סקר
מסכת בבא קמא:





 

כתבי יד ודפוס ראשון ב"ב קלט

בעמוד זה מוצג נוסח הדף מתוך 5 כתבי יד ומתוך דפוס ראשון.
כל ההעתקות נעשו במקצועיות והוגו שוב, רובם פעמיים.
ההעתקות מופיעות כאן באדיבות תקליטור 'עדי נוסח' של המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן.
בתקליטור מופיעים נוסף להעתקות כתבי היד של כל הש"ס גם צילומים באיכות גבוהה של קטעי הגניזה.
לכל אלו נלווה הממשק המוכר של 'פרוייקט השו"ת' כצורתו (ברשיון מפרוייקט השו"ת) על יכולות החיפוש שלו.
לפרטים אודות התקליטור: 050-4130103, [email protected]
ברוב כתבי היד מופיעה כל המשניות של הפרק בתחילתו (כאן: משניות פרק 'מי שמת')


BAVA-BATRA 139a Escorial G-I-3

והא אנן תנן שמין את המחובר ללוקח
אמ' עולא לא קשיא כאן בבנו כאן באחר הואיל ודעתו של אדם קרובה אצל בנו
מתני' הניח בנים גדולים וקטנים אמ' רבא האי גדול אחי דילבש ואכסי
מביתא מאן דעבד עבד והא אנן תנן אין הגדולים מתפרנסין על הקטנים
בשרכא שרכא פשיט' מהו דתימא ניחא להו דלא תזלזל קאמ"ל נשאו
גדולים מאי קאמ' אמ' רב יהודה (א) הכי קאמ' נשאו גדולים לאחר מיתת
אביהן ישאו קטנים לאחר מיתת אביהם אבל נשאו גדולים בחיי האב ואמרו
קטנים לאחר מיתת אביהם הרי אנו נושאין כדרך שנשאתם אתם אין שומעין
להם אלא מה שנתן להן אביהן נתן הניח בנות שלח ליה אבא בר
גניבא לרבא ילמדנו רבינו לותה ואכלה ועמדה ונשאת מהו בעל לוקח הוי או
יורש הוי לוקח הוי ומלוה על פה אינו גובה מן הלקוחות או דילמ' יורש הוי ומלוה
על פה גובה מן היורשין אמ' ליה תנינא נשאו גדולות ישאו קטנות מאי לאו נשאו
גדולות לבעל ישאו קטנות מבעל לא ישאו גדולות ישאו קטנות לבעל והא תני ר'
חייא נשאו גדולות לבעל ישאו קטנות מבעל דילמ' שני פרנסה דאית ליה קלא
אמ' ליה רב פפא לרבא לא[ו] היינו דשלח רבין באיגרתיה מי שמת והניח אלמנת
ובת אלמנתו ניזונית מנכסיו נשאת הבת אלמנתו ניזונת מנכסיו מתה הבת
אמ' ר' יהודה בן אחותו של ר' יוסי בר' חנינא על ידי הוה מעשה ואמרו אלמנתו
נזונת מנכסיו אי אמרת בשלמ' יורש הוי משום הכי ניזונית אלא אי אמרת לוקח
הוי מאי ניזונת אמ' אביי ואי לאו דשלח רבין אנן לא הוה ידעינן והא תנן אלו שאין
חוזרין ביובל הבכורה

