ל ואם אמרה ראו מה שהניח פשיטא מהו דתימא כיון
דשביח לה מלתא דאמרי קא טרחא קמי יתמי אחולי מחלא קמ'ל א'ר חנינה המשיא אשה
לבנו גדול בבית קנאו דוקא גדול ודוקא בתולה ודוקא באשתו ראשונה ודוקא
שהשיאו ראשון פשיט' ייחד לו אביו בית ועלייה בית קנה עלייה לא קנה בית
ואכסדרה מהו שני בתים זה לפנים מזה מהו תיקו מיתיבי ייחד לו אביו בית וכלי
בית כלי בית קנה בית לא קנה א'ר ירמיה כגון שהיה אוצרו של אביו מונח שם
נהרדעי אמרי אפלו שובכא דיוני רב פפא אמ' אפלו אציצא דהרסנא מר זוטרא
אנסביה לבריה ותלא ליה סנדלא רב אשי אנסביה לבריה ותלא ליה שישא דמשחא אמ'
מר זוטרא הני תלת מילי שוינהו רבנן כהיל' בלא טעמ' חדא הא ואידך דאמ' רב
הונא אמ' שמואל הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפוטרופיא ואידך דאמ' רב
הונא אמ' רב מנה לי בידך תנהו לפל' במעמד שלשתן קנה

עמוד ב

האחין השותפין שנפל אחד לאומנות תנא לאומנות המלך תנו רבנן אחד מן
האחין שמינוהו פומליטוס או גבאי אם מחמת אחין לאחין אם מחמת עצמו לעצמו אם
מחמת אחין לאחין פשיטא לא צריכא דחריף מהו דתימא חורפיה גרם ליה קמ'ל תנו
רבנן אחד מן האחין שנטל מאתים זוז מן האמצע והלך ללמוד תורה או ללמד אומנות
יכולין האחין לומר לו אם אתה אצלנו יש לך מזונות אם אי אתה אצלנו אין לך
מזונות וליתבו ליה כל היכא דאיתיה מסייעא ליה לרב הונא דאמ' רב הונא ברכת
הבית מרובה וליתבו ליה לפי ברכת הבית אין הכי נמי חלה ונתרפא נתרפא משל
עצמו וכו' שלח רבין משמיה דר' אלעא לא שנו אלא שחלה בפשיעה אבל חלה באונס
נתרפא מן האמצע היכי דמי בפשיעה כדר' חנינה דא'ר חנינא הכל בידי שמים חוץ
מצנים פחים שנ' צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם מתני' האחין שעשו
מקצתן שושבינות ורמינהי שלח לו אביו שושבינות כשהיא חוזרת חוזרת לו נשתלחה
לאביו שושבינות כשהיא חוזרת חוזרת מן האמצע א'ר אסי א'ר יוחנן כי תנן
מתניתין נשתלחה לאביו תנן והא האחין שעשו מקצתן שושבינות קתני תני למקצתן
והא חזרה שושבינות קתני הכי קאמ' חזרה לגבות מן האמצע נגבית רב אסי אמ' לא
קשיא כאן בסתם כאן במפר' והתניא שלח לו אביו שושבינות כשהיא חוזרת חוזרת לו
שלח אביו שושבינות סתם כשהיא חוזרת חוזרת לאמצע ושמואל אמ' הכא ביבם
עסיקינן דהוה ליה ראוי ואינו נוטל בראוי כבמוחזק מכלל דהאיך משלם ולימא ליה
תנו לי שושביני ואשמח עמו מי לא תניא מקום שנהגו להחז(ו)[י]ר קדושין
מחזירין שלא להחזיר אין מחזירין ואמ' רב יוסף בר אבא אמ' מר עוקבא אמ'
שמואל לא שנו אלא שמתה היא אבל מת הוא אין מחזירין מאי טעמ' יכולה שתאמר


BAVA-BATRA 144a Munich 95

אידיני השכ' לאמצ' והא אידיני מחמ' עצמן הו' שאני אידיני דלנטיר' עביד' ואפי' קטן מצי נטר בה ואם אמרו ראו מה
שהניח לנו אב' הרי אנו וכו' רב ספר' שבק אבו' זוזי שקלינהו עבד בהו עיסק' תבעו' אחו' לדינ' קמי' דרבא א' רבא רב ספר' גבר' רב' הו' לא שביק גירסי וטרח
לאחריני וכן האש' שהשביח' אש' מאי עיבידת' א"ר ירמי' באש' יורש' פשי' מהו דתי' כיון דלאו דרכה למיטרח אע"ג דלא קפריש כמא' דפרי'
דמי קמ"ל ואם אמר' ראו וכו' פשיט' מהו דתי' בההו' דנפק לה קל' דאמרי טרח' קמי יתמי אחולי אחל' קמ"ל א"ר חנינ' המשי' אש' לבנו גדו' בבי'
קנאו דוק' גדו' דוק' בתול' דוק' השיאו ראשנ' פשיט' ייחד לו אביו בית ועליי' קנ' עליה לא קנה בית ואכסדר' מהו תיקו מתיבי יחד לו בי' וכלי בי' כלי בית קנה בית
לא קנ' מרז"ו סי"מ' א"ר ירמי כגו' שהית' אוצרו (צב) של אביו צבו' בתוכו נהרדעי אמ' אפי' שובכ' דיוני רב פפ' א' אפי' אציצ' דהרסנ' מר זוטר'
אנסבי' לברי' תלא ליה אשש' דמשח' א' מר סוטר' הני תלת מילי שוינהו רבנ' כהלכת' דלא טע' חד' הא דאמרן אידך דא' רב יהוד' א' שמו' הכות' כל נכסיו לאשתו לא עשא'
אל' אפוטרופי' ואיד' דא' רב הונ' א' רב האו' לחבי' מנ' לי בידך תנהו לפלו' במעמ' שלשת' קנה

עמוד ב

האחין השותפין מאי אומנו' תנ' אומנו' המלך
ת"ר אח' מן האחי' שמינוהו גבאי או פולמוסטו' מחמ' אחין לאחי' מחמ' עצמו לעצמו מחמ' אחי' לאחין פשי' לא צריכ' דחריף טפי מהו דתימ' חורפי' גרם ליה קמ"ל
ת"ר אחד מן האחי' שנטל מאתי' זוז מן האמצ' והלך ללמו' תור' וללמו' אומנו' האחי' יכולי' לומ' לו אם את אצלנו יש לך
מזונו' אין את אצלינו אין לך מזונו' וליתבו לו כל היכ' דאיתי' מסייע לי' לרב הונ' דא' רב הונ' ברכ' הבי' מרוב' וליתבי לי' לפי
ברכ' הבי' הכי נמי חלה ונתרפ' שלח רבין משמי' דר' איל' לא שנו אל' שחלה בפשיע' אבל
חל' באונס נתרפ' מן האמצ' והיכי דמי בפשיע' כדר' חנינ' דא"ר חנינ' הכל בידי שמי' חוץ מצני'
שנ' צני' ופחי' בדר' עק' שומ' נפשו ירח' מהם האחי' שעשו מקצ' ורמינהי שלח לו אביו שושבינות
כשהי' חוזר' חוזר' לו נשתלח' לאביו שושבינו' כשהי' חוזר' חוזר' מן האמצ' א"ר אסי א"ר יוחנן כי תנן נמי מתני' נשתלחה
לאביו תנן והא עשו מקצת' קתני אימ' עשו למקצת' והא חזר' שושבי' קתני ה"ק חזר' לגבו' נגבי' מן האמצ' רב אסי
א' לא קשי' כא' בסת' כאן במפור' כדתני' שלח לו אביו שושבי' סת' כשהי' חוזר' חוזר' לאמצ' ושמו' א' הכ' ביבם עסיקי'
שאין יבם נוטל בראוי כבמוחזק מכל' דאיד' בעי לשלומי אמאי יכו' הו' לומ' תנו לי שושביני ואשמח עמו מי לא תני' מקו'
שנהגו להחזי' קדושי' מחזירין מקו' שנה' שלא להחזי' אין מחזירי' וא' רב יוסף בר אבא א' מר עוקב' א' שמו' לא שנו אל'
שמת' הי' אבל מת הו' אין מחזירין אלמ' יכול' הי' שתאמ'


BAVA-BATRA 144a Paris 1337

אודיני השבח לאמצע והא אודיני
דמחמת עצמן היא שאני אודיני דלנטירותא הוא דעבידא דאפי' קטנים נמי
מצו מנטרי בה אמרו ראו מה שהניח אבא וכו' רב ספרא שבק אבו'
זוזי שקלינהו עבד בהו עיסקא אתו אחי תבעי בדינא קמיה דרב אמ' להו רב
ספרא גברא רבה הוא לא שביק גירסיה וטרח לאחריני האשה שהשביחה
את הנכסים וכו' אשה מאי עיבידתה אמ' רב ירמיה באשה יורשת פשיטא
מהו דתימא כיון דלאו דרכה למיטרח אע"ג דלא פריש כמאן דפריש דמי קמ"ל
אמרה ראו מה שהניח לי בעלי וכו' פשיטא מהו דתימא כיון דשביחא לה
מילתא דאמרי קא טרחא קמי יתמי אחולי מחלא קמ"ל אמ' ר' חנינ' המשיא
אשה לבנו גדול בבית קנאו דוקא גדול ודוקא בתולה ודוקא באשתו ראשונה
ודוקא שהשיאו ראשון פשיטא ייחד לו אביו בית ועלייה בית קנה עלייה
לא קנה בית ואכסדרה מהו שני בתים זה לפנים מזה מהו תיקו מיתיבי ייחד
לו אביו בית וכלי בית כלי בית קנה בית לא קנה אמ ר' ירמיה כגון שהיה אוצרו
של אביו מונח שם נהרדעי אמרי אפי' שובכא דיוני רב פפא אמ' אפי' אציצא
דהרסנא מר זוטרא אנסביה לבריה תלא ליה סנדלא רב אשי אנסבי' לברי'
ותלא ליה שישא דמשחא אמ' מר זוטרא הני תלת מילי שוונהו רבנן כהלכתא
בלא טעמא חדא הא ואידך דאמ' רב יהודה אמ' שמואל הכותב כל נכסיו לאשתו
לא עשאה אלא אפטרופיא ואידך דאמ' רב יהודה אמ' רב מנה לי בידך תנהו לפלו'
במעמד שלשתן קנה

עמוד ב

מתני' האחין השותפין וכו' מאי אומנות תאנא
אומנות המלך ת"ר אחד מן האחין שמינוהו גבאי או פולמוסטו'
אם מחמת האחין לאחין אם מחמת עצמו לעצמו אם מחמת אחין לאחין פשיט'
לא צריכא דחריף טפי מהו דתימא חורפיה גרם ליה קמ"ל ת"ר אחד מן האחין
שנטל מאתים זוז והלך ללמוד תורה או ללמוד אומנות יכולין האחין לומר לו אם
אתה אצלנו יש לך מזונות ואם אין אתה אצלנו אין לך מזונות וליתבו ליה כל
היכא דאיתיה מסייעא ליה לרב הונא דאמ' רב הונא ברכת הבית מרובה וליתבו
ליה לפי ברכת הבית אין הכי נמי חלה ונתרפא וכו' שלח רבין משמיה דר'
אלעא לא שנו אלא שחלה בפשיעה אבל באונס נתרפא מן האמצע היכי דאמי
בפשיעה כדר' חנינה דאמ' ר' חנינה הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים שנ' צנים
פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם האחין שעשו מקצתן שושבינות
וכו' ורמינהי שלח לו אביו שושבינות כשהיא חוזרת חוזרת לו נשתלחה לאביו
שושבינות כשהיא חוזרת חוזרת מן האמצע אמ' ר' אסי אמ' ר' יוחנן כי תנן נמי
מתניתין נשתלחה לאביו תנן והא האחין שעשו מקצתן ()[שושבינו'] קתני תני
למקצתן והא חזרה שושבינות קתני הכי קאמ' חזרה ליגבות נגבית מן האמצ'
ר' אסי אמ' לא קשיא כאן בסתם כאן במפרש ()[דה]תניא שלח לו אביו שושבינות
כשהיא חוזרת חוזרת לו שלח אביו שושבינות סתם כשהיא חוזרת חוזרת לאמצ'
ושמואל אמ' הכא ביבם עסיקי' ואינו נוטל בראוי כבמוחזק מכלל דהאיך משלם
לימא תנו לי שושביני ואשמח עמו מי לא תניא מקום שנהגו להחזיר קידושין
לכתובה מחזירין מקום שנהגו שלא להחזיר אין מחזירין ואמ' רב יוסף בר אבא אמ'
מר עוקבא אמ' שמואל ואמרי לה אמ' רב יוסף בר אבא אמ' מר עוקבא אמ' שמואל
לא שנו אלא שמתה היא אבל מת הוא אין מחזירין מאי טע' יכולה היא שתאמ'


BAVA-BATRA 144a Vatican 115

אידייני השכר לאמצע
והא אידייני מחמת עצמן הוא שאני אידייני דלנטורי
עבידא דאפילו קטן מצי נטורי בה ואם אמרו
ראו מה שהניח רב ספרא שבק אבוה זוזי
שקלינהו ועבד בהו עיסקא תבעיה אחוה לדינא
קמיה דרבא אמ' רבא רב ספרא גברא רבה הוא לא
שביק גירסיה וטרח לאחריני' וכן האשה
אשה מאי עבידתה א"ר ירמיה באשה יורשת פשיט'
מהו דתימ' כיון דלאו אורחא למיסרח אע"ג דלא
פריש כמאן דפריש דמי קמ"ל מתני' ואם
אמרה הריני עושה פשיט' מהו דתימ' בההיא
הנאה דקא נפיק עלה קלא דאמרי דקטרחי קמיה
יתמי אחולי אחלה גבייהו קמ"ל א"ר חנינא המשיא
אשה לבנו גדול בבית קנאו דווקא גדול דווקא בתול'
דווקא ראשון דווקא אשתו ראשונה פשיט' אי
ייחיד לו אביו בית ועליה בית קנה עלייה לא קנה
בית ואכד(נ)דרא מהו שני בתים זה לפנים מזה מהו
תיקו מיתיבי ייחד לו בית וכלו בית כלי בית קנה
בית לא קנה א"ר ירמיה כגון שהיה אוצרו של אביו
כנוס בתוכו נהרדעי אמרי אפילו שוכבא דיוני רב
פפא אמ' אפילו עסיסא דהרצנא מר זוטרא אנסביא
לבריה תלא ליה סנדלא רב אשי אנסביה לבריה תלא
ליה אשישא דמישתא אמ' מר זוטרא הני תלת
מילי שוינהו רבנן (דלא) כהילכתא בלא טעמ' חדא
הא דאמרן ואידך הא דאמ' רב הונא מנה יש לי
בידך תניהו לפלוני במעמד שלשתן קנה ואידך הכות'
כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפיטרופא

עמוד ב

האחין או' השותפין מאי אומנות תנא אומנות
המלך תנו רבנן אחד מן האחין שמינוחו גבאי או'
פולמוסטוס מחמת האחין לאחין מחמת עצמו
לעצמו מחמת האחין לאחין פשיט' דחריף טפי
מהו דתימא חורפיה גרם ליה קמ"ל תנו רבנן אחד
מן האחין שנטל מאתים זוז מן האמצע והלך
ללמד תורה או ללמד אומנות האחין יכולין לומר
לו אם אתה אצלינו יש לך מזונות ואם אין אתה
אצלינו אין לך מזונות וליתבו כל היכא דאיתיה
מסייע ליה לרב הונא דאמ' רב הונא ברכת הבית מרובה
וליתבו ליה לפי ברכת הבית אין הכי נמי מתני'
חלה ונתרפא שלח רבין משמיה דר' אילא
לא שנו אלא שחלה בפשיעה אבל חלה באונס
יתרפא מן האמצע היכי דמי בפשיעה כדר' חנינא
דא"ר חנינא הכל בידי שמים חוץ מצינים פחים שנ'
צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהן
האחין שעשו מקצתן ורמינהי שלח לו אביו
שושבינות כשהיא חוזרת חוזרת [...] מן האמצע אמ'
רב אשי כי תנן נמי מתני' נשתלח לאביו תנן והא
עשו מקצתן קתני אימ' עשו למקצתן והא חזרה
שושבינות אימ' חזרה ליגבות ניגבית מן האמצע
רב אשי אמ' לא קשיא כאן בסתם כאן במפרש
כדתניא שלח לו אביו שושבינות כשהיא חוזרת
חוזרת לו(מצע) [שלה... שמשבי ..ת נשואיל... עמות ליומ..] ושמו' אמ' הכא ביבם עסקינן שאין
יבם נוטל בראוי כבמחוזק מכלל דאידך בעי שלומי
אימ' יכול לומר לו תנו לי שושביני ואשמח עמו מי
לא תניא מקום שנהגו להחזיר קידושין מחזירין
ומקום שנהגו שלא להחזיר אין מחזירין ואמ' רב
יוסף בר' אבא אמ' מר עוקבא אמ' שמו' ואמרו לה
אמ' רב יוסף בר אבא א"ר יוחנ' לא שנו אלא שמתה
היא אבל מת הוא אין מחזירין יכולה היא שתאמ'


BAVA-BATRA 144a Pesaro 1511 דפוס ראשון

אודיני השכר לאמצע והא אודיני דמחמת עצמו שאני אודיני דלנטירותא הוא דעבידא ואפי' קטנים נמי מצו מנטרי לה אמרו ראו מה שהניח אבא הרי אנן עושין ואוכלין השביחו לעצמן רב ספרא שבק אבוה זוזי שקלינהו עבד בהו עיסקא אתו אחי תבעוה בדינא קמיה דרבא אמר להו רב ספר' גברא רב' הוא לא שביק גירסיה וטרח לאחריני האשה שהשביחה את הנכסים השביחה לאמצע אשה בנכסי יתמי מאי עבידתה אמר רבי ירמיה באשה יורשת פשיטא מהו דתימא כיון דלאו דרכה למטרח אף על גב דלא פריש כמן דפריש דמי קא משמע לן ואם אמרה ראו מה שהניח לי בעלי הריני עושה ואוכלת השביחה לעצמה פשיטא מהו דתימא כיון דשביחה לה מילת' דאמרי קא טרחא קמי יתמי אחולי אחלה קא משמע לן אמ' רבי חנינא המשיא אשה לבנו גדול בבית קנאו דווקא גדול ודוקא בתולה ודוקא אשתו ראשונה ודווקא שהשיאה ראשון פשיטא ייחד לו אביו בית ועליה בית קנה עליה לא קנה בית ואכסדרא מהו שני בתים זו לפני' מזו מהו תיקו מיתיבי ייחד לו אביו בית וכלי בית כלי בית קנה בית לא קנה א"ר ירמיה כגון שהיה אוצרו של אביו מונח שם נהרדעי אמרי אפי' שובכא דיוני ר' יהודה ורב פפי אמ' אפילו עציצא דהרסנא מר זוטרא אנסביה לבריה ותלא ליה סנדלא רב אשי נסביה לבריה ותלא ליה אשישא דמשחא אמר מר זוטרא הני תלת מילי שוינהו רבנן כהלכת' בלא טעמ' חדא הא אידך דאמ' רב יהודה אמר שמואל הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשא' אלא אפטרופ' אידך דאמ' רב הונא אמ' רב מנה לי בידך תנהו לפלו' במעמ' שלשתן קנה

עמוד ב

מתני' אחין השותפין שנפל אחד מהן לאמנות נפל לאמצע חלה ונתרפא נתרפא משל עצמו גמ' תנא לאומנו' המלך תנו רבנן אחד מן האחין שמינהו גבאי או פולמוסטוס אם מחמת האחין לאחין אם מחמ' עצמו לעצמו אם מחמ' אחין לאחין פשיט' לא צריכא דחריף טפי מהו דתימ' חורפיה גרם ליה קא משמ' לן תנו רבנן אחד מן האחין שנטל מאתים זוז ללמוד תורה או ללמוד אומנות יכולין האחין לומר לו אם אתה אצלנו יש לך מזונות אם אין אתה אצלנו אין לך מזונות וליתבו ליה כל היכא דאיתיה מסייעא ליה לרב הונא דאמר רב הונא ברכת הבית ברובה וליתבו ליה לפי ברכת הבי' הכי נמי חלה ונתרפא נתרפא משל עצמו שלח רבין משמיה דרבי אלעא לא שנו אלא שחלה בפשיע' אבל באונס נתרפא באמצע היכי דמי בפשיע' כדר' חנינה דאמר ר' חנינא הכל בידי שמי' חוץ מצני' פחים שנ' צנים פחי' בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם מתני' האחין שעשו מהן שושבינות בחיי האב חזרה שושבינו' חזרה לאמצע שהשושבינו' נגבי' בבית דין אבל השולח לחבירו כדי יין וכדי שמן אין נגבין בבית דין מפני שגמילות חסדים גמ' ורמינהי שלח לו אביו לשושבינו' כשהיא חוזרת חוזר' לו נשתלח' לאביו שושבינות כשהיא חוזרת לאמצע אמ' ר' אסי אמ' ר' יוחנן כי תנן נמי מתניתין נשתלחה לאביו תנן והא אחין שעשו מקצתן שושבינות קתני תני למקצתן והא חזרה שושבינות קתני הכי קאמר חזרה לגבות נגבית מאמצע רבי אסי אמר לא קשיא כן בסתם כן במפרש והכי קאמר שלח לו אביו שושבינות כשהיא חוזרת חוזרת לו שלח אביו שושבינות סתם כשהיא חוזרת חוזרת לאמצע ושמואל אמר הכא ביבם עסקינן שאינו נוטל בראוי כבמוחזק מכלל דהאיך משלם לימא תנו לי שושביני ואשמח עמו מי לא תניא מקום שנהגו להחזיר קדושין לכתובה מחזירין מקום שנהגו שלא להחזיר אין מחזירין ואמר רב יוסף בר אבא אמר מר עוקבא אמר שמואל לא שנו אלא שמתה היא אבל מת הוא אין מחזירין מאי טעמא יכולה היא שתאמר

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר