כתבי יד ודפוס ראשון, בבא בתרא דף קלז
בעמוד זה מוצג נוסח הדף מתוך 5 כתבי יד, מתוך דפוס ראשון ומתוך קטע גניזה (מקוטע).
כל ההעתקות נעשו במקצועיות והוגו שוב, רובם פעמיים.
ההעתקות מופיעות כאן באדיבות תקליטור 'עדי נוסח' של המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן.
בתקליטור מופיעים נוסף להעתקות כתבי היד של כל הש"ס גם צילומים באיכות גבוהה של קטעי הגניזה.
לכל אלו נלווה הממשק המוכר של 'פרוייקט השו"ת' כצורתו (ברשיון מפרוייקט השו"ת) על יכולות החיפוש שלו.
לפרטים אודות התקליטור: 050-4130103, [email protected]
BAVA-BATRA 130a Escorial G-I-3
תנאי
היא דתני' נכסי לך ואחריך לפלוני ויר(ש)[ד] ראשון ומכר ואכל השני מוציא
מן הלקוחות דברי ר' רשב"ג או' אין לשני אלא מה ששייר הראשון בלבד
ורמינהי נכסי לך ואחריך לפלוני יורד ראשון ומוכר ואוכל דברי ר' רשב"ג
או' אין לראשון אלא אכילת פירות בלבד קשיא דר' אדר' קשיא דרשב"ג אדרשב"ג
דר' אדר' לא קשיא הא לגופא הא לפירא דרשב"ג אדרשב"ג לא קשיא הא
לכתחלה הא דיעבד אמ' אביי איזהו רשע ערום זה המשיא עצה למכור
בנכסים כרבן שב"ג כי [אתא] ר' אבין (ואמרי לה)[אמ'] ר' יוחנן ואמרי לה רבה בר חנא
אמ' ר' יוחנן הלכה כרשב"ג ומודה רבן שב"ג שאם נתנן במתנת שכיב מרע
לא עשה ולא כלום מאי טעמ' אמ' אביי כי אקני ליה הנאה מחיים (ה)קנאה
לאחר מיתה לא אקני ליה מתקיף לה רב אשי אלא מעתה שכיב מרע
שהוציא מעות הקדש לחולין הכי נמי לא (מועיל) [מעל] אלא אמ' אביי מתנת שכיב
מרע אימתי הויא לאחר מיתה וכבר קדמו אחריך ומי אמ' אביי הכי והא
איתמר מתנת שכיב מרע אימתי היא קונה [אביי] אמ' עם גמר מיתה ורבא אמ' לאחר
גמר מיתה הדר ביה אביי מההיא ממאי דמיהא הדא ביה דילמ' מההיא הדר
ביה לא סלק' דעת' דתנן הרי זה גיטיך אם מתי זה גיטיך מחולי זה זה גיטיך
לאחר מיתה לא אמ' כלום אמ' ר' זירא אמ' ר' יוחנן הלכה כרשב"ג ואפי' היה בהן
עבדים והוציאן לחירות פשיט' מהו דתימא אמ' ליה למעבד איסורא לא יהבנ'
לך קמ"ל אמ' רב יוסף אמ' ר' יוחנן הלכה כרשב"ג אפי' עשאן תכריכין למת
פשיט' מהו דתימא לישוינהו איסורי הנאה לא יהבו לך קמ"ל דרש רב נחמן
בר רב חסדא אתרוג זה נתון לך במתנה ואחריך לפלוני נטלו ראשון ויצא
באנו למחלוקת ר' ורשב"ג מתקיף לה רב נחמן בר יצחק עד כאן לא פליגי
ר' ורשב"ג התם אלא דמר סבר קניין פירות לא כקניין הגוף דמי ומר סבר כקניין
כקניין הגוף דמי אלא הכא
עמוד ב
אי (נ)[מ]פיק לה נפיק בה למאי כו יהבה ניהליה דמיפק
בה כולי עלמא לא פליגי דנפיק בה אלא אמ' רב נחמן בר רב יצחק מכר ודאי
באנו למחלוקת ר' ורשב"ג אמ' רבה בר רב הונא האחין שקנו(ת) אתרוג (ל)[ב]תפיסת