עמוד ב

והיורש את אשתו אמ' ליה רבא והשתא דשלח רבין מי
ידעינן והאמ' ר' יוסי בר' חנינא באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי
בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות אי אמרת בשלמ' לוקח הוי משום הכי
מפיק אלא אי אמרת יורש הוי מאי מפיק אלא אמ' רב אשי בעל שויוה רבנן כיורש
ושויוה רבנן כלוקח דטפא ליה עבדו ליה גבי יובל שויוה רבנן כיורש משום פסידא
דידיה גבי דר' יוסי בר' חנינא שויוה רבנן כלוקח משום פסידא דידיה גבי דרבין
משום פסידא דאלמנתא שויוה רבנן כיורש פורש והא גבי דר' יוסי בר' חנינא איכא
פסידא ללקוחות ושויוה רבנן כלוקח התם אינהו אפסידו נפשיהו דכיון דאיכא
בעל לא איבעי ליה למזבן מאיתתא דיתבא תותי גברא
הדרן עלך יש נוחלין ומנחילין מי שמת והניח בנים ובנות בזמן
שהנכסים מרובין הבנים ירשו [ו]הבנות ניזונות
נכסין מועטין הבנות ניזונות והבנים ישאלו על הפתחים אדמון או' בשביל
שאני זכר הפסדתי אמ' רבן שב"ג רואה אני דברי אדמון הניח בנים ובנות
וטומטום בזמן שהנכסים מרובין זכרים דוחין אותו אצל הנקבות נכסים
מועטין הנקבות דוחות אותו אצל הזכרים האו' אם ילדה אשתו זכר
יטול מנה ילדה זכר נוטל מנה ואם נקבה נוטלת מאתים ילדה נקבה נוטלת
מאתים ואם זכר מנה ואם נקבה מאתים ילדה זכר ונקבה הזכר נוטל מנה
והנקבה מאתים טומטום אינו נוטל ואם אמ' כל מה שתלד אשתי יטול מנה
הרי זה יטול ואם אין שם יורש אלא הוא יירש הכל הניח בנים גדולים
וקטנים השביחו גדולים את הנכסים השביחו ולאמצע ואם אמרו גדולים ראו מה
שהניח לנו אבינו הרי אנו עושין ואוכלין השביחו לעצמן וכן האשה שהשביחה
את הנכסים השביחה לאמצע ואם אמרה ראו מה שהניח לי בעלי הרי אני עושה
ואוכלת השביחה לעצמה האחין השותפין שנפל אחד מהן לאומנות
נפל לאמצע חלה ונתרפא נתרפא משל עצמו האחין שעשו מקצתן
שושבינות בחיי האב חזרה שושבינות [חזרה] לאמצע שהשושבינות נגבית בבית דין
אבל השולח לחבירו כדי יין וכדי שמן אין נגבית בב"ד מפני שהן גמילות חסדים
השולח סבלונות לבית חמיו ושלח שם מאה מנה ואכל שם סעודת
חתן אפי' בדינר אין נגבית לא אכל שם סעודת חתן הרי אלו נגבין
השולח סבלונות מרובין שיחזירו עמה לבית בעלה הרי אלו נגבין סבלונות
מועטין שתשמש בהן והיא בבית אביה אין נגבין שכיב מרע שכתב כל
נכסיו לאחרים שייר קרקע כל שהוא מתנתו מתנה לא שייר קרקע כל שהוא אין
מתנתו מתנה לא כתב בה שכיב מרע הוא או' שכיב מרע היה והם או' בריא היה
צריך להביא ראיה שהיה שכיב מרע דברי ר' מאיר וחכמים או' המוציא מחבירו
עליו הראיה המחלק נכסיו על פיו ר' אליעז' או' אחד בריא ואחד מסוכן
נכסים שיש להם אחריות נקנין בכסף בשטר ובחזקה ושאין להן אחריות
אין נקנין אלא במשיכה אמרו לו מעשה באמן של רוכל שהיתה חולה ואמרה
תנתן כבינתי לבתי והיא משנים עשר מנה ומתה וקיימו חכמים את דבריה
אמ' להו בני רוכל תיקברן אימן וחכמים או' בשבת דבריו קיימין מפני שאין
יכול לכתוב אבל לא בחול ר' יהושע או' בשבת אמרו קל וחומר בחול כיוצא בו
זכין לקטן ואין זכין לגדול ר' יהושע או' לקטן אמרו ק"ו לגדול נפל הבית
עליו ועל אביו ועל מורישיו והיתה עליו כתובת אשה ובעל חוב יורשי האב אומ'
הבן מת ראשון ואחר כך מת האב בעל חוב או' האב מת ראשון ואחר כך מת
הבן בית שמאי או' יחלוקו ובית הלל או' נכסים בחזקתן נפל הבית עליו ועל
אשתו יורשי הבעל או' האשה מתה תחלה ואחר כך מת הבעל ויורשי האשה
או' הבעל מת ראשון ואחר כך מתה אשה בית שמאי או' יחלוקו ובית הלל או'
נכסים בחזקתן וכתובה בחזקת יורשי הבעל ונכסים הנכנסין והיוצאין עמה
בחזקת יורשי האשה נפל הבית עליו ועל אמו אלו ואלו מודים שיחלוקו
אמ' ר' עקיב' מודה אני בזה שהנכסים בחזקתן אמ' לו בן עזאי (אי) על החלוקין
אנו מצטערין אלא שבאת עלינו לחלוק את השוין סליק פירק' מי שמת
וכמה הן מרובין אמ' רב יהודה אמ' רב כל שאלו
ואלו יזונו מהן שנים עשר חדש כי אמרתה קמיה דשמואל אמ' זו דברי
רבן גמליאל ב"ר אבל חכמים או' כל שיזונו מהם אלו ואלו עד שיבגרו
אתמר נמי כי אתא רבין אמ' ר' יוחנן ואמרי לה אמ' רבה בר בר חנא אמ' ר' יוחנן
כל שיזונו מהן אלו ואלו עד שיבגורו הן הן מרובין ואינך מועטין ואי ליכא
כדי שיזונו מהן אלו ואלו עד שיבגורו 



BAVA-BATRA 139a Hamburg 165

והא אנן תנן שמין את המחוברין ללוקח אמ' עולא לא קשיא כאן בבנו כאן
באחר הואיל ודעתו של אדם קרובה אצל בנו מתני' הניח בנים גדולים וקטנים וכו'
אמ' רבא האי גדל אחי דלבש ואיכסי מביתא מאי דעבד עבד והא אנן תנן אין
הגדולים מתפרנסין על הקטנים ולא הקטנים על הגדולים מתניתין בשרכא שרכא
[בשידכא שידכא] פשיטא מהו דתימא ניחא להו דלא ליתזל קמ'ל נשאו גדולים ישאו
קטנים וכו' מאי קאמ' אמ' רב יהודה הכי קאמ' נשאו גדולים לאחר מיתת אביהן
ישאו קטנים לאחר מיתת אביהן נשאו גדולים בחיי אביהן ואמרו קטנים לאחר מיתת
אביהן הרי אנו נושאין כדרך שנשאתם אתם אין שומעין להן אלא מה שנתן להן
אביהן נתן הניח בנות גדולות וקטנות וכו' שלח ליה אבות בר גניבא לרבא ילמדנו
רבינו לותה ואכלה ועמד' ונשאת בעל יורש הוי או לוקח הוי יורש הוי ומלוה על
פה גובה מן היורשין או דיל' לוקח הוי ומלוה על פה אינה גובה מן הלקוחות אמ'
ליה תניתוה נשאו גדולות ישאו קטנות מאי לאו נשאו גדולות לבעל ישאו קטנות
מבעל לא נשאו גדולות לבעל ישאו קטנות לבעל והתני ר' חייא נשאו גדולות לבעל
ישאו קטנות מבעל דיל' שאני פרנסה דאית לה קלא אמ' ליה רב פפא לאביי הא דשלח
רבין באגרתיה מי שמת והניח אלמנה ובת אלמנתו ניזונת מנכסיו נשאת הבת אלמנתו
ניזונת מנכסיו מתה הבת א'ר יהודה בן אחותו של ר' יוסי בר' חנינה על ידי היה
מעשה ואמרו אלמנתו ניזונת מנכסיו אי אמרת בשלמ' יורש הוי אלמנתו ניזונת
מנכסיו אלא אי אמרת לוקח הוי אמאי אלמנתו ניזונת מנכסיו אמ' ליה אביי ואי
לאו דשלח רבין באגרתיה אנן לא הוה ידעינן והתנן אלו שאין חוזרין ביובל
הבכורה

עמוד ב

 והיורש את אשתו אמ' ליה רבא והשתא דשלח רבין מי ידעינן והא'ר יוסי
בר' חנינא באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא
מיד הלקוחות אלמא לוקח הוי דאי יורש הוי אמאי מפיק אלא אמ' רב אשי בעל
שויוה רבנן כיורש ושויוה רבנן כלוקח גבי יובל שויוה רבנן כיורש משום פסידא
דידיה גבי דר' יוסי בר' חנינה שויוה רבנן כלוקח משום פסידא דידיה גבי דרבין
שויוה רבנן כיורש משום פסידא דאלמנתו והא גבי דר' יוסי בר' חנינה דאית להו
פסידא ללקוח'[ות] ושויוה רבנן כלוקח התם אינהו אפסידו אנפשיהו דכיון דאיכא
בעל לא איבעי להו למזבן מאיתתא דיתבה תותי בעלה
מי שמת וכו' וכמה מרובין
אמ' רב יהודה אמ' רב כל מה שיזונו מהן אלו ואלו שנים עשר חדש כי אמרתה קמיה
דשמואל אמ' זו דברי רבן גמל' בר' אבל חכמ' אומ' כל שיזונו מהם אלו ואלו עד
שיבגרו איתמר נמי כי אתא רבין א'ר יוחנן ואמרי לה אמ' רבה בר בר חנה א'ר
יוחנן כל שיזונו מהם אלו ואלו עד שיבגרו הן הן מרובין ואינך מועטין ואי
ליכא לאלו ולאלו עד שיבגרו

 

BAVA-BATRA 139a Munich 95

והאנן תנן שמין את המחוברין ללקח א' עול' לא קשי' כאן בבנו כאן באחר הואיל ודעתו של אד' קרוב' אצל בנו הניח בני' גדולים
א' רבא האי גדול אחי אילבש ואיכסי מבית' מאי דעבד עבד והאנן תנן אין הגדולי' מתפרנסי' על הקטני' מתני' בשרבא שרב' פשי מהו דתי' ניח' להו דלא ליתזול
קמ"ל נשאו גדולי' ישאו מאי קא' א' רב יהוד' ה"ק נשאו גדו' לאח' מית' אביהם ישאו קטני' לאח' מיתת אביהן אבל נשאו גדולי' בחיי אביהן ואמרו
קטני' לאחר מית' אביה' הרי אנו נושאי' כדרך שנשאתם אין שומעי' להם אל' מה שנתן להם אביה' נתן הניח בנו' גדולו' וקטנו' שלח לי' אבות בר
גניב' לרבא ילמדנו רבי' לוות' ואכל' עמד' ונשא' מאי בעל לוקח הוי או יורש הוי לוקח הוי ומלוה על פה אינו גוב' מיד הלקוחו' או דיל' יורש הוי ומלוה על פה גובה
מן היורשין א"ל תניתוה נשאו גדולו' ישאו קטנו' מאי לאו נשאו גדולו' לבעל ישאו קטנו' מבעל לא נשאו גדולו' לבעל נשאו קטנו' מבע' והתני ר' חייא נשאו
(קטנו') גדולו' לבעל ישאו קטנו' מבעל אלמ' כל בעל יורש הוי דילמ' שאני פרנס' דאית ליה קל' א"ל רב פפ' לאביי לאו היינו דשלח רבין באגרתי' מי שמת והני' אלמנ'
ובת אלמנתו נזונית מנכסיו מתה הבת א"ר יהוד' בן אחותו של ר' חנינ' על ידי היה מעש' ואמרו אלמנ' ניזוני' מנכסיו אי אמר' יורש הוי מ"ה נזונית אל' אי
אמר' לוק' הוי אמאי נזונית א' אביי אי לאו דשלח רבין באיגרתי' לא הוה ידעינן והתנן אלו שאין חוזרין ביובל הבכור'

עמוד ב

והיורש את אשתו א"ל רבא השתא
דשלח () רבין באיגרתי' אנן מי ידעי' והא"ר יוסי ב"ר חנינ' באוש' התקי' האש' שמכר' בנכסי מלוג ומת' הבעל מוצי' מיד הלקוחו' אי אמר' בשל' לוקח הוי מ"ה מפיק
אל' אי אמר' יורש הוי מאי מפיק אל' א' רב אשי בעל שויוה רבנן כיורש משו' פסיד' דידי' גבי רבין משו' פסיד' דאלמנו' שויוה רבנן כיורש והא הכ' דר' יוסי ב"ר
חנינ' דאיכ' פסיד' ללקוחו' ושוייוה רבנן כלוקח הת' אינהו דאפסידו אנפשיהו דלא איבעי להו למזבן מדאיתת' מתותי גברה
הדרן עלך יש נוחלין וכמה
הן מרובין א' רב יהוד' א' רב כדי שיזונו אלו ואלו מהן עד שני' עשר חד' כי אתאי אמרת' לשמעת' קמי' דשמואל אמ'
זו דברי ר"ג ב"ר אבל חכמ' או' כדי שיזונו אלו ואלו עד שיבגרו איתמ' נמי כי את' רבין א"ר יוחנן ואמרי לה א' רב' בר בר
חנ' א"ר יוחנן כדי שיזונו הן הן נכסי' מרובין פחו' מכן נכסי' מועטי' ואי ליכ' מהו כדי שיזונו אלו ואלו עד שיבגרו


BAVA-BATRA 139a Paris 1337

והאנן תנן
שמין את המחוברין ללוקח אמ' עולא לא קשיא כאן בבנו כאן באחר הואיל
ודעתו של אדם קרובה אצל בנו מתני' הניח בנים גדולים וכו'
אמ' רבה האי גדל אחי דילבש ואיכסי מביתא מאי דעבד עבד
והאנן תנן אין הגדולים מתפרנסין על הקטנים מתניתין בשרכא שרכא פשיט'
מהו דתימא ניחא להו דלא ליתזול קמ"ל נשאו גדולים ישאו קטנים וכו'
מאי קאמ' אמ' רב יהודה הכי קאמ' נשאו גדולים לאחר מיתת אביהן ישאו
קטנים לאחר מיתת אביהם אבל נשאו גדולים בחיי האב ואמרו קטני' לאחר
מיתת האב הרי אנו נושאין כדרך שנשאתם אתם אין שומעין להן אלא מה שנתן
להן אביהן נתן הניח בנות גדולות וקטנות וכו' שלח ליה אבות בר גניבא
לרבא ילמדנו רבינו לותה ואכלה ועמדה ונשאת בעל לוקח הוי או יורש הוי
לוקח הוי ומלוה על פה אינו גובה מן הלקוחות או דלמא יורש הוי ומלוה על פה
גובה מן היורשין אמ' ליה תניתא נשאו גדולות ינשאו קטנות מאי לאו נשאו גדולו'
לבעל ישאו קטנות מבעל לא נשאו גדולות לבעל ינשאו קטנות לבעל והא תני
ר' חייא נשאו גדולות לבעל ישאו קטנות מבעל דלמא שאני פרנסה דאית לה
קלא אמ' ליה רב פפא לרבא לאו הינו דשלח רבין באיגרתיה מי שמת והניח אלמנ'
ובת אלמנתו ניזונת מנכסיו נשאת הבת אלמנתו ניזונת מנכסיו מתה הבת אמ' ר' יהוד'
בן אחותו של ר' חנינה על ידי היה מעשה ואמרו אלמנתו ניזונת מנכסיו אי אמרת
בשלמא יורש הוי משום הכי ניזונת אלא אי אמרת לוקח הוי אמאי ניזונת אמ' אביי ואי
לאו דשלח רבין אנן לא הוה ידעינן והתנן אלו שאין חוזרין ביובל הבכורה

עמוד ב

והיורש
את אשתו אמ' רבא השתא דשלח מי ידעינן האמ' ר' יוסי בר' חנינה באושא
התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחו'
אי אמרת בשלמא לוקח הוי משום הכי מפיק אלא אי אמרת יורש הוי אמאי מפי'
אלא אמ' רב אשי בעל שויוה רבנן כיורש ושויוה רבנן כלוקח גבי יובל שויוה רבנן
כיורש משום פסידא דידיה דלא ליהדר ביובל גביה דר' יוסי בר' חנינה שויוה רבנן
כלוקח משום פסידא דידיה גבי רבין משום פסידא דאלמנה שויוה רבנן כיורש
והא גבי דר' יוסי בר' חנינה דאיכא פסידא דלקוחות ושויוה רבנן כלוקח התם אינהו
אפסידו אנפשיהו דכיון דאיכא בעל לא איבעי להו מיזבן מאיתתא דיתב' תותי גברא
הדרן עלך יש נוחלין ומנחילין
מי שמת והניח בנים ובנות
בזמן שהנכסים מרובין הבנים יירשו והבנות יזונו ובזמן שהנכסים מועטין הבנו'
יזונו והבנים ישאלו על הפתחים אדמון אומ' מפני שאני זכר הפסדתי אמ' רבן גמליאל
רואה אני את דברי אדמון הניח בנים ובנות וטומטום בזמן שהנכסי' מרובי'
הזכרים דוחין אותו אצל הנקבות ובזמן שהנכסים מועטים הנקבות דוחין אותו
אצל הזכרים האומ' אם ילדה אשתי זכר יטול מנה ילדה זכר יטול מנה ואם
נקבה מאתים ילדה נקבה נוטלת מאתים אם זכר מנה ואם נקבה מאתי' וילדה
זכר ונקבה הזכר נוטל מנה והנקבה נוטלת מאתים ילדה טומטום אינו נוטל ואם
אמ' כל מה שתלד אשתי יטול הרי זה יטול ואם אין שם יורש אלא הוא יורש את הכל
הניח בנים גדולים וקטנים והשביחו גדולים את הנכסים השביחו לאמצע אם
אמרו ראו מה שהניח לנו אבינו הרי אנו עושין ואוכלין השביחו לעצמן וכן האשה
שהשביחה את הנכסים השביחה לאמצע ואם אמרה ראו מה שהניח לי בעלי
הריני עושה ואוכלת השביחה לעצמה האחין השותפין שנפל אחד מהם
לאומנות נפל לאמצע חלה ונתרפא נתרפא משל עצמו האחין שעשו מקצתן
שושבינות בחיי האב חזרה שושבינות חזרה לאמצע מפני שהשושבינות
נגבית בבית דין אבל השולח לחבירו כדי יין וכדי שמן אין נגבין בב"ד מפני שהן
גמילות חסדים השולח סבלונות לבית חמיו שלח שם מאה מנה ואכל
שם סעודת חתן אפי' בדינר אין אלו נגבין לא אכל שם סעודת חתן הרי אלו נגבין שלח
סבלונות מרובין שיחזרו עמה לבית בעלה הרי אלו נגבין סבלונות מועטין שתשמ'
בהן בבית אביה אין אלו נגבין שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים שייר
קרקע כל שהו מתנתו קיימת לא שייר קרקע כל שהו אין מתנתו קיימת לא
כתב שכיב מרע הוא אומ' שכיב מרע הייתי והן אומ' בריא היה צריך להביא ראי'
ששכיב מרע היה דברי ר' מאיר וחכמי' אומ' המוציא מחבירו עליו הראיה
המחלק נכסיו על פיו ר' אליעזר אומ' אחד בריא ואחד מסוכן נכסי' שיש להן
אחריות נקנין בכסף בשטר ובחזקה ושאין להן אחריות אין נקנין אלא במשיכה
אמרו לו מעשה באימן של בני רוכל שהיתה חולה ואמרה תנתן כבנתי לבתי
והיא משנים עשר מנה ומתה וקיימו את דבריה אמ' להן בני רוכל תקברן אימן
וחכמי' אומ' בשבת דבריו קיימין מפני שאין יכול לכתוב אבל לא בחול ר' יהושע
אומ' בשבת אמרו קל וחומר בחול כיוצא בו זכין לקטן ואין זכין לגדול ר' יהושע
אומ' לקטן אמרו קל וחומר לגדול נפל הבית עליו ועל אביו או עליו ועל
מורישיו והיתה עליו כתובת אשה ובעל חוב בעל חוב אומ' האב מת ראשון ואחר
כך מת הבן יורשי האב אומ' הבן מת ראשון ואחר כך מת האב בית שמאי או' יחלוקו
ובית הלל אומ' נכסים בחזקתן נפל הבית עליו ועל אשתו יורשי הבעל אומ'
האשה מתה ראשון ואחר כך מת הבעל ויורשי האשה אומ' הבעל מת ראשון ואח'
כך מתה האשה בית שמאי אומ' יחלוקו ובית הלל אומ' נכסים בחזקתן כתוב' בחזק'
הבעל ונכסים הנכנסין והיוצאין עמה בחזקת יורשי האשה נפל הבית עליו ועל
אמו אלו ואלו מודי' שיחלוקו אמ' ר' עקי' מודה אני בזו שהנ(ס)[כ]סין בחזקתן אמ' לו בן עזאי
על החלוקין אנו מצטערין אלא שבאתה לחלוק עלינו את השוין סליק פרקא
מי שמת והניח בנים ובנות וכו' וכמה הן מרובין אמ' רב יהודה אמ' רב כל
שיזונו מהן אלו ואלו שנים עשר חדש כי אמרתה קמיה דשמואל אמ' לי זו דברי
רבן גמליאל ברבי אבל חכמי' אומ' כל שיזונו מהן אלו ואלו עד שיבגרו איתמ'
נמי כי אתא רבין אמ' ר' יוחנן ואמרי לה אמ' רבה בר בר חנה אמ' ר' יוחנן כל
שיזונו מהן אלו ואלו עד שיבגרו הן הן מרובין פחות מיכן מועטין ואי ליכא כדי
שיזונו מהן אלו ואלו עד שיבגרו


BAVA-BATRA 139a Vatican 115

והתניא שמין
את המחובר ללוקח אמ' עולא כאן בבנו כאן באחר
הואיל ודעתו של אדם קרובה אצל בנו מתני'
הניח בנים גדולים וקטנים אין הגדולים מתפרנסי'
על הקטנים ולא הקטנים מתפרנסין על
הגדולים אלא חולקין בשוה נשאו גדולים
ישאו קטנים ואם אמרו קטנים הרי אנו נשאי'
כדרך שנשאתם אין שומעין להן אלא מה
שנתן אביהן נתן הניח בנות גדולות וקטנ'
אין הגדולות מתפרנסות על הקטנות ואין
הקטנות מתפרנסות על הגדולות אלא חולקות
בשוה נשאו גדולות ישאו קטנות זה חומר
בכנות מבבנים שהבנות ניזונות מן הבנים
והבנים ואין ניזונין מן הבנות אמ' רבא
האי גדל אחי דלביש איכסו דיתמי מאי דעבד עבד
והא אין הגדולים מתפרנסין על הקטנים מתנית'
בשוכא שוכא פשיט' מהו דתימ' לא ליחזל לקמ"ל
נשאו גדולים מאי קאמ' אמ' רב יהוד' הכי
קאמ' נשאו גדולים לאחר מיתת אביהן בדרך
שנשאו גדולים אבל נשאו גדולים בחיי אביהן
ואמרו ק[ט]נים לאחר מיתת אביהן הרי אנו נושאין
כדרך שנשאתם אתם אין שומעין להן אלא מאי
שנתן להן אביהן נתן הניח בנות שלח ליה
אבוה בר גניבא לרבא ילמדינו רבינו לוותה ואכלה
ועמדה ונישאת מאי בעל לוקח הוי או יורש הוי
לוקח הוי ומלוה על פה הוא ומלוה על פה אינה
גובה מן הלקוחות או דילמא יורש הוי ומלוה על
פה גובה מן היורשין א"ל תניתוה נשאו גדולות לבע'
ישאו קטנות מאי לאו נישאו גדולות לבעל ישאו
קטנות מבעל לא נישאו גדולות מבעל ישאו
קטנות לבעל והתני ר' חייא נשאו גדולות לבעל
ישאו קטנות מבעל שאני פרנסה דאית ליה קלא
א"ל רב פפא לרבא לאו היינו דשלח רבין באיגרתיה
מי שמת והניח אלמנתו ובת אלמנתו ניזונית מנכסיו
מתה הבת א"ר יהוד' בן אחותו של ר' יוסי בר' חנינא
על ידי היה מעשה אמרו אלמנה ניזונת מנכסיו
אי אמרת בשלמ' יורש הוי משום הכי ניזונית
מנכסיו אלא אי אמרת לוקח הוי אמאי ניזונית
מנכסיו אמ' אביי אי לאו דשלח רבין באיגרתיה
אנן לא הוה ידעינן והאנן תנן אילו שאין חוזרין
ביובל הבכורה

עמוד ב

והיורש את אשתו א"ל רבא השתא
דשלח רבין מי ידעינין והא"ר יוסי בר' חנינא באוש'
התקינו האשה שמכרה בניכסי מלוג בחיי בעלה
ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות אי אמרת בשל
לוקח הוי משום הכי מפיק אלא אי אמרת יורש
הוי אמאי מפיק אלא אמ' רב אשי בעל שויוה
רבנן כיורש ושויוה רבנן כלוקח הכא דטבא ליה
עבדי הכא דטבא ליה עבדי גבי יובל שויוה רבנן
כיורש משום פסידא דידיה גבי דר' יוסי בר חנינא
שויוה רבנן בלוקח משום פסידא דידיה גבי דרבין
משום פסידא דאלמנה שויוה רבנן כיורש והא גבי
דר' יוסי בר' חנינא כלוקח שויוה רבנן ולא חיישינ'
משום פסידא דלקוחות התם אינהו אפסידן
אנפשיהו דלא איבעי להו למיזבן מאיתתא דייתבה
תותי גברא
הדרן עלך
יש נוחלין
מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסין מרובין
הבנים יירשו והבנות ניזונות בנכסים מועטין
הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים אדמון או'
בשביל שאני זכר הפסדתי אמ' רבן גמליאלרואה אני דברי אדמון הניח בנים ובנות וטומ'
בזמן שהנכסים מרובין זכרים דוחין אותו אצל
נקבות נכסים מועטין נקיבות דוחין אותו אצל
זכרים האו' אם ילדה אשתי זכר יטול מנה
ילדה זכר יטול מנה אם נקיבה מאתים ילדה נקבה
מאתים זכר ונקבה זכר יטול ונקיבה נוטלת
מאתים ילדה טומטום אינו נוטל כלום ואם אמ'
כל מה שתלד אשתי יטול הרי זה יטול אם אין
יורשין אלא הוא יורש את הכל הניח בנים
גדולים וקטנים השביחו גדולים את הנכסים השביחו
לאמצע ואם אמרו ראו מה הניח לנו אבינו הרי
אנו עושין ואוכלים השביח לעצמן וכן האשה
שהשביחה את הנכסים השביחה לאמצע ואם
אמרה ראו מה שהניח לי בעלי הרי אני עושה
ואוכלת ואם השביחה השביחה לעצמה
האחין השותפין שנפל אחד מהן לאומנות
נפל לאמצע חלה ונתרפה ירפה משל עצמו
האחין שעשו מקצת שושבינות בחיי אביהן
חזרה ששובינות חזרה לאמצע מפני ששושבינ'
ניגבית בבית דין אבל השולח לחבירו כדי יין וכדי
שמן אין נגבים מפני שהן גומלים חסדים
השולח סיבלונות לבית חמיו שלח שם מאה
מנה ואכל שם סעודת חתן אפילו בדינר אחד
אין נגבין הימנו לא אכל שם סעודת חתן הרי
אילו נגבין שלח סיבלונות מרובין כדי שתביא
עמה לבית בעלה הרי אילו נגבין סיבלונות
מועטין כדי שתשמש בהן בבית חמיו הרי אלו
אין נגבין שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרי'
ושייר קרקע כל שהו מתנתו מתנה לא שייר קרקע
כל שהו אין מתנתו מתנה לא כתיב בה שכיב
מרע הייתי הוא או' שכיב מרע היה והן אומ' בריא
צריך להביא ראייה ששכיב מרע היה דברי ר' מאיר
וחכמים אומ' המוציא מחבירו עליו הראייה
המחלק נכסיו על פיו ר' אליעז' או' אחד בריא
ואחד מסוכן נכסים שיש להן אחריות נקנין בכסף
ובשטר ובחזקה נכסים שאין להן אחריות אין נקנין
אלא במשיכה אמרו לו מעשה באימן של בני
רוכל שייתה חולה ואמרה תינתן כבינתי לבתי והיא
בת שנים עשר מנה ומתה וקיימו חכמים את דברים
אמ' להן בני רוכל תקברן אמן ר' אליעז' או' בשבת
דבריו קיימין מפני שאינו יכול לכתוב אבל לא בחול
ר' יהושע או' בשבת אמרו קל וחומר בחול כיוצא
בו זכין לקטן ואין זכין לגדול דברי ר' אליעז' ר' יהוש'
או' לקטן אמרו קל וחומר לגדול נפל הבית עליו
ועל אביו עליו ועל יורשיו עליו ועל מורישיו
והיתה עליו כתובת אשה ובעל חוב יורשי האב
או' הבן מת ראשון ואחר כך מת האב ובעל חוב או'
האב מת ראשון אחר כך מת הבן בית שמאי אומ'
יחלוקו ובית הילל אומ' נכסים בחזקתן נפל
הבית עליו ועל אשתו יורשי הבעל או' האשה מתה
ראשונה ואחר כך מת הבעל יורשי האשה או' הבעל
מת ראשון ואחר כך מתה האשה בית שמאי או'
יחלוקו ובית הילל או' נכסים בחזקתן כתובה
בחזקת יורשי הבעל נכסים הנכנסין והיוצאין
עמה בחזקת יורשי האשה נפל הבית עליו ועל
אמו אילו ואילו מודים שיחלוקו א"ר עקיב' מודה
אני בזה שהנכסים בחזקתן אמ' לו בן עזאי על
החלוקין אנו מצטערין אלא שבאתה לחלוק
עלינו את השוים
סליק פירקא
מי שמת
וכמה הן מרובין אמ' רב יהוד' אמ' רב כדי שיזונו
אילו ואילו מהן עד שנים עשר חודש כי אתאי
אמריתה לשמעתא קמי דשמו' אמ' זו דברי רבן
גמילא' אבל חכמים אומרי' עד שיזונו אילו ואילו [מהן עד]
שיבגרו איתמר נמי כי אתא רבין א"ר יוחנן כדי
שיזונו אילו ואילו מהן עד שיבגרו הן הן נכסים
מרובין פחות מיכן נכסים מועטין ואי ליכא כדי
שיזונו אילו ואילו עד שיבגרו (אילו ואילו) (...)


BAVA-BATRA 139a Pesaro 1511

והא תניא שמין את המחוברין ללוקח אמ' עולא לא קשי' כאן בבנו כאן באחר הואיל ודעתו של אדם קרובה אצל בנו מתני' הניח בנים גדולים וקטנים אין הגדולים מתפרנסין על ידי הקטנים ולא הקטנים נזונין על הגדולים אלא חולקין בשוה נשאו הגדולי' ישאו הקטני' ואם אמרו קטנים הרי אנו נושאין כדרך שנשאתם אתם אין שומעין להם אלא מה שנתן להם אביהם נתן הניח בנות גדולות וקטנות אין דגדולות מתפרנסות על ידי הקטנות ולא הקטנות נזונות על הגדולות אלא חולקות בשוה נשאו גדולות ישאו קטנות זה חומר בבנות מבבנים שהבנות נזונות על הבנים ואין נזונות על הבנות גמ' אמ' רבא האי גדול אחי ילבש ואיכסי מביתא מאי דעבד עבד והא אנן תנן אין הגדולים מתפרנסין על הקטנים מתניתין בשדכא שדכא פשיטא מהו דתימ' ניחא להו דלא נינוול קא משמ' לן נשאו גדולים ישאו קטנים מאי קאמ' אמ' רב יהודה הכי קאמ' נשאו גדולים לאחר מיתת אביהן ישאו קטנים לאחר מיתת אביהן אבל נשאו גדולים בחיי אביהן ואמרו קטנים לאחר מיתת אביהן הרי אנו נושאין כדרך שנשאתם אתם אין שומעין להן אלא מה שנתן להן אביהן נתן הניח בנות גדולות וקטנות שלח ליה אבוה בר גניבה לרבא ילמדינו רבינו לוותה ואכלה ועמדה ונשאת בעל לוקח הוי או יורשהוי לוקח הוי ומלוה על פה אינו גובה מן הלקוחות או דילמא יורש הוי ומלוה על פה גובה מן היורשין אמ' ליה תנינא נשאו גדולות ישאו קטנות מאי לאו נשאו גדולות לבעל ישאו קטנות מבעל לא נשאו גדולות לבעל ישאו קטנות לבעל איני והא תני ר' חייא נשאו גדולו' לבעל ישאו קטנות מבעל דילמ' שאני פרנסה דאית ליה קלא אמ' ליה רב פפא לרבא לאו היינו דשלח ראבין באגרתיה מי שמת והניח אלמנה ובת אלמנתו נזונת מנכסיו נשאת הבת אלמנתו נזונת מנכסיו מתה הבת אמ' רב יהודה בן אחותו של רבי יוסי בן חנינא על ידי היה מעשה ואמרו אלמנתו ניזונת מנכסיו אי אמרת בשלמ' יורש הוי משו' הכי אלמנתו ניזונת מנכסיו אלא אי אמרת לוקח הוי אמאי ניזונת מנכסיו אמ' אביי אי לאו דשלח רבין אנן לא ידעינן והא תנן אלו הן שאין חוזרין ביובל הבכורה

עמוד ב

והיורש את אשתו אמ' לי' רבא והשתא דשלח מי ידעינן האמ' רבי יוסי בר' חנינא באושא התקינו האשה שמכרה נכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות אלא אמ' רב אשי בעל שויוה רבנן כיורש ושויוה רבנן כלוקח גבי יובל שויוה רבנן כיורש משום פסידא דידיה גבי דר' יוסי בר' חנינא שויוה רבנן כלוקח משום פסיד' דידיה גבי דרבין משו' פסידא דאלמנה שויוה רבנן כיורש והא גבי דר' יוסי בר' חנינא דאיכא פסידא ללקוחות ושויוה רבנן כלוקח התם אינהו אפסידו נפשייהו כיון דאיכ' בעל לא איבעי להו למיזבן הדרן עלך יש נוחלין מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובין הבני' ירשו והבנו' יזונו נכסין מועטין הבנות יזונו והבני' ישאלו על הפתחים אדמון אומר בשביל שאני זכר הפסדתי אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון גמ' וכמה מרובין אמר רב יהודה אמר רב כדי שיזונו מהן אלו ואלו שנים עשר חודש כי אמריתה קמיה דשמואל אמ' זו דברי רבן גמליאל ברבי אבל חכמ' אמ' כל שיזנו מהן אלו ואלו עד שיבגורו איתמר נמי כי אתא רבין אמ' ר' יוחנן ואמרי לה אמ' רבה בר בר חנה אמ' ר' יוחנן כל שיזונו מהן אלו ואלו עד שיבגורו הן מרובין פחות מכאן הרי אלו מועטין ואי ליכא לאלו ולאלו עד שיבגורו

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר