כתבי יד ודפוס ראשון ב"ב קמא
בעמוד זה מוצג נוסח הדף מתוך 6 כתבי יד ומתוך דפוס ראשון.
כל ההעתקות נעשו במקצועיות והוגו שוב, רובם פעמיים.
ההעתקות מופיעות כאן באדיבות תקליטור 'עדי נוסח' של המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן.
בתקליטור מופיעים נוסף להעתקות כתבי היד של כל הש"ס גם צילומים באיכות גבוהה של קטעי הגניזה.
לכל אלו נלווה הממשק המוכר של 'פרוייקט השו"ת' כצורתו (ברשיון מפרוייקט השו"ת) על יכולות החיפוש שלו.
לפרטים אודות התקליטור: 050-4130103, [email protected]
BAVA-BATRA 141a Escorial G-I-3
אלא לאביי
מאי ניזון כבת ולטעמיך לרבא מאי יירש כבן אלא ראוי ליירש ואין לו
הכא נמי ראוי ליזון ואין לו האו' אם ילדה אשתי זכר למימרא
דבת עדיפא מבן והאמ' ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי כל שאינו מניח
בן זכר ראוי ליורשו הקב"ה מעלה עליו <..>ה ש"נ והעברתם את נחלתו לבתו
ואין עברה אלא גהינם שנ' יום עברה היום לעיניין ירושה בן עדיף לעיניין
הרוחב הרוחב דבת עדיפא ליה וש<..>ל אמ' הכא במבכרת עסיקי' וכדרב
חסדא דאמ' רב חסדא בת תחלה סימן יפה לבנים איכא דאמרי [משים] דמרביא אחי
איכ' דאמ' דלא שלטא בהו עינא בישא אמ' רב חסדא לדידי בנתא עדיפא
לי מבנאיי דבני לא ידענא אי הוו צורבא מרבנן או לא בנתא ידענא דכל
צורבא מרבנן ניחא ליה לידבוקי בארעאי ואיב' אימ' הא מני ר' יהודה היא הי
ר' יהודה אילימ' ר' יהודה דבכל דת<..> יי' ברך את אברהם בכל ר' מאיר או'
שלא היתה לו בת ר' יהודה או' שהיתה לו בת ובכל שמה אמר דשמעת לי' לר'
יהודה דאפי' ברתא נמי לא חסריה רחמנא לאברהם דעדיפא לי' מבן מי שמעת
ליה אלא הא ר' יהודה דתניא מצוה לזון את הבנות ק"ו לבנים דעסקי באורית'
דברי ר' מאיר ר' יהודה או' מצוה לזון את הבנים ק"ו לבנות כי היכי דלא ליתזלן
אלא הא דתני' ילדה זכר ונקבה זכר נוטל ששה דינרי זהב ונקבה נוטלת שני דינ'
היכי משכחת לה אמ' רב אשי אמרתה לשמעת' קמיה דרב כהנא ואמ' לי במסרס
דאמ' זכר תחלה מאתים נקבה אחריו ולא כלום והדר אמ' נקבה תחלה מנה
זכר אחריה מנה ילדה זכר ונקבה ולא ידעינן הי מיניהו נפק ברישא זכר
שקיל מנה ממה נפשך אידך מנה הוה ליה ממון המוטל בספק וממון
המוטל בספק חולקין ואלא הא דתניא ילדה זכר ונקבה אין לו אלא מנה היכי משכחת
לה אמ' רבינא במבשרני
עמוד ב
דתני' המבשרני במה נפטר רחמה של אשתי אם
זכר יטול מנה ילדה זכר יטול מנה ואם נקבה תטול מאתים ילדה זכר ונקבה
נוטל מאתים זכר ונקבה אין לו אלא מנה והא זכר ונקבה לא קאמ' דאמרי' נמי
אף זכר ונקבה יטול ואלא למעוטי מאי למעוטי נפל ההוא דאמ' לדביתהו
נכסיי להאי דמעברת אמ' רב הונא הוי המזכה לעובר והמזכה לעובר לא
קנה איתיבי' רב נחמן לרב הונא האו' אם ילדה אשתי זכר יטול מנה ילדה
זכר נוטל מנה אמ' ליה משנתינו איני יודע מי שנאה ולימ' ליה ר' מאיר
היא דאמ' אדם מקנה דבר שלא בא לעולם לר' מאיר בדבר שישנו בעולם
דבר שאינו בעולם מי שמעת ליה ולימ' ליה ר' יוסי דאמ' עובר קני דתנן
עובר פוסל ואינו מאכיל דברי ר' יוסי שני ירושה הבאה מאליה ולימ' ליה
ר' יוחנן בן ברוקה דתנן ר' יוחנן בן ברוקה או' אם אמ' על מי שראוי ליורשו
דבריו קיימין אימר דשמעת ליה לר' יוחנן בן ברוקה בדבר שישנו בעולם
בדבר שאינו בעולם מי שמעת ליה לימ' ר' יוחנן בן ברוקה היא וסבר לה
כר' יוסי מי יימר דסבר לה ולימ' לי במבשרני אי הכי (ר) דקתני סופא אם
אין שם יורש אלא הוא יירש הכל אי במבשרני מאי עבידתיה לימ' ליה
בשילדה אי הכי דקתני אם אמ' כל מה שתלד אשתי יטול מנה הרי זה יטול
כל מה שילדה מיבעי ליה
BAVA-BATRA 141a Florence II-I-9
אלא (אמ') [ל]אביי מאי [ניזון כבת] אמ' לך אביי וליטעמיך
לרבא מאי יורש כבן ראוי לירש ואין לו הכא
נמי ראוי ליזון ואין לו האומ' אם ילדה
אשתי למימר' דבת עדיפא ליה מברא
אמ' ר' יוח' משו' ר' שמע' בן יוחי כל מי שאינו
מניח בן זכר ליורשו (הכת) הקבה מעביר עליו
עברה שנ' איש כי ימות ובן אין לו [והעברתם] ולהלן הוא
אומ' יום עברה היום ההא לעיניין נחלה
בן עדיפא ליה ולעיניין הרוחא רוחא דברתי'
עדיפא ליה ושמוא' אמ' הכא במבכרת עסיק'
כדרב חסדא דאמ' רב חסדא בת תחילת סימן
יפה לבנים איכ' דאמ' [ד]מיבריא להו באחה
ואיכ' דאמ' דלא שלטא בהו עינא בישא [?ו?אמ' רב חסדא]
לדידי ברתא עדיפא לי מברא איב' אימ' ר' יהוד' [היא]
הי ר' יהוד' אינימ' ר' יהוד' (ד)דבכל דתניא וייי
ברך את אברה?ם? ()[ב]כל ר' מאיר אומ' שלא היתה
לו בת ר' יהוד' אומ' שהיתה לו בת אימר
דשמעת ליה לר' יהוד' דאפילו בר(כ)[ת]א לא
חסר ליה רחמנ' לאברהם אבינו דעדיפא ליה
מברא מי שמעת ליה לר' יהוד' (הכא) [אלא ר' יהוד' דהכא] ד(מיא)[תניא]
מצוה ל(ד)[ז]ון את הבנות קל וחומר לבנים דבעי
למיעסק בדאוריתא דברי ר' מאיר ר' יהודה
אומ' מצוה לזון את הבנים קל וחומר לבנות
כי היכי דלא ליתזלן אלא הא דתניא ילדה
זכר ונקיבה זכר נוטל (שנ?י?) [ששה] דינרי' נקיבה שני
דינרי' היכי משכחת לה אמ' רב אשי כי אמרתה
להאי שמעתא לקמיה דרב כהנא אמ' ל' ההוא
במ(בכ)[ס]רת זכר תחילה נוטל מאתים ואחריו נקיבה
ולא כלום והדר אמ' נקיבה תחילה מנא ואחרכך
זכר מנה וילדה זכר ונקיבה ולא ידעינן הי
מינייהו בריש' זכר יטול מנה ממה נפשך
ואידך הוה ליה ממון המוטל בספק וכל ממון
המוטל בספק חולקין אלא הא דתניא ילדה
זכר ונקיבה אין לו אלא מנה היכי משכחת
לה אמ' רבינא במ[ב]שריני
עמוד ב
דתניא המבשריני
אם ילדה אשתי זכר יטול מנה ילדה זכר
נוטל מנה אם נקיבה מנה ילדה נקבה ויטול
מנה ילדה זכר ונקבה אין ל?ו? אלא מנה והא
זכר ונקיבה לא קאמ' דאמ' נמי זכר ונקיבה
נמי אלא [למעוטי] מאי למעוטי נפל ההוא דאמ'
לדביתהו נכסי להאי [ד]מעברת אמ' רב [הונא] הוי מזכה
לעובר וכל המזכה לעובר [לא קנה] איתיביה רב(א) [נחמן] לרב
(נחמ') [הונא] האומ' אם ילדה אשתי זכר יטול מנה
ואם נקיבה מאתים ילדה נקיבה נוטלת
מאתים אמ' ל' מישנתינו איני יודע מי
שנאה [ו]לימ' ליה ר' מאיר היא דאמ' אדם
מקנה דבר שלא בא לעולם אימר דשמעת
ליה לר' מאיר בדבר (שלא בא לעול') שישנו
בעול' בדבר שאינו בעולם מי שמעת ליה
ולימ' ליה ר' יוסי היא דאמ' עובר קני [דתנן עוב?ר? פוסל וא?י?נו מאכיל דברי ר' יוסי] ירושה
הבא מאיליה שאני ולימ' ליה ר' יוח' בן ברוקה
היא דתניא ר' יוח' בן ברוקה אומ' אם אמ' על
הראוי ליורשו דבריו קיימין אימר דשמעת
ליה לר' יוח' בן ברוקה (ב)[ל]דבר ש(ל)[ב]א לעולם
(ב)[ל]דבר שאינו בא לעול' מי שמעת ליה ונימ'
ר' יוח' בן ברוקה סבר לה כר' יוסי מי יימר לימ' [דסבירא ליה]
ליה במבשרני אי הכי מד(ת)[ק]תני סיפא אם אין
שם יורש אלא הוא (א) יורש את הכל אם
מבשריני מבשריני מאי עיבידתיה ונימ'
ליה בשילדה אי הכי דקתני סיפא [כל מה] שתלד
אשתי יטול [כל מה] (לכ)שילדה מיבעי ליה
BAVA-BATRA 141a Hamburg 165
אלא לאביי מאי ניזון כבת ולטעמיך לרבא מאי יורש כבן אלא ראוי לירש
ואין לו הכא נמי ראוי ליזון ואין לו מתני' האומ' אם ילדה אשתי זכר למימר'
דבת עדיפא ליה מבן והא'ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי כל שאינו מניח לו בן
ליורשו הקב'ה מלא עליו עברה שנ' והעברתם את נחלתו לבתו ואין העברה אלא עברה
שנ' יום עברה היום ההוא (ההוא) לענין ירושה בן עדיף ליה לענין הרויחה
הרויחה דבתו עדיף ליה ושמואל אמ' הכא במבכרת עסיקינן וכדרב חסדא דאמ' רב
חסדא בת תחלה סימן יפה לבנים איכא דאמרי דמרביא אחי ואיכא דאמרי דלא שלטא
בהו עינא אמ' רב חסד' ולדידי בת עדיפא לי מבן ואיכא דאמרי הא מני ר' יהודה
היא הי ר' יהודה אילימא ר' יהוד' דבכל דתניא וייי ברך את אברהם בכל ר' מאיר
או' שלא היתה לו בת ר' יהודה או' שהיתה לו בת ובכל שמה אימר דשמעת ליה לר'
יהודה דאפלו ברתא נמי לא חסריה רחמ' דעדיפא מברא מי שמעת ליה אלא הא ר'
יהודה דתניא מצוה לזון את הבנות וקל וחומר לבנים דעסיקי בתורה דברי ר' מאיר
ר' יהודה אומ' מצוה לזון את הבנים וקל וחומר לבנות דלא ליתזלן והא דתניא
ילדה זכר ונקבה הזכר נוטל ששה דינרין והנקבה נוטלת שני דינרין במאי היא אמ'
רב אשי אמרתה לשמעתא קמיה דרב כהנא ואמ' במסרס דאמ' זכר תחלה מאתים נקבה
אחריו ולא כלום נקבה תחלה מנה זכר אחריה מנה וילדה זכר ונקבה ולא ידעינן הי
מיניהו נפק ברישא זכר שקיל מנה ממה נפשך אידך מנא מנה המוטל בספק חולקין
והא דתניא ילדה זכר ונקבה אין לו [אלא] מנה במאי היא אמ' רבינא במבשרני
עמוד ב
דתניא המבשרני במה נפטר רחמה של אשתי אם זכר יטול מנה ילדה זכר
נוטל מנה ואם נקבה מנה ילדה נקבה נוטל מנה ילדה זכר ונקבה אין לו אלא מנה
והא זכר ונקבה לא קאמ' דאמ' נמי אם זכר ונקבה יטול מנה אלא למעוטי מאי
למעוטי נפל ההוא דאמ' לה לדביתהו נכסאי להאי דמעברת אמ' רב הונא הוה מזכה
לעובר והמזכה לעובר לא קנה איתיביה רב נחמן לרב הונא האומ' אם ילדה אשתי
זכר יטול מנה ילדה זכר נוטל מנה א' ליה משנתינו איני יודע מי שנאה ולימא
ליה ר' מאיר היא דאמ' אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אימר דשמעת ליה לר' מאיר
לדבר שישנו בעולם לדבר שאינו בעולם מי שמעת ליה ולימא ליה ר' יוסי היא דאמ'
עובר קני דתנן עובר פוסל ואינו מאכיל דברי ר' יוסי שני ירושה הבאה מאיליה
ולימא ליה ר' יוחנן בן ברוקה היא דתניא ר' יוחנן בן ברוקא אומ' אם אמ' על
מי שראוי ליורשו דבריו קיימין אימר דשמעת ליה לר' יוחנן בן ברוקה לדבר
שישנו בעול' לדבר שאינו בעולם מי אמ' ולימא ליה ר' יוחנן בן ברוקה היא וסבר
לה כר' יוסי מי יימר דסבר לה ולימא ליה במבשרני אי הכי דקתני סופא ואם אין
שם יורש אלא הוא יורש את הכל ואי במבשרני [מבשרני] מאי עבדתיה ולימא ליה
בשילדה אי הכי דקתני ואם אמ' כל מה שתלד אשתי יטול הרי זה יטול לכל שילדה
מיבעי ליה
BAVA-BATRA 141a Hamburg 165
אלא לאביי מאי ניזון כבת ולטעמיך לרבא מאי יורש כבן אלא ראוי לירש
ואין לו הכא נמי ראוי ליזון ואין לו מתני' האומ' אם ילדה אשתי זכר למימר'
דבת עדיפא ליה מבן והא'ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי כל שאינו מניח לו בן
ליורשו הקב'ה מלא עליו עברה שנ' והעברתם את נחלתו לבתו ואין העברה אלא עברה
שנ' יום עברה היום ההוא (ההוא) לענין ירושה בן עדיף ליה לענין הרויחה
הרויחה דבתו עדיף ליה ושמואל אמ' הכא במבכרת עסיקינן וכדרב חסדא דאמ' רב
חסדא בת תחלה סימן יפה לבנים איכא דאמרי דמרביא אחי ואיכא דאמרי דלא שלטא
בהו עינא אמ' רב חסד' ולדידי בת עדיפא לי מבן ואיכא דאמרי הא מני ר' יהודה
היא הי ר' יהודה אילימא ר' יהוד' דבכל דתניא וייי ברך את אברהם בכל ר' מאיר
או' שלא היתה לו בת ר' יהודה או' שהיתה לו בת ובכל שמה אימר דשמעת ליה לר'
יהודה דאפלו ברתא נמי לא חסריה רחמ' דעדיפא מברא מי שמעת ליה אלא הא ר'
יהודה דתניא מצוה לזון את הבנות וקל וחומר לבנים דעסיקי בתורה דברי ר' מאיר
ר' יהודה אומ' מצוה לזון את הבנים וקל וחומר לבנות דלא ליתזלן והא דתניא
ילדה זכר ונקבה הזכר נוטל ששה דינרין והנקבה נוטלת שני דינרין במאי היא אמ'
רב אשי אמרתה לשמעתא קמיה דרב כהנא ואמ' במסרס דאמ' זכר תחלה מאתים נקבה
אחריו ולא כלום נקבה תחלה מנה זכר אחריה מנה וילדה זכר ונקבה ולא ידעינן הי
מיניהו נפק ברישא זכר שקיל מנה ממה נפשך אידך מנא מנה המוטל בספק חולקין
והא דתניא ילדה זכר ונקבה אין לו [אלא] מנה במאי היא אמ' רבינא במבשרני
עמוד ב
דתניא המבשרני במה נפטר רחמה של אשתי אם זכר יטול מנה ילדה זכר
נוטל מנה ואם נקבה מנה ילדה נקבה נוטל מנה ילדה זכר ונקבה אין לו אלא מנה
והא זכר ונקבה לא קאמ' דאמ' נמי אם זכר ונקבה יטול מנה אלא למעוטי מאי
למעוטי נפל ההוא דאמ' לה לדביתהו נכסאי להאי דמעברת אמ' רב הונא הוה מזכה
לעובר והמזכה לעובר לא קנה איתיביה רב נחמן לרב הונא האומ' אם ילדה אשתי
זכר יטול מנה ילדה זכר נוטל מנה א' ליה משנתינו איני יודע מי שנאה ולימא
ליה ר' מאיר היא דאמ' אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אימר דשמעת ליה לר' מאיר
לדבר שישנו בעולם לדבר שאינו בעולם מי שמעת ליה ולימא ליה ר' יוסי היא דאמ'
עובר קני דתנן עובר פוסל ואינו מאכיל דברי ר' יוסי שני ירושה הבאה מאיליה
ולימא ליה ר' יוחנן בן ברוקה היא דתניא ר' יוחנן בן ברוקא אומ' אם אמ' על
מי שראוי ליורשו דבריו קיימין אימר דשמעת ליה לר' יוחנן בן ברוקה לדבר
שישנו בעול' לדבר שאינו בעולם מי אמ' ולימא ליה ר' יוחנן בן ברוקה היא וסבר
לה כר' יוסי מי יימר דסבר לה ולימא ליה במבשרני אי הכי דקתני סופא ואם אין
שם יורש אלא הוא יורש את הכל ואי במבשרני [מבשרני] מאי עבדתיה ולימא ליה
בשילדה אי הכי דקתני ואם אמ' כל מה שתלד אשתי יטול הרי זה יטול לכל שילדה
מיבעי ליה
BAVA-BATRA 141a Munich 95
אלא לאביי מאי ניזן כבת א' לך אביי וליטעמיך לרבא האי יירש כבן אל' ראוי לירש ואין לו
הכ' נמי ראוי ליזן ואין לו האו' ילד' אשתי זכר למימר' דבת עדיפ' לי' מבר' והא"ר יוחנן משו' ר' שמעו'
בן יוחי כל מי שאינו מניח בן זכר ליורשו הק"ב מעל' עליו עבר' שנ' והעברת' את נחל' לבתו ולהלן הו' או' יום עבר' היו' ההו'
לעניין נחל' בן עדיף לי' לעניין הרווח' הרווח' דבתו עדיפ' לי' ושמו' א' במבכר' עסי' כדרב חסד' דא' רב חסד' בת תחל' סימן
לבני' איב' אי' דמרבי' אחי ואיב' אי' דלא שלט' בהו עינ' דא' רב חסד' לדידי ברת' עדיפ' לי מברי' ואיב' אי' הא מני ר' יהוד' הי'
הי ר' יהוד' אילימ' ר' יהוד' דבכל דכתי' ויי' ברך את אברה' בכל מאי בכל ר' מאי' או' שלא הית' לו בת ר' יהוד' או' שהית' לו בת
אימר דשמע' לר' יהוד' דאפי' ברת' לא חסר' רחמ' לאברה' דעדיפ' מבר' מי שמע' לי' אל' ר' יהוד' דהכ' דתנן מצו' לזון את הבנו'
וק"ו לבני' שיעסקו בתור' דב' ר' מאי' ר' יהוד' או' מצו' לזון את הבני' ק"ו לבנו' דלא ניתזלן אל' הא דתני' ילד' זכ' ונקב' זכ' נוטל
שש' ונקב' נוטל' שני דינ' היכי משכח' לה א' רב אשי אמרת' לשמעת' קמי' דרב כהנ' וא"ל במסרס [זכר] תחל' מאתי' ואחריו נקב'
ולא כלום והדר א' נקב' תחל' מנה ואח' כך זכר מנה וילד' זכ' ונקב' ולא ידיעי הי מיניהו אתי לי' בראש' זכר נוטל מנ' ממה
נפש' ואיד' מנ' ממו' המוטל בספ' וכל ממון המוט' בספק חולקי' ואל' האי דתני ילד' זכר ונקב' אין לו אל' מנ' היכי משכח'
לה א' רבינ' במבשרני
עמוד ב
דתנ' המבשרני במה נפט' רחמ' של אשתו אם ילד' זכ' יש לו מנ' ילד' זכ' נוטל מנה אם נקב' מנ' ילד'
נקב' נוטלי מנ' ילד' זכר ונקב' אין לו אל' מנה והא זכ' ונקב' לא קא' הא נמי זכ' ונקב' יטול ואלי למעוטי מאי למעו' נפל
עוב"ר סול"י' דאהר"ן פיס"ק' דחוש"י בל"א זכ"ר בר"א סימ"ן ההו' דא' לה לדביתהו נכסיי להאי דמעבר'
א' רב הונ' הוי מזכ' לעובר ומזכ' לעובר והמזכ' לעובר לא קנ' איתיבי' רב נחמ' לרב הונ' האו' אם ילד' אשתי זכר יטול מנ' ילד' זכר
נוטל מנ' א"ל משנתינו איני יוד' מי שנא' ולימ' לי' ר' מאי' הי' דא' אד' מקנ' דבר שלא בא לעול' אימ' דשמע' לי' לר' מאי' במי
שישנו בעול' במי שאינו בעול' מי א' ולימ' לי' ר' יוסי הי' דא' עובר קנ' דתנ' עובר פוסל ואי' מאכי' דב' ר' יוסי ירוש' הבא' מאיליה
שני ולימ' לי' ר' יוחנ' בן ברוק' הי' דתנ' ר' יוחנ' בן ברוק' או' אם על מי שראוי ליורשו דבריו קיימי' אימ' דשמע' ליה לר'
יוחנן בן ברוק' במי שישנו בעול' במי שאי' בעול' מי א' ולימ' לי' ר' יוחנן בן ברוק' וסביר' ליה כר' יוסי מי אמ' דסביר' ליה
ולימ' לי' במבשרני אל' דקתני סיפ' אם אין שם אל' הו' יורש את הכל ואי מבשרני מאי עיבידתי' ולימ' לי' בשילד' אי הכי
דקתני אם א' כל מה שתלד אשתי יטו' הרי זה נוט' בכשילד' מיבעי לי'
BAVA-BATRA 141a Paris 1337
אלא לאביי מאי ניזון כבת ולטעמיך
לרבא מאי יורש כבן אלא ראוי לירש ואין לו הכא נמי ראוי ליזון ואין לו האומ'
אם ילדה אשתי וכו' למימרא דבת עדיפא ליה מבן והאמ' ר' יוחנן משו' ר'
שמעון בן יוחאי כל שאינו מניח בן זכר ליורשו הקב"ה מעלה עליו עברה שנ'
והעברתם את נחלתו לבתו ואין העברה אלא עברה שנ' יום עברה היום ההוא לענין
ירושה בן עדיף ליה לענין הרווחה הרווחה דבת עדיפא ליה ושמואל אמ' הכא
במבכרת עסיקינן וכדרב חסדא דאמ' רב חסדא בת תחלה לבנים סימן יפה
לבנים איכא דאמרי דמרביא אחי ואיכא דאמרי דלא שלטא בהו עינא
בישא ואמ' רב חסד' לדי' בנתא עדיפי לי מבני ואיבעיתימא הא מני ר' יהוד'
היא הי ר' יהודה אלימא ר' יהודה דבכל דתניא ויי"י ברך את אברהם בכל ר' מאיר
אומ' שלא היתה לו בת ר' יהודה אומ' שהיתה לו בת אימר דשמעת ליה לר'
יהודה דאפי' ברתא נמי לא חסריה רחמנא דעדיפא מבן מי שמעת ליה אלא הא
ר' יהודה דתניא מצוה לזון את הבנות קל וחומר לבנים דעסקי בתורה דברי ר'
מאיר ר' יהודה אומ' מצוה לזון את הבנים קל וחומר לבנות דלא ליתזלן והא
דתניא ילדה זכר ונקבה הזכר נוטל ששה דינרין והנקבה נוטלת שני דינרין
מאי (היא) אמ' רב אשי אמרתה לשמעתא קמיה דרב כהנא ואמ' לי במסרס
דאמ' זכר תחלה מאתים נקבה אחריו ולא כלום והדר אמ' נקבה תחלה מנה
זכר אחריה מנה וילדה זכר ונקבה ולא ידעינן הי מיניהו נפק ברישא זכר שקי'
מנה ממה נפשך ואידך מנה הוה ממון המוטל בספק וכל ממון המוטל בספק
חולקין ואלא דתניא ילדה זכר ונקבה אין לו אלא מנה מאי היא [נ"א היכי משכחת לה] אמ' רבינא ( )
במבשרני
עמוד ב
דתניא המבשרני במה נפטר רחמה של אשתי אם זכר יטו' מנה
ילדה זכר יטול מנה אם נקבה מאתי' ילדה נקבה נוטל מאתים ילדה זכר ונקבה
אין לו אלא מנה ואלו זכר ונקבה לא קאמ' דאמ' נמי אם זכר ונקבה יטול ואלא למעוטי
מאי למעוטי נפל ההוא דאמ' לה לדביתהו נכסי להאי דמעברת אמ' רב הונא
הוי מזכה לעובר והמזכה לעובר לא קנה איתיביה רב נחמן לרב הונא האומר
אם ילדה אשתי זכר יטול מנה נוטל מנה אמ' ליה משנתנו איני יודע מי שנאה
ולימא ליה ר' מאיר היא [דאמ' אדם מקנה דבר שלא בא לעולם] אימר דשמעת ליה לר' מאיר לדבר שישנו בעול' לדבר
שאינו בעולם מי שמעת ליה ולימא ליה ר' יוסי היא דאמ' עובר קנה דתנן עובר
פוסל ואינו מאכיל דברי ר' יוסי ירושה הבאה מאיליה שאני ולימא ליה ר' יוחנן בן
ברוקה היא דתנן ר' יוחנן בן ברוקה אומ' אם אמ' על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין
אימר דשמעת ליה לר' יוחנן בן ברוקה בדבר שישנו בעולם בדבר שאינו בעולם
מי שמעת ליה ולימא לי' ר' יוח' בן ברוקה היא דתנן ר' יוחנן בן ברוקה אומ' אם אמ'
על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין וסבר לה כר' יוסי מי יימר דסבר לה כר' יוסי
ולימא ליה במבשרני אי הכי דקתני סיפא ואם אין שם יורש אלא הוא יורש את
הכל אי במבשרני מאי עיבידתיה ולימא ליה בשילדה אי הכי דקתני סיפא
אם אמ' כל מה שתלד אשתי יטול הרי זה יטול כל שילדה מיבעי ליה
BAVA-BATRA 141a Vatican 115
אלא לאבי מאי ניזון כבת אמ' לך אביי
וליטעמיך לרבא מאי יורש כבן אלא ראוי ליורש
ואין לו הכא נמי ראוי ליורש ואין לך האו אם
תלד אשתי זכר למימרא דבת עדיפא מברא
והא"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי כל מי שאינו
מניח בן ליורשו הקב"ה מעלה עליו עברה שנ' איש
כי ימות ובין אין לו והעברתם את נחלתו ולהלן
הוא או' יום עברה היום ההוא לעניין נחלה בן עדיף
ליה לעיניין הרווחה הרווחה דבת עדיפה ליה ושמו'
אמ' הכא במבכרת עסקינן כדרב חסדא דאמ' רב חסד'
בת בתחילה סימן יפה לבנים איכ' דאמ' דמרביא אחי
ואיכ' דאמ' דלא שלטא עינא דאמ' רב חסדא לדידי
ברתא עדיפא ליה מברא ואי' אי' הא מני ר' יהודה
היא הי ר' יהוד' אילימ' ר' יהוד' דבכל דתניא ויי ברך
את אברהם בכל א"ר מאיר שלא היתה לו
בת ר' יהוד' או' שהיתה לו בת ובכל שמה אימר דשמ'
ליה לר' יהוד' דאפילו ברתא לא חסרא לא חסרא
ליה לאברהם דעדיפא מברא מי שמעת ליה אלא
ר' יהוד' דהכא דתניא מצוה לזון את הבנות קל וחומ'
לבנים דעסקין באוריית' דברי ר' מאיר ר' יהוד' אומ'
מצוה לזון את הבנים קל וחומר לבנות כיהיכי דלא
ליתזלן אלא הא דתניא ילדה זכר ונקבה זכר נוטל
ששה דינרין ונקבה נוטלת שני דינרין היכי משכח'
לה אמ' רב אשי אמריתה לשמעתא קמיה דרב
כהנא ואמ' לי במסרס דאמ' זכר תחילה מאתים ואחריו
נקבה ולא כלום והדר אמ' נקבה תחילה מנה ואחריה
זכר מנה וילדה זכר ונקבה ולא ידע הי מינייהו
איתייליד ברישא זכר נוטל מנה ממה נפשך ואיד'
מנה הוה ליה ממון המוטל בספק וממון המוטל
בספק חולקין ואלא הא דתניא ילדה זכר ונקבה
אין לו אלא מנה היכי משכחת לה אמ' רבה
כמבשריני
עמוד ב
דתניא המבשריני במה נפטרה רחמה
אשתי אם ילדה זכר יטול מנה ואם נקבה מנה זכר
ונקבה אינו נוטל אלא מנה והא אילו זכר ונקבה
לא קאמ' דאמ' נמי ילדה זכר ונקבה (אינו) יטול
מנה אי הכי למעוטי מאי למעוטי נפל סימן
עובר טליא דאהרן פסקא דברא ובר ברא
ההוא דאמ' לה לדביתהו נכסי להאי דמעברת אמ'
רב הונא הוה ליה מזכה לעובר והמזכה לעובר
לא קנה איתיביה רב נחמן לרב הונא האו' אם ילדה
אשתי זכר יטול מנה ילדה זכר יטול מנה א"ל
משנתינו איני יודע מי שנאה ולימא ליה ר' מאיר
היא דאמ' אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אימר
דשמעת ליה לר' מאיר דבר שישנו בעולם בדבר
שאינו בעולם מי שמעת ליה ולימא ליה ר' יוסי היא
דאמ' עובר קנה דתנן עובר פוסל ואינו מאכיל
דברי ר' יוסי ירושה הבאה מאיליה שני ולימ' ר' יוחנ'
בן ברוקה היא דתנן ר' יוחנן בן ברוקה אמ' אם אמ'
על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין אימר דאמ' ר'
יוחנן בן ברוקה בדבר שישנו בעולם בדבר שאינו
בעולם מי אמ' ולימא ליה בר' יוחנ' בן ברוקה וסביר'
ליה כר' יוסי ומי יימר דסבירא ליה ולימא ליה
במבשריני אי הכי דקתני סיפא אין שם יורש אלא
הוא יורש את הכל אי במבשריני מאי עיבידתיה
ולימא ליה בשילדה אי הכי הרי זה יטול דקתני
אם אמ' כל מה שתלד אשתי וטול הרי זה יטול כל
שילדה מיבעי ליה
BAVA-BATRA 141a Pesaro 1511
אלא לאביי מאי נזון כבת ולטעמיך לרבא מאי יורש כבן אלא ראוי ליר' ואין לו הכא נמי ראוי לירש ואין לו האומר אם ילדה אשתי זכר וכו' למימרא דבת עדיפ' ליה מבן והא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי כל שאינו מניח בן ליורשו הקב"ה מלא עליו עברה שנאמר והעברתם את נחלתו לבתו ואין העברה אלא עברה שנאמר יום עברה היום ההוא לענין ירושה בן עדיף ליה לענין הרוחא הרוחא דבתו עדיפא ליה ושמואל אמר הכא במבכרת עסיקינן וכדרב חסד' דאמ' רב חסד' בת תחילה סימן יפה לבני' איכא דאמרי דמרביא אחהא ואיכא דאמ' דלא שלטא ביה עינא בישא אמר רב חסדא ולדידי בנתן עדיפן לי מבני ואיבעי' אימא הא מני רבי יהודה היא הי ר' יהוד' אילימא ר' יהוד' דבכל דתניא וה' ברך את אברהם בכל רבי מאיר אומ' שלא היה לו בת רבי יהודה אומ' שהיתה לו בת אימור דשמעת ליה לרבי יהודה ברתא נמי לא חסריה רחמנא לאברהם דעדיפה מבן מי שמעת ליה אלא הא רבי יהודה דתניא מצוה לזון את הבנות וקל וחומר לבנים דעסקי בתורה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר מצוה לזון את הבנים וקל וחומר לבנות דלא ליתזל אלא הא דתניא ילדה זכר ונקבה הזכר נוטל ששה דינרין והנקבה נוטלת שני דינרין במאי אמר רב אשי אמרית' לשמעת' קמי דרב כהנא במסרס דאמר זכר תחילה מאתים נקבה אחריו ולא כלום נקבה תחילה מנה זכר אחריה מנה וילדה זכר ונקב' לא ידעינן הי מיניהו נפק ברישא זכר שקיל מנה ממה נפשך איד' מנה הוה ממון המוט' בספק וחולקין והא דתניא ילדה זכר ונקבה אין לו אלא מנה במאי אמר רבינא במבשרני
עמוד ב
דתניא המבשרני במה נפט' רחמ' של אשתי אם זכר יטול מנה ילדה זכר נוטל מנה אם נקבה מנה ילדה נקבה נוטל מנה וילדה זכר ונקבה אין לו אלא מנה והא זכר ונקבה לא אמר דאמר נמי אם זכר ונקבה נמי יטול אלא למעוטי מאי למעוטי נפל ההוא דאמר ליה לדביתהו נכסי להאי דמעברת אמר רב הונא הוי מזכה לעובר והמזכה לעובר לא קנה איתיביה רב נחמן לרב הונא האומר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה ילדה זכר נוטל מנה אמר ליה משנתינו אינו יודע מי שנאה ולימא ליה רבי מאיר הוא דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אימור דשמעת ליה לרבי מאיר לדבר שישנו בעולם לדבר שאינו בעולם מי שמעת ליה ולימר ליה רבי יוסי היא דאמ' עובר קני דתנן עובר פוסל ואינו מאכיל דברי ר' יוסי שאני ירושה הבאה מאיליה ולימר ליה רבי יוחנן בן ברוקא היא דאמ' לא שנא ירושה ולא שנא מתנה דתנן רבי יוחנן בן ברוקא אומ' אם אמ' על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין אימור דשמעת ליה לרבי יוחנן בן ברוקא לדבר שישנו בעול' לדבר שאינו בעולם מי אמר ולימר ליה רבי יוחנן בן ברוקא היא וסבר לה כרבי יוסי מי ימר דסב' לה ולימ' ליה במבשריני אי הכי דקתני סיפ' ואם אין שם יורש אלא הוא יירש את הכל אי במבשריני יורש מאי עבידתיה לימר ליה בשילדה אי הכי דקתני סיפ' ואם אמ' כל מה שתלד אשתי יטול הרי זה יטול כל שתלד כל שילדה מיבעי ליה