הבית ונטלו אחד מהן ויוצא בו אם יכול לאכלו יצא ואם לאו [לא] יצא ודוקא אתרוג
אבל פרש ורמון לא אמ' רבא אתרוג זה נתון לך במתנה על מנת שתחזירהו
לי נטלו ויצא בו החזיר יצא לא החזירו לא הא קמ"ל דמתנה על מנת להחזיר
שמה מתנה ההיא איתתה דהוה לה דיקלא בארעא דרב ביבי בר אביי
כל אימת דהוה קא אזלה למיגזרה הוה קפיד עלה אמ' לה קא דיישת לי
ארעאי אקניתי' ניהליה כל שני חייה אזל איהו אקניה לבנו קטן אמ' רב פפי
משום דאתו ממולאי אמריתו מילי ממוליאת' אפי' רב"ש לא קאמ' אלא לאחר
אבל לעצמו לא אמ' רבא אמ' רב נחמן שור זה נתון לך במתנה על מנת
שתחזירהו לי הקדישו והחזירו הרי זה מוקדש ומוחזר אמ' ליה רבא
לרב נחמן מאי אהדר ליה אמ' ליה ומאי חסריה אלא אמ' רב אשי חזינן אם אמ'
ליה על מנת שתחזירהו הא אהדריה אם אמ' ליה על מנת שתחזירהו לי מידי
דחזי ליה קאמ' ליה אמ' רב יהודה אמ' שמואל הכותב נכסיו לאחר ואמ'
ליה אי אפשי בהן קנה ואפי' עומד וצווח ר' יוחנן אמ' לא קנה אמ' ר' אבא
בר ממל לא פליגי
BAVA-BATRA 137a Hamburg 165
תנאי היא [אחריך תנאי היא] דתניא נכסי לך ואחריך לפל' וירד הראשון
ומכר ואכל שני מוציא מיד הלקוחות דברי ר' רבן שמעון בן גמל' או' אין לשני
אלא מה ששייר ראשון בלבד ורמינהי נכסי לך ואחריך לפל' יורד ראשון ומוכר
ואוכל דברי ר' רבן שמע' בן גמל' או' אין לראשון אלא אכילת פירות בלבד קשיא
דר' אדר' קשיא דרבן שמעון בן גמל' אדרבן שמע' בן גמל' דר' אדר' לא קשיא הא
לגופא והא לפירא דרבן שמעון בן גמל' אדרבן שמע' בן גמל' נמי לא קשיא הא
לכתחלה והא דאיעבד אמ' אביי אי זהו רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסים
כרבן שמעון בן גמל' כי אתא רבין א'ר יוחנן ואמרי לה אמ' רבה בר בר חנה א'ר
יוחנן הלכה כרבן שמעון בן גמל' ומודה רבן שמעון בן גמל' שאם נתנו במתנת
שכיב מרע לא עשה כלום מאי טע' אביי אמ' כי אקני ליה הנאה מחיים לאחר מיתה
לא אקני ליה [אביי אמ' מתנת שכיב מרע אימת קא הויא לאחר מיתה וכבר ק?ד?מו
אחריך (ומי אמ')] (מתקיף לה רב אשי אלא מעתה שכיב מרע שהוציא מעות הקדש)
לחולין הכי נמי דלא מעיל אלא אמ' (רב אשי) [אביי] שכיב מרע (לא קני אלא)
[מא?י?מת קני] לאחר מיתה וכבר קדמו אחריך ומי אמ' אביי הכי והא איתמר מתנת
שכיב מרע אימתי קונה אביי אמ' עם גמר מיתה ורבא אמ' לאחר גמר מיתה הדר ביה
אביי מההיא ממאי דמההיא הדר ביה דיל' מיהא הדר ביה לא סל' דע' דתנן זה גטיך
אם מתי זה גטיך אם מתי מחולי זה זה גטיך לאחר מיתה לא אמ' כלום ואמ' אביי
אם מתי שתי לשונות משמע משמע מעכשיו ומשמע לאחר מיתה אמ' לה מהיום כמאן
דאמ' לה מעכשיו דמי לא אמ' לה מהיום כמאן דאמ' לה לאחר מיתה דמי א'ר זירא
א'ר יוחנן הלכה כרבן שמעון בן גמל' ואפלו היו בהן עבדים והוציאן לחירות
פשיט' מהו דתימא אמ' ליה מעבדא בהו איסורא לא יהבי לך קמ'ל אמ' רב יוסף א'ר
יוחנן הלכה כרבן שמעון בן גמל' ואפלו עשאן תכריכין למת פשיט' מהו דתימא אמ'
ליה לישוינהו איסורי הנאה לא יהבי לך קמ'ל דרש רב נחמן בר רב חסדא אתרוג זה
נתון לך במתנה ואחריך לפל' נטלו ראשון ויצא בו באנו למחלוקת ר' ורבן שמעון
בן גמל' מתקיף לה רב נחמן בר יצחק עד כאן לא פליגי ר' ורבן שמעון בן גמליאל
התם אלא דמר סבר קנין פירות כקנין הגוף דמי ומר סבר קנין פירות לאו כקנין
הגוף דמי אלא הכא
עמוד ב
אי מיפק לא נפיק ביה למאי כו יהבה ליה אלא מיפק דכולי עלמא לא
פליגי דנפיק ביה מכרה ודאי או אכלה באנו למחלוקת ר' ורבן שמע' בן גמל' אמ'
רב בר הונא האחין שקנו אתרוג בתפוסת הבית נטלו אחד מהן ויצא בו אם יכול
לאוכלו יצא ואם לאו לא יצא ודוקא אתרוג לכל חד וחד אבל פריש ורמון לא אמ'
רבא אתרוג זה נתון לך במתנה על מנת שתחזירהו ?(לי)? נטלו ויצא בו החזירו
יצא לא החזירו לא יצא קמ'ל דמתנה על מנת להחזיר שמה מתנה ההיא איתתא דהוה
אית לה דקלא בארעא דרב ביבי בר אביי כל אימת דהוה אכלה ומגזרה הוה קפיד עלה
אמ' קא דישת לי אקניתיה ליה כל שני חייה אזל אקנייה לבנו קטן אמ' רב פפי
משום דאתו ממולאי אמריתו מילי מוליאתא אפלו רבן שמעון בן גמל' לא קאמ' אלא
לאחר אבל לעצמו לא אמ' רב נחמן שור זה נתון לך במתנה על מנת שתחזירהו לי
הקדישו והחזירו הרי זה מוקדש ומוחזר אמ' ליה רבא לרב נחמן מאי אהדר ליה
ומאי חסריה אלא אמ' רב אשי חזינן אי אמ' ליה על מנת שתחזירהו הא אהדריה ואי
אמ' ליה על מנת שתחזירהו לי מידי דחזאי לי קאמ' ליה אמ' רב יהודה אמ' שמואל
הכותב כל נכסיו לאחר ואמ' (ל)[ה]לה אי איפשי בהן קנה ואפלו עומד וצווח ור'
יוחנן אמ' לא קנה א'ר אבא בר ממל ולא פליגי
BAVA-BATRA 137a Munich 95
תנאי היא דתני' נכסיי לך ואחריך לפלוני ירד ראשון ומכר ואכל השני מוצי' מיד הלקוחו' דברי ר' רשב"ג
או' אין לשני אל' מה ששייר ראשון ורמנהי נכסיי לך ואחרי' לפלו' יורד הראשו' מוכ' ואוכל דב' ר' רשב"ג או' אין לראשו'
אל' אכיל' פירו' בלבד דר' אדר' קשי' דרשב"ג אדרשב"ג קשי' דר' אדר' לא קשי' הא לכתחיל' הא דיעב' א' אביי איזהו רשע ערו'
זה המשי' עצ' למכו' בנכסי' כרשב"ג כי את' רבין א"ר יוחנן ואמרי לה א' רב' בר בר חנ' א"ר יוחנן הלכ' כרשב"ג ומוד' רשב"ג שאם
נתן במתנ' שכי' מרע' לא עש' ולא כלו' מאי טע' א' אביי מתנ' שכיב מרע אימ' קיימ' לאחר מית' כבר קידמו אחריך מי
א' אביי הכי והא איתמ' מתנ' שכי' מרע אימת הי' קונ' א' אביי עם גמר מית' הדר בי' אביי מההי' וממאי דמההי' הדר ביה
דילמ' מהא הדר בי' לא ס"ד דתנן הרי זה גיטיך אם מתי מחלי זה הרי זה גיטי' ולאחר מית' לא א' כלו' א"ר זיר' א"ר יוחנן הלכ'
כרשב"ג דאפי' היה בהן עבדי' והוציאן לחירו' פשיט' מהו דתימ' א"ל למעבד איסור' לא יהבי לך קמ"ל א"ר יוסף א"ר יוחנן
הלכ' כרשב"ג אפי' עש' תכריכי' למת פשיט' מהו דתימ' לישויינהו אסורי הנא' לא יהבתינהו לך קמ"ל דרש רב נחמן
בר חסד' אתרוג זה נתון לך במתנה ואחרי' לפלו' נטלו ראשו' ויצ' בו באנו למחלוק' ר' ורשב"ג מתקיף לה רב נחמ' בר
יצח' ע"כ לא פליגי ר' ורשב"ג הת' אל' דמר סבר קניין פירו' כקניין הגוף דמי ומר סב' לא כקניין הגו' דמי אבל הכא
עמוד ב
ת<..> למאן
יהבי' ניהליה אל' למיפק דכ"ע לא פליגי דנפיק בי' כי פליגי דמכר' ואכל' באנו למחלוק' ר' ורשב"ג א' רבה בר בר חנ' האחין
שקנו אתרוג בתפיס' הבי' נטלו אחד מהן ויצ' בו אם יכו' לאוכלו יצ' ואם לאו לא יצ' ודווק' דאיכ' אתרוג אבל פריש או
רמון לא א' רבא אתרוג זה נתון לך במתנ' ע"מ שתחזירהו לי נטלו ויצ' בו והחזירו יצא ואם לאו לא יצא מאי קמ"ל דמתנ' על מנ' להחזיר שמ' מתנה
ההי' איתת' דהוה לה דיקל' בארעי' דרב ביבי בר אביי כל אימ' דהוה אזל' למיגזר' הוה קקפי' עילווה א' לה דוושת עילואי אקניתי' ניהלי' כל ימי חייו זל איהו אקנייה
לבני קטן א' רבא משו' דאתו ממולאי אמריתו מילי מוליית' אפי' רשב"ג לא א' אל' לאחר אבל לעצמו לא א' רבה א' רב נחמ' שור זה נתון לך במתנ' על מנת
שתחזירהו לי והקדישו והחזירו הרי זה מוקדש ומוחזר א"ל רבא לרב נחמן ומאי כי אהדרי' א"ל ומאי כי חסרי' אל' א' רב אשי חזינ' אי א' ע"מ שתחזירהו הא
אהדרי' ע"מ שתחזירהו לי מידי דחזי לי קא' א' רב יהוד' א' שמו' הכות' כל נכסיו לאחר וא' הלה אי אפשי בהם קנה אפי' עומד וצווח ר' יוחנן א' לא קנ'
א"ר אב' בר ממל לא פליגי
BAVA-BATRA 137a Paris 1337
תנאי היא דתניא נכסי לך ואחריך לפלוני וירד ראשון ומכר ואכל
השני מוציא מיד הלקוחות דברי ר' רשב"ג אומ' אין לשני אלא מה ששייר ראשון ורמינהי
נכסי לך ואחריך לפלוני יורד ראשון ומוכר ואוכל דברי ר' רשב"ג אומ' אין לראשון אלא
אכילת פירות בלבד קשיא דר' אדר' קשיא דרשב"ג אדרשב"ג דר' אדר' לא קשיא הא
לגופא הא לפירא ודרשב"ג אדרשב"ג לא קשיא הא לכתחלה הא דיעבד כדאביי דאמ'
אביי אי זהו רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסים כרשב"ג כי אתא רבין אמ' ר'
יוח' ואמרי לה אמ' רבה בר בר חנה אמ' ר' יוחנן הלכה כרבן שמעון ומודה רשב"ג
שאם נתנן במתנת שכיב מרע לא עשה כלום מאי טעמ' [אמ' אביי כי אקני ליה הנאה דמחיים הנאה דלאחר מיתה לא אקני ליה אלא מעתה שכיב מרע שהוציא מעות הקדש לחולין הכי נמי דלא מעיל (אמ')] אמ' אביי מתנת שכיב מרע לא קנה אלא לאחר מיתה וכבר קדמו אחריך ומי אמ' אביי הכי והא איתמר מתנת
שכיב מרע אימתי קנה אביי אמ' עם גמר מיתה ורבא אמ' לאחר גמר מיתה הדר
ביה אביי מההיא וממאי דמההיא הדר ביה דלמא מהא הדר ביה לא ס"ד דתנן זה
גיטיך אם מתי זה גיטיך מחולי זה זה גיטיך לאחר מיתה לא אמ' כלום אמ' ר' זירא
אמ' ר' יוחנן הלכה כרשב"ג ואפי' היו בהן עבדים והוציאן לחירות פשיטא מהו דתימא
אמ' ליה למעבד איסורא לא יהבי לך קמ"ל אמ' רב יוסף אמ' ר' יוחנן הלכה כרשב"ג
ואפי' עשאן תכריכין למת פשיטא מהו דתימא לשוויינהו איסורי הנאה לא יהבי לך
קמ"ל דרש רב נחמן בר רב חסדא אתרוג זה נתון לך במתנה ואחריך לפלוני
נטלו ראשון ויצא בו באנו למחלוקת ר' ורשב"ג מתקיף לה רב [נ?חמ?ן] בר יצחק עד כאן לא פלי'
ר' ורשב"ג התם אלא דמר סבר קנין פירות כקנין הגוף דמי ומר סבר קנין פירות לאו כקנין
הגוף דמי אלא הכא
עמוד ב
אי מיפק לא נפיק ביה למאי כו יהביה ניהליה אלא מיפק דכו' עלמא
לא פליגי דנפיק אלא מכרו ודאי או אכלו באנו למחלוקת ר' ורשב"ג אמ' רבה בר
רב הונא האחין שקנו אתרוג בתפוסת הבית ונטלו אחד מהן ויצא בו אם יכול לאכלו
יצא ואם לאו לא יצא אמ' רבא אתרוג זה נתון לך במתנה על מנת שתחזירהו
לי נטלו ויצא בו החזירו יצא לא החזירו לא יצא [מאי] קמ"ל דמתנה על מנת להחזי' שמה
?מתנה? ההיא איתתא דהוה לה דיקלא בארעא דרב ביבי בר אביי כל אימת
דהות אזלא למיגזריה הוה קפיד עילוה אמ' לה קא דישת עלי ארעאי אקניתיה ניהלי
כל שני חייה אזל איהו אקנייה ניהליה לבנו קטן אמ' רב משום דאתו ממולאי עבדי'
מילי מוליאתא אפי' רשב"ג לא קאמ' אלא לאחר אבל לעצמו לא אמ' רבא אמ' רב
נחמן שור זה נתון לך במתנה על מנת שתחזירהו לי הקדישו והחזירו הרי זה מוקד'
ומוחזר אמ' ליה רבא לרב נחמן מאי אהדר ליה אמ' ליה ומה חסריה אלא אמ'
רב אשי חזינן אי אמ' ליה על מנת שתחזירהו הא החזירו אי אמ' ליה על מנת
שתחזירהו לי מידי דחזי ליה קאמ' ליה אמ' רב יהודה אמ' שמואל הכותב
כל נכסיו לאחר ואמ' הלה אי איפשי בהן קנה ואפי' עומד וצווח ר' יוחנן אמ' לא
קנה אמ' ר' אבא בר ממל לא פליגי
BAVA-BATRA 137a Vatican 115
תנאי היא
דתניא נכסי לך ואחריך לפלוני וירד ראשון
ומכר ואכל השיני מוציא מיד הלקוחות דבר'
ר' רשב"ג או' אין לשיני אלא מה ששייר ראשו'
ורמינהי נכסי לך ואחריך לפלוני יורש הראשון
ומוכר ואוכל דברי ר' רשב"ג אין לו לראשון אלא
אכילת פירות בלבד קשיא דר' אדר' קשיא
דרשב"ג אדרשב"ג דר' אדר לא קשיא הא בגופה
הא בפירא דרשב"ג אדרשב"ג לא לכתחילה הא
דיעבד אמ' אמי איזהו רשע ערום זו המשיא
עיצה למכור בנכסים כרשב"ג כי אתא ובין א"ר יוחנ'
ואמרי לה אמ' רבה בר בר חנה א"ר הלכ' כרשב"ג
ומודה רשב"ג שאם נתנו במתנת שכיב מרע
לא עשה מאי טעמ' אמ' אמימ' אקני ליה הנאה
מחיים הנאה לאחר מיתה לא אקני ליה מתקיף
לה רב אשי אלא מעתה שכיב מרע שהוציא
מעות הקדש לחולין הכי אביי כי דלא מעל אלא אמ'
אמי מתנת שכיב מרע אימת קניא לאחר מיתה
וכבר קדמו אחריך ומי אמ' אביי הכי והא איתמר
מתנה שכיב מרע אימתי הוא קונה אביי אמ' עם גמר
מיתה רבא אמ' לאחר מיתה הדר ביה אביי מההיא
וכי תימ' ממאי דמההא הדר ביה דילמ' מיהא הדר
ביה לא סל' דע' דתנן הרי זה גיטך אם מתי מחלי זה
הרי זה גיטך לאחר מיתה לא אמ' כלום א"ר זירא א"ר
יוחנן הלכ' כרשב"ג ואפילו היו בהן עבדים הוציאן
לחירות פשיט מהו דתימ' עבד אמ' ליה למעבד איסור'
לא יהיב ליה קמ"ל אמ' רב יוסף א"ר יוחנן הלכה
כרשב"ג ואפילו עשה מהן תכריכין למת פשיט'
מהו דתימ' לשוינהו איסורי הנאה לא יהביתן לך
קמ"ל דרש רב נחמן בר יצחק אתרוג זה אני נותן
לך במתנה ואחריך לפלוני נטלו ראשון ויצא בו
באנו למחלוקת ר' רשב"ג מתקיף לה רב נחמן עד
באן לא פליג [ר'] עליה דרשב"ג אלא דמר סבר קניין
פירות לאו כקניין הגוף דמי אבל הכא
עמוד ב
אי מיפק לא
נפיק בה למאי כו יהבה ליה אלא למיפק כולי עלמ'
לא פליגי דנפיק בה אלא לרב נחמן בר יצחק מכרו
ואכלו באנו למחלוקת דר' ורשב"ג אמ' רבה בר בר
חנה א"ר יוחנ' האחין שקנו אתרוג בתפוסת הבית
נטלו אחד מהן ויצא בו אם לאוכלו יצא ואם
לאו לא יצא ודווקא אתרוג אבל פריש או רימון
לא אמ' רבה אתרוג זה אני נותן לך במתנה על
מנת שתחזירהו לי נטלו ויצא בו יצא ואם לאו
לא יצא מאי קמ"ל דמתנה על מנת להחזיר שמה
מתנה ההיא איתתא דהוה לה דיקלא בארעא דרב
ביבי בר אביי כל אימת דהוה אזיל למגזריה הוה
קפיד עילויה אקניתיה ניהליה כל שני חייו אזל
איהו אקנייה לבנו קטן אמ' רב משום דאתון
ממולאי אמריתון מילי מוליתא ואפילו רשב"ג
לא אמ' אלא לאחר אבל לעצמו לא אמ' רבה בר
בר חנה א"ר יוחנ' שור זה נתון לך במתנה על מנת
שתחזירהו לי הקדישו והחזירו הוי מוקדש
ומוחזר א"ל רבא לרב נחמן ומאי אהדריה א"ל
ומאי אחסריה א"ל רב אשי חזינן א"ל על מנת
שתחזירהו לי מידי דחזי ליה קא"ל אמ' רב יהוד'
אמ' שמו' הכותב כל נכסיו לאחר ואמ' הלה אי
איפשר בהן קנה ואפילו עומד וצווח ר' יוחנ' אמ'
לא קנה א"ר אבא בר ממל לא פליגי
(BAVA-BATRA 137a Pesaro (1511
תנאי הי' דתני' נכסי לך ואחריך לפלו' וירד ראשון ומכר ואכל השני מוציא מיד הלקוחות דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומ' אין לשני אלא מה ששייר ראשון ורמינהי נכסי לך ואחרי' לפלו' יורד ראשון ומוכ' ואוכל דברי ר' רשב"ג או' אי' לראשון אלא אכילת פירות בלבד קשיא דר' אדר' ודרשב"ג אדרשב"ג דר' אדר' לא קשי' הא לגופא הא לפירא דרשב"ג אדרשב"ג לא קשיא הא לכתחילה הא דיעבד אמ' אביי אי זהו רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסין כרשב"ג אמ' ר' יוחנן הלכ' כרשב"ג ומודה שאם נתנן במתנת שכיב מרע לא עשה כלום מאי טעמ' אמ' אביי מתנת שכיב מרע לא קנה אלא לאחר מיתה וכבר קדמו אחריך מי אמ' אביי הכי והא איתמר מתנת שכיב מרע מאימתי קנה אביי אמ' עם גמר מיתה ורבא אמ' לאחר גמר מית' הדר ביה אביי מההיא ממאי דמההיא הדר ביה דילמ' מיהא הדר בי' לא סל' דע' דתנן זה גטיך אם מתי זה גיטך מחולי זה זה גיטך לאחר מיתה לא אמ' כלו' אמ' ר' זיר' אמ' ר' יוחנן הלכה כרשב"ג ואפי' היו בהן עבדי' והוציאן לחירו' פשיט' מהו דתימ' אמ' ליה למיבעד איסורא לא יהבי לך קמ"ל אמ' רב יוסף אמ' ר' יוחנן הלכה כרשב"ג ואפילו עשאן תכריכין למת פשיטא מהו דתימ' לשווינהו איסורי הנא' לא יהבי לך קמ"ל דרש רב נחמן בר רב חסד' אתרוג זה נתון לך במתנה ואחרייך לפלו' נטלו ראשון ויצא בו באנו למחלוק' ר' ורבן שמעון בן גמליאל מתקיף לה רב נחמן בר יצחק עד כאן לא פליגי ר' ורבן שמעו' בן גמליאל התם אלא דמר סבר קנין פירות כקניין הגוף דאמי ומר סבר קניין פירו' לאו כקניין הגוף דאמי אלא הכא
עמוד ב
אי מיפק לא נפי' בה למאי כו' יהביה ניהליה אלא מיפק דכולי עלמ' לא פליגי דנפיק בה מכרה או אכלה באנו למחלוקת ר' ורבן שמעון בן גמליאל אמ' רבה בר רב הונא האחין שקנו אתרוג בתפוסת הבי' נטלו אחד מהן ויצא בו אם יכול לאוכלו יצא ואם לאו לא יצא ודוקא דאיכ' אתרוג לכל חד וחד אבל פריש או רמון לא אמ' רב' אתרוג זה נתו' לך במתנ' על מנת שתחזירהו לי נטלו ויצא החזירו יצא לא החזירו לא יצא קמ"ל דמתנה על מנת להחזיר שמה מתנ' ההיא איתתה דהוה לה דיקלא בארעא דרב ביבי בר אביי כל אימת דהות אזלא למיגזריה הוה קפיד עילוה אמ' לה כל דיישת לי אקניתיה ניהליה כל שני חייה אקנייה ניהליה לבנו קטן אמ' רב הונא בריה רב יהושע משום דאתו ממולאי אמריתן מלי מוליאתא אפי' רבן שמעון בן גמליאל לא קאמ' אלא לאחר אבל לעצמו לא אמ' רבא אמ' רב נחמן שור זה נתון לך במתנ' על מנ' שתחזירהו לי הקדישו והחזירו הרי זה מוקד' ומוחזר אמ' ליה רבא לרב נחמן מאי כו אהדריה אמ' ליה ומאי כו חסריה אלא אמ' רב אשי חזינן אי אמ' ליה על מנת שתחזירהו הא אהדרי' אי אמ' ליה על מנת שתחזירהו לי מידי דחזי ליה קאמ' ליה אמ' רב יהודה אמ' שמאל הכותב נכסיו לאחר ואמ' הלה אי אפשי בהן קנה ואפילו עומד וצוח ור' יוחנן אמ' לא קנה אמ' ר' אבא בר ממל לא פליגי
