כתבי יד ודפוס ראשון, בבא בתרא דף קלג
בעמוד זה מוצג נוסח הדף מתוך 5 כתבי יד, מתוך דפוס ראשון ומתוך קטע גניזה (מקוטע).
כל ההעתקות נעשו במקצועיות והוגו שוב, רובם פעמיים.
ההעתקות מופיעות כאן באדיבות תקליטור 'עדי נוסח' של המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן.
בתקליטור מופיעים נוסף להעתקות כתבי היד של כל הש"ס גם צילומים באיכות גבוהה של קטעי הגניזה.
לכל אלו נלווה הממשק המוכר של 'פרוייקט השו"ת' כצורתו (ברשיון מפרוייקט השו"ת) על יכולות החיפוש שלו.
לפרטים אודות התקליטור: 050-4130103, [email protected]
BAVA-BATRA 130a Escorial G-I-3
בעי רבא בברא היאך שכיב מרע
הוא דניחא ליה דלשתמען מילי אבל בריא הא קאי איהו או דילמ' בבריא נמי ניחא
ליה דלשתמען מילי מהשתא אמ' ליה רבינא לרבא ת"ש הכותב פירות נכסי[ו] לאשתו
גובה כתובתה מן הקרקע למחצה לשליש ולרביע גובה כתובתה מן השאר כתב
כל נכסיו לאשתו ויצא עליו שטר חוב ר' אליעז' או' תקרע מתנתה ותעמד על
כתובתה ואחרים או' תקרע כתובתה ותעמד על מתנתה ונמצאת קרחת מיכאן
ומיכאן אמ' ר' יהודה הנחתום מעשה ואירע דבר בבת אחותי כלה ובא מעשה
לפני חכמי' ואמ' תקרע כתובת' ותעמד על מתנתה ונמצאת קרחת מיכן ומיכאן
טעמ' דיצא עליו שטר חוב הא לא יצא עליו שטר חוב קניא במאן אילימ' בשכיב
מרע הא אמרת לא עשאה אלא אפוטרופא אלא בבריא לעולם בשכיב מרע ורב
עוירא מוקים לה בכלהו ורבינא לא מוקים לה אלא באשתו ארוסה ואשתו
גרושה אמ' רב יוסף בר מניומי אמ' רב נחמן הלכה תקרע כתובתה ותעמד
על מתנתה ונמצאת קרחת מיכן ומיכן למימרא דלא אזיל רב נחמן בתר אומדנא
והתני' הרי שהלך בנו למדינת הים ושמע שמת ועמד וכתב כל נכסיו לאחרים
ואחר כך בא בנו מתנתו [מתנה] ר' שמעון בן מנסיא או' אין מתנתו מתנה שאלו היה
יודע שבנו קיים לא היה כותבן לאחרים ואמ' רב נחמן הלכה כר' שמעון בן
מנסיא הכא נמי בתר אומדנא דעתן קאזיל דניחא לה דתיפוק ליה קלא דכתבינהו
ניהלה לכולהו נכסי תנן התם הכותב כל נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע
כל שהוא איבדה כתובת' משום דכתב ליה קרקע כל שהוא איבדה כתובתה אמ'
רב במזכה להן על ידיה ושמואל אמ' במחלק לפניה והיא שותקת ר' יוסי בר'
חנינא אמ' באו' לה טלי קרקע זו בכתובתיך
עמוד ב
ומקולי כתובה שנו תנן ר' יוסי
או' אם קבלה עליה אע"פ שלא כתב לה איבדה כתובתה מכלל דתנא קמא כתיבה
וקבלה בעי וכי תימא כלה ר' יוסי היא והתני' אמ' ר' יהודה בד"א שהיתה שם וקבלה
עליה אבל היתה שם ולא קבלה עליה קבלה עליה ולא היתה שם לא אבדה כתובת'
תיובתא דכלהו תיובתא אמ' ליה רבא לרב נחמן הא רב והא שמואל והא ר' יוסי
בר' חנינא מר כמאן סבירא ליה אמ' ליה שאני או' כיון שעשאה שותף בין הבנים
אבדה כתובת' אתמר נמי אמ' רב יוסף בר מניומי אמ' רב נחמן כיון שעשאה
שותף בין הבנים אבדה כתובת' בעי רבא בבריא היאך בשכיב מרע הוא
דידעא דלית ליה וקא מחלה אבל בבריא סברא הדר קני או דילמ' השתא מיהא
הא לית ליה תיקו ההוא דאמ' להו פלגא לברת ופלגא לברת ותלתא לאיתת בפירי
איקלע רב נחמן לסורא עול לגבי רב חסדא ורבה בר רב הונא בעו מיניה כי
האי גונא מאי אמ' ליהו הכי אמ' שמואל אפי' לא הקנה לה אלא דקל אחד בפירותיו
אבדה כתובתה אמ' ליה מי דמי התם אקני לה בגופה דארעא הכא פירא הוא
דאקני לה אמ' ליה מטלטלי קאמרת מטלטלי ודאי לא קאמינא ההוא דאמ'
להו תלתא לברת ותלתא לברת ותלתא לאיתת שכיבא חדא מברתיה סבר רב
פפי למימר לית לה אלא תלתא
BAVA-BATRA 132a Hamburg 165
בעי רבא בבריא היאך בשכיב מרע הוא דניחא ליה דלשתמעון מיליה אבל
בבריא הא קאי הוא או דילמ' בריא נמי ניחא ליה דלשתמעון מיליה מהשתא תא שמע
הכותב פירות נכסיו לאשתו גובה כתובתה מן הקרקע למחצה לשליש ולרביע גובה
כתובתה מן השאר כתב כל נכסיו לאשתו ויצא עליו שטר חוב ר' אליעזר או' תקרע
מתנתה ותעמוד על כתובת' וחכמ' אומ' תקרע כתובתה ותעמוד על מתנתה נמצאת קרחת
מיכן ומיכן א'ר יהודה הנחתום מעשה ואירע דבר בבת אחותי כלה ואמרו חכמ' תקרע
כתובתה ותעמוד על מתנתה ונמצ' קרחת מיכן ומיכן טע' דיצא עליו שטר חוב הא לא
יצא עליו שטר חוב קניא ובמאי אילימ' בשכיב מרע הא אמרת לא עשאה אלא
אפוטרופיא אלא לאו בבריא לעולם בשכיב מרע ורב עוירא מוקים לה בכולהו לבר
מאשה אצל הבנים ואשה אצל בני הבעל ורבינא מוקים לה באשתו גרושה ואשתו ארוסה
אמ' רב יוסף בר מניומי אמ' רב נחמן היל' תקרע כתובתה ותעמד על מתנתה ונמצאת
קרחת מיכן ומיכן למימרא דלא אזיל רב נחמן בתר אומדנא והתניא הרי שהלך בנו
למדינת הים ושמע שמת בנו עמד וכתב כל נכסיו לאחר ואחר כך בא בנו מתנתו מתנה
ר' שמעון בן מנסיא או' אין מתנתו מתנה שאלו היה יודע שבנו קיים לא היה
כותבן ואמ' רב נחמן הלכה כר' שמעון בן מנסיא הכא נמי בתר אומד דעתא קא
אזלינן דניחא ליה דליפוק לה קלא דכתבינהו לה לכולהו נכסיה אפלו חד יומא
דאמרי אינשי יומא בכסא דמנקרא וליתבר תנן התם הכותב נכסיו לבניו וכתב לאשתו
קרקע כל שהוא אבדה כתובתה משום דכתב לה קרקע כל שהוא אבדה כתובתה אמ' רב
במזכה להן על ידה ושמואל אמ' במחלק לפניה והיא שותקת ר' יוסי בר' חנינה אמ'
באומ' לה טלי קרקע זו בכתובתיך
עמוד ב
ומקולי כתובה שאנו תנן ר' יוסי או' אם קבלה עליה אע'פ שלא כתב אבדה
כתובתה מכלל דתנא קמא סבר כתיבה וקבלה עליה בעי וכי תימא כולה ר' יוסי היא
והא תניא א'ר יהודה במה דברים אמורים שהיתה שם וקבלה עליה אבל היתה שם ולא
קבלה עליה קבלה עליה ולא היתה שם לא אבדה כתובתה תיובתא דכולהו תיובתא אמ'
ליה רב[א] לרב נחמן הא רב והא שמואל והא ר' יוסי בר' חנינא מר מאי סבירא
ליה אמ' ליה שאני או' כיון שעשאה שותף בין הבנים איבדה כתובתה איתמר נמי
אמ' רב יוסף בר מניומי א' רב נחמן כיון שעשאה שותף בין הבנים אבדה כתובתה
בעי רבא בבריא היאך שכיב מרע הוא דידעא דלית ליה וקא מחלא אבל בריא הדר קני
ומקני לה או דיל' השתא מיהא הא לית ליה תיקו ההוא דאמ' להו פלגא לברת ופלגא
לברת ותלתא לאיתת בפירי אקלע רב נחמן לסורא עייל רב חסדא לגביה אמ' ליה כי
האי גונא מאי אמ' ליה הכי אמ' שמואל אפלו לא הקנה לה(ן) אלא דקל אחד
בפירותיו אבדה כתובתה מי דמי התם אקני לה בגופה דארעא הכא פירא הוא אמ' ליה
מטלטלי קאמרת מטלטלי ודאי לא קאמינא ההוא דאמ' להו תלתא לברת ותלתא לברת
ותלתא לאיתת שכיבא חדא מבנתיה סבר רב פפא למימר לית לה אלא תלתא
BAVA-BATRA 132a Munich 95
בעי רבא בברי' היאך מי אמרי שכי' מרע הו' דניח' ליה דלישתמען מילי' אבל בריא לא דהא קאי
איהו או דילמ' אפי' ברי' נמי ניח' ליה דלישתמען מיליה א"ל רבינ' לרבא ת"ש הכות' פירו' נכסיו לאשתו גוב' כתובת' מן הקרק' למחצ'
לשליש ולרביע גוב' כתובת' מן השאר הכות' כל נכסיו לאשתו ויצ' עליה שט' חוב ר' אליע' או' תקרע מתנת' ותעמ' על כתוב(ת)ה
וחכמ' או' תקרע כתובת' ותעמ' על מתנת' ונמצא' קרח' מכאן ומכאן א"ר יהוד' הנחתו' מעש' ואירע בו דב' בבת אחותו כלה ואמרו
תקרע כתובת' ותעמו' על מתנת' ונמצ' קרח' מכאן ומכאן טעמ' דיצ' עליו שט' חוב הא לא יצא עליו שט' חוב קניא כמאן
אילימ' כשכי' מרע לאו אמרת לא עשא' אפטרופי' אל' לאו בברי' לא לעול' בשכי' מרע רב עויר' מוקי' לה בכולהו רבינ' לא מוקים
לה אל' באשתו גרוש' ואשתו ארוס' א' רב יוסף בר משמי א' רב נחמ' הלכ' תקרע כתובת' ותעמ' על מתנת' ונמצא' קרח' מכאן
ומכאן למימר' דרב נחמן לא אזיל בת' אומדנ' והתני' הרי שהלך בנו למדינ' הים ושמע שמת וכת' כל נכסיו לאחרי' ואחר כך
בא בנו מתנתו מתנ' ר' שמעו' בן מנסי' או' אין מתנתו מתנ' שאילו היה יוד' שבנו קיים לא היה כותבן א' רב נחמ' הלכ' כר' שמע'
בן מנסי' אימ' בתר אומדנא אזיל הכ' נמי בת' אומדנ' אזיל דניח' ליה דתיפוק לה קלא דכתבינהו ניהל' כל ניכסי' תנן
הת' הכות' כל נכסיו לבנו ושייר לאשתו קרק' כל שהו איבד' כתובת' א' רב במזכ' להן על יד' ושמו' א' במחלק לפני' והי' שותק'
ר' יוסי ב"ר חנינ' א' באו' לי טלי קרק' זה בכתוב'
עמוד ב
מקולי כתוב' שאנו כאן תנן ר' יוסי או' אם קיבל' עליה אע"פ שלא כתב
לה כת' לה אע"פ שלא קיבל' עליה מכלל דת"ק סב' כתב' וקבל' בעי וכי תימ' כול' ר' יוסי הי' והתני' א"ר יהוד' אימתי בזמ' שהית'
שם וקבל' עליה אבל לא הית' שם ולא קבל' עלי' או שקב' עלי' ולא הית' שם לא איבד' כתובת' תיובת' דכולהו תיובת'
א"ל רבא לרב נחמ' הא רב והא שמואל והא ר' יוסי ב"ר חנינ' מר כמאן סביר' לי' א"ל שאני או' כיון שעשא' שותף בין הבנים
איבד' כתובת' איתמ' נמי א' רב יוס' בר מניומי א' רב נחמ' כיון שעש' שות' בין הבני' איבד' כתובת' בעי רבא בברי' היאך
שכיב מרע הו' דידע' דלית ליה וקמחיל או דילמ' השת' מיה' הא לית לה תיקו ההו' גבר' דא' להו פלג' לברת ותילת'
לאיתת בפירי איקל' רב נחמ' לסור' ורב חסד' ורב' בר רב הונ' בעו מיני' כי האי גונ' מאי א"ל הכי א' שמו' אפי' לא הקנ' לה אל'
דקל אחד בפירותיו הוי שיור ואיבד' כתובת' א"ל מידמי הת' קמקני לה בגופ' דארע' הכ' פיר' הו' א"ל מטלטלי קאמר' מטלטלי
לא קאמינ' ההו' דא' להו תילת' לבר' ותילת' לאיתת שכיב' חד' מבנת' סב' רב פפי למימ' לית לה אל' תילת'
BAVA-BATRA 132a Paris 1337
אמ' ליה רב כהנא אילו הדר קני מי לא שקלא
כיון דאילו הדר קני שקלא השתא נמי שקלא ההוא דפלגינהו נכסיה לבניה
ולאיתתיה ושייר חד דיקלא סבר רבינא למימר לית לה אלא דיקלא אמ' ליה
רב יימר לרבינא אי לית לה דיקלא נמי לית לה אלא מגו דנחתא לדיקלא נחתא
נמי לכלהו נכסי אמ' רב הונא שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחר רואין
אם ראוי ליורשו נוטלה משום ירושה ואם לאו נוטלן משום מתנה אמ' ליה רב
נחמן גנבא גנובי למה לך אי סבירא לך כר' יוחנן בן ברוקה אימ' הלכה כר' יוחנן
בן ברוקה דהא שמעתיך כר' יוחנן ברוקה אלא דילמ' [כי הא] קאמרת דההוא דהוה שכיב
אמרו ליה נכסי למאן דילמ' לפלוניא ואמ' להו אלא למאן ואמרת לן עלה אם
ראוי ליורשו נוטלן משום ירושה ואם לאו נוטלן משום מתנה אמ' ליה הכי
קאמינא סבר רב אדא קמיה דרבא למימר אם ראוי ליורשו אלמנתו
נזונת מנכסיו [ואם לאו אין אלמנתו נזונית מנכסיו אמ' ליה רבא מגרע גרעא השתא ומה בירושה דאורית' אלמנתו נזונית מנכסיו] מתנה דרבנן לא כל שכן אמ' רבא כדשלח רב אחא בר עוא
לדברי ר' יוחנן בן ברוקה נכסי לך ואחריך לפלוני אם הי(ו)[ה] ראוי ליורשו אין לשני
במקום ראשון כלום שאין לשון מתנה אלא לשון ירושה וירושה אין לה הפסק לעולם
אמ' ליה רבה לרב נחמן והא אפסקה הוא סבר יש לה הפסק ורחמנ' אמ' אין לה
הפסק
עמוד ב
ההוא דאמ' ליה לחבריה נכסי לך ואחריך לפלוני ראשון ראוי ליורשו
הוא שכיב ראשון אתא שני קא תבע סבר רב עיליש קמיה דרבא למימר שני נמי
שקל ליה דייני דחצצתא היכי דייני להו היינו דשלח רב (עוא) אחא בר עוא איכסיף
אמ' ליה אני יי' בעתה אחישנה מתני' הכותב נכסיו לאחרים
איב' להו מיפליגי רבנן עליה דרבן שמעון בן גמליאל ת"ש ר' יוסף
בן יועזר היה לו בן שלא היה נוהג כשורה הוה ליה עיליתא דדינרי קם אקדשה
לשמים אזל בריה נסיב בת גדיל כלילי דינאי מלכא אוליד דביתהו אזל זבן
ביניתא קרעה אשכח בה מרגליתא אמרה ליה דביתהו לא תמטיה לבי מלכא
דשימוה ניהלך בדמי קלילי אלא אמטייה לגבי גזברי ולא תשימה את דאמירה
לגבוה כמסירה להדיוט אלא לישימ[ו]ה אינהו אזל אמטייה ניהליהו שימוה
בתליסר עילותא דדינרי אמרו ליה שבע איכא שית ליכא אמ' להו שבע דאיכא
הבו לי שית הרי הן מקודשות לשמים וכתבו יוסף בן יועזר הכניס אחת ובנו
הכניס שש יוסף בן יעזר הכניס אחת ובנו הוציא שבע מדקאמ' הכניס מכלל
דשפיר עבד אדרבה מדקאמ' הוציא מכלל דלאו שפיר עבד אלא מיהא ליכא
למשמע מינה מאי הוי עלה תשמע דאמ' ליה שמואל לרב יהודה שיננא לא
תהוי בי עבורי אחסנתא אפי' מברא בישא לברא טבא וכל שכן מברא לברתא
תנו רבנן מעשה באחד שלא היו בניו נוהגין כשורה מה עשה עמד
וכתב [כל נכסיו] ליונתן בן עוזיאל מה עשה יונתן בן עוזיאל מכר שליש והקדיש
שליש והחזיר לבניו שליש בא עליו שמאי הזקן במקלו אמ' לו שמאי אם [אתה]
יכול להחזיר מה שמכרתי ומה שהקדשתי אתה יכול להחזיר מה שהחזרתי
BAVA-BATRA 133a Hamburg 165
אמ' ליה רב כהנא אלו הדר קני נכסי אחריני מי לא שקלא השת' [נמי]
שקלא ההוא דפלגינהו לניכסיה לבניה [ולאתתיה] ושייר דקלא סבר רבינא למימר
לית לה אלא דקלא אמ' ליה רב יימר לרבינא אי לית לה דקלא נמי לית לה אלא מגו
דנחתא לדקלא נחתא נמי לכולהו נכסי אמ' רב הונא שכיב מרע שכתב כל נכסיו
לאחרים אם ראוי ליורשו נוטלן משום ירושה ואם לאו נוטלן משום מתנה אמ' ליה
רב נחמן גנבא גנובי למה לך אי סבירא לך כר' יוחנן בן ברוקה אימא הלכה כר'
יוחנן בן ברוקה דשמעתיך כר' יוחנן בן ברוקה קא אזלא או דיל' הכי קאמרת
דההוא דה?ו?ה קא שכיב אמרו ליה נכסיה למאן דיל' לפל' ואמ' להו אלא למאן
ואמרת לן עלה אם ראוי ליורשו נוטלן משום ירושה ואם לאו נוטלן משום מתנה אמ'
ליה אין הכי קאמינא סבר רב אדא למימר אם ראוי ליורשו אלמנתו ניזונת מנכסיו
ואם לאו אין אלמנתו ניזונת מנכסיו אמ' ליה רבא מגרע גרעא ומה בירושה
דאורית' אמרת אלמנתו נזונת מנכסיו במתנה דרבנן לא כל שכן אלא אמ' רבא כדשלח
רב אחא בר רב עוא לדברי ר' יוחנן בן ברוקה נכסי לך ואחריך לפל' אם הראשון
ראוי ליורשו אין לשני במקום ראשון כלום שאין לשון מתנה אלא לשון ירושה
וירושה אין לה הפסק אמ' ליה רבא לרב נחמן והא איפסקא (ו)הוא סבר יש לה הפסק
ורחמ' אמ' אין לה הפסק
עמוד ב
ההוא דאמ' ליה לחבריה נכסי לך ואחריך לפל' וראשון ראוי ליורשו הוה
בתר דשכיב ראשון אתא אחרון וקא מערער סבר רב עיליש קמיה דרבא [דרבה] למימר
שקיל שני אמ' ליה רבא [רבה] דייני דחצצתא הכי דייני לאו הינו דשלח רב אחא
בר רב עוא איכסיף אמ' ליה אביי אני ייי בעתה אחישנה הכותב נכסיו לאחרים
והניח בניו וכו' איבעיא להו מי פליגי רבנן עליה דרבן שמעון בן גמל' או לא
תא שמע דיוסי בן יועזר היה לו בן שלא היה נוהג כשורה הויא ליה עיליתא
דדינרי קם אקדשה אזל בריה נסיב בת גדיל כלילי ד[ינאי]מלכא אוליד דביתהו
איתי לה בניתא קרעה אשכח בה מרגניתא אמרה ליה לא תמטייה לבי מלכא דשקלי לה
מינך בדמי [קלילי] זילי אמטייה לגזברי ולא תשיימה את דאמירתי לגבוה כמסירתי
להדיוט אלא לישימוה אינהו אמטייה שמוה בתליסר עליתא דדינרי אמרו ליה שבע
איכא שית ליכא אמ' להו שבע הבו ?ו?שית הרי הן מוקדשין לשמים עמדו וכתבו
יוסף בן יועזר הכניס אחת בנו הכניס שית איכא דאמרי יוסף בן יועזר הכניס אחת
בנו הוציא שבע מדקאמ' הכניס מכלל דשפיר עבד אדרבה מדקאמ' הוציא מכלל דלאו
שפיר עבד אלא מיהא ליכא למשמע מינה מאי הוי עלה תא שמע דאמ' ליה שמואל לרב
יהודה שיננא לא תהוי בי עבורי אחסנתא אפלו מברא בישא לברא טבא וכל שכן מברא
לברתא דלא ידעת הי מיניהו זרעא מעליא נפיק מיניה תנו רבנן מעשה באחד שלא
היו בניו נוהגין כשורה עמד וכתב כל נכסיו ליונתן בן עוזיאל מה עשה יונתן בן
עזיאל מכר שליש והקדיש שליש והחזיר לבניו שליש בא עליו שמאי במקלו ותרמילו
אמ' לו שמאי אם אתה יכול להוציא מה שהקדשתי ומה שמכרתי אתה יכול להוציא מה
שהחזרתי
BAVA-BATRA 133a Munich 95
א"ל רב כהנ' אילו
הדר קני מי לית לה כיון דהדר קני אית לה ההו' דפלגינהו לניכסי' לאיתתי' ולברי' שייר חד דיקל' סב' רבינ' למימ' לית לי'
אל' דיקל' א"ל רב יימר לרבינ' אי לית לה דיקל' נמי לית לה אל' מגו דנחת' לדיקל' נחת' נמי לכולהו נכסי א' רב הונ' שכי' מרע
שכת' כל נכסיו לאחרי' רואין אם ראויין לירש נוטלין משו' ירוש' ואם לאו נוטלין משו' מתנ' א"ל רב נחמ' לרב הונ' גנב' גנובי למ' לי אי סברי' לך כר' יוחנ' בן ברוק' אימ'
כר' יוחנ' בן ברוק' דשמעתיך כר' יוחנ' בן ברוק' ודילמ' כי ההו' קאמר' דההו' דהוה שכי' מרע ואמרו לי' נכסי' למאן דילמ' לפלני' א' להו אל' למאן ואמרן לן על' אם ראוי
ליורשו נוטלו משו' ירוש' ואם לאו נוטלו משו' מתנה א"ל הכי קאמינ' סב' רב אד' בר אהב' משמי' דרבא למימ' אם ראוי ליורשו אלמנתו נזונת מנכסיו ואם לאו אין
אלמנתו נזונית מנכסיו א"ל רבא מיגרע גרע' השת' בירוש' דאוריית' אמר' אלמנ' נזוני' מנכסיו מתנ' דרבנן לא כ"ש אל' א' רבא כדשלח רב אח' בר עווא לדברי ר' יוחנן
בן ברוק' נכסיי לך ואחריך לפלו' אם ראשו' ראוי ליורשו הוא אין לשני במקו' ראשו' כלו' שאין לשו' מתנ' אל' לשו' ירוש' וירוש' אין לה הפסק א"ל רב' לרב נחמן והא מפסק'
א' להו סב' יש לה הפסק ורחמ' א' אין לה הפסק
עמוד ב
ההוא דא"ל לחברי' נכסי לך ואחריך לפלוני ראשו' ראוי ליורשו ובתר דשכיב ראשון את' שני וקתבע סבר רב עיליש
למימ' קמי' דרבא שני נמי שקיל א"ל רבא דייני דחציצת' דייני הכי לאו היינו דשלח רב א' בר עווא איכסיף א"ל אני יי' בעת' אחישנה הכות' כל נכסיו
איבעי' להו מי פליגי רבנן עלי' דרשב"ג או לא ת"ש יוסף בן יועז' היה לו בן שלא היה נוהג כשור' הוה ליה עיליית' דדינרי קם ואקדש' לשמים אזל ברי' נסיב בת גדו'
כליל' דינאי מלכ' אוליד דביתהו אזל זבן בונית' קרע' ואשכח בה מרגלית' דשוי' טוב' אמר' לי' דביתהו לא תמטיי' לבי מלכ' דשויי' ניהלי' בדמי קלי אל' אמטיי' לגזבר'
ולא תשומ' את דאמירתו לגבו' כמסירתיו להדיו' אזל שמוה ניהלי' בתליס' עילית' דדינרי' אמרו ליה שב איכ' שית ליכ' א"ל שב דאיכ' הבו לי ושית דליכ' ליהוו מקודשו'
עמדו וכתבו יוסף בן יועז' הכני' אחת ובנו הכני' שבע ואיכ' דא' יוסף בן יועז' הכני' אח' ובנו הכני' שש מדקא' הכני' מכלל דשפי' עבד אל' מיה' ליכ' למישמ' מינ' א"ל
שמו' לרב יהוד' שיננ' לא תהוי באעבורי אחסנת' מבר' ביש' לבר' טבא וכ"ש מבר' לברת' דלא ידע' מאי זרע' נפי' מיניהו ת"ר מעש' באח' שלא היו בניו נוהגי'
כשור' מה עש' עמד וכת' כל נכסיו ליונתן בן עוזיאל מה עש' יונת' בן עליוה יונתן בן עוזיאל מכ' שליש והקדי' שליש והחזי' לבנא שלי' הא עליו שמאי הזק' במקלו ובתרמי'
א"ל שמאי אם את' יכול להחזי' מה שהקדשתי ומה שמכרתי את' יכו' להחזי' מה שהחזרתי
BAVA-BATRA 133a Paris 1337
אמ' ליה רב כהנא אלו הדר קני מי לא שקלא השתא נמי שקלא
ההוא דפלגינהו לניכסיה לאיתתיה ולבניה שייר חד דקלא סבר רבינא
למימר לית לה אלא דקלא אמ' ליה רב יימר לרבינא אי לית לה דיקלא נמי לית
לה אלא מיגו דנחתא לדיקלא נחתא נמי לכולהו ניכסיה אמ' רב הונא שכי'
מרע שכתב כל נכסיו לאחר רואין אם ראוי ליורשו נוטלן משום ירושה ואם
לאו נוטלן משום מתנה אמ' ליה רב נחמן גנבא גנובי למה לך אי סבירא לך
כר' יוחנן בן ברוקה אימא הלכה כר' יוחנן בן ברוקה דשמעתיך כר' יוחנן בן
ברוקה קאזלא דלמא כי הא קאמרת דההוא דהוה קא שכיב ואמרי ליה ניכסיה
למאן דלמא לפלניא אמ' להו אלא למאן ואמרת לן עלה אם ראוי ליורשו נוטלן
משום ירושה ואם לאו נוטלן משום מתנה אמ' ליה אין הכי קאמינא סבר רב
אדא בר אהבה קמיה דרבא למימר אם ראוי ליורשו אלמנתו ניזונת מנכסיו ואם
לאו אין אלמנתו ניזונת מנכסיו אמ' ליה רבא מיגרע גרע השתא ומה ירושה דאורי'
אלמנתו ניזונת מנכסיו מתנה דרבנן לא כל שכן אלא אמ' רבא כדשלח רב אחא בר
רב עווא לדברי ר' יוחנן בן ברוקא נכסי לך ואחריך לפלוני אם היה ראשון ראוי
ליורשו אין לשני במקום ראשון כלום שאינה [ל]שון מתנה אלא לשון ירושה
וירושה אין לה הפסק אמ' ליה רבא לרב נחמן והא אפסקה איהו סבר יש לה
הפסק ורחמנא אמ' אין לה הפסק
עמוד ב
ההוא דאמ' ליה לחבריה נכסי לך ואחרי'
לפלוני ראשון ראוי ליורשו הוה שכיב ראשון אתא שני קא תבע סבר רב עיליש
קמיה דרבא למימר שקיל שני אמ' ליה דייני דחצצתא הכי דייני לאו הינו דשל'
רב אחא בר רב עוא איכסיף אמ' ליה אני יי"י בעתה אחישנה מתני' הכותב
נכסיו לאחרים וכו' איבעיא להו פליגי רבנן עליה דרשב"ג
או לא ת"ש דיוסף בן יועזר היה לו בן שלא היה נוהג כשורה הויא ליה עולתא דדינרי
קם אקדשה אזל נסיב בת דגדיל כלילי דינאי מלכא אולידה דביתהו איתי ליה
ביניתא קרעה אשכח בה מרגליתא אמרה ליה לא תמטייה לבי מלכא דשקלי
לה מינך בדמי זילה אמטייה לגיזברי דבי מקדשא ולא תשיימה את דאמירתי
לגבוה כמסירתי להדיוט אלא לישיימוה אינהו אמטייה שמוה בתליסר עיליאת'
דדינרי אמרי ליה שבע איכא שית ליכא אמ' להו שבע הבו לי שית הרי הן מוקדשי'
לשמים עמדו וכתבו יוסף בן יועזר הכניס אחת בנו הכניס שש איכא דאמרי
יוסף בן יועזר הכניס אחת בנו הוציא שבע מדקאמרי הכניס מכלל דשפיר עבד
אדרבה מדקאמרי הוציא מכלל דלאו שפיר עבד אלא מיהא ליכא למשמע מינה
מאי הוי עלה ת"ש דאמ' ליה שמואל לרב יהודה שיננא לא תיהוי בעבורי אחסנת'
ואפי' מברא בישא לברא טבא דלא ידעת מאי זרעא נפיק מיניהו תנו רבנן
מעשה באדם אחד שלא היו בניו נוהגין כשורה ועמד וכתב כל נכסיו ליונתן בן
עוזיאל מה עשה יונתן בן עוזיאל מכר שליש והקדיש שליש והחזיר לבניו שליש בא
עליו שמאי במקלו ובתרמילו אמ' לו שמאי אם אתה יכול להוציא מה שמכרתי ומה
שהקדשתי אתה יכול להוציא מה שהחזרתי
BAVA-BATRA 133a Vatican 115
אמ' רב כהנא אילו הדר
קני מי לית ליה כיון דהדר קני אית ליה השתא
נמי אית ליה ההוא דפלגינהו ניכסי לאשתו
ולבניו שייר חד דיקלא א"ל רב יימר לרבינא אי לית ליה
דיקלא נמי לית לה אלא מגו דנחתא לדיקלא נחתא
נמי לכולהו ניכסיה אמ' רב הונא שכיב מרע שכתב
כל נכסיו לאחר רואין אם ראוי ליורשו נוטלו משו'
יורש ואם לאו נוטלן משום מתנה א"ל רב נחמן
גנבא גנובי למה לך אי סבירא לך כר' יוחנ' בן ברוק'
אימ' הלכ' כר' יוחנן בן ברוקה דשמעינן דכר' יוחנן
בן ברוקה קאזלה ודילמא כי ההוא קמארת דההוא
דהוה שכיב ואמרו ליה ניכסי למאן דילמ' לפלניא
אמ' להו אלא למאן ואמרת לן עלה אם ראוי ליורשו
נוטלו משום ירושה ואי לאו נוטלו משום מתנה
אל אין הכי קאמינא וטעמא מאי סבר רב אדא בר
אהבה קמיה דרבא למימר אם ראוי ליורשו אלמנתו
מזונת מנסכיו א"ל רבא ומיגרע השתא בירושה
דאוריית' אמרת אלמנתו ניזונת מנכסיו מתנה דרבנ'
לא כל שכן אלא אמ' רבא כדשלח רב אחא בר עויר
לדברי ר' יוחנ' בן ברוקא נכסי לך ואחריך לפלוני
אם ראשון ראוי ליורשו אין לו לשיני במקום
ראשון כלום שאין זה לשון מתנה כלום אלא
לשון ירושה וירושה אין לה הפסק
עמוד ב
ההוא דא"ל
לחבריה נכסי לך ואחריך לפלוני וראשון ראוי
ליורשו הוה בתר שכיב אתא שיני וקתבע סבר'
רב עיליש קמיה דרבא למימר שיני נמי שקיל
א"ל רבא דייני דחצצתא דייני הכי לא היינו
דשלח רב אחא בר עוירא איכסיף קרי עליה אני
יי' בעתה אחישנה מתני הכותב כל
נכסיו לאחרים והניח את בניו מה שעשה
עשוי אבל אין רוח חכמים נוחה הימנו
רשב"ג או' אם לא היו בניו נוהגין כשורה
זכור לטוב האו' זה בני נאמן זה אחי אינו
נאמן ויטול עמו בחלקו מת יחזרו נכסים
למקומן נפלו לו נכסים ממקום אחר ירשו
אחיו עמו מי שמת ונמצא דייתיקי
קשורה לו על יריכו הרי זה אינו כלום זיכה
בה לאחר בין מן היורשין בין שאינו מן
היורשין דבריו קיימין איבעיא להו
מי פליגי רבנן עליה דרשב"ג או לא ת"ש יוסי בן
יועזר היה לו שלא היה נוהג כשורה הוה ליה
עיליתא דדינרי ואקדשיה לשמים אזל בריה
נסיב בת גדיל כלילא מלכא איתי לידה דביתהו אזל
זבן ביניתא קרעה ואשכח בה מרגניתא דשויא
טובה אמרה ליה דביתהו לא תמטו לבי מלכא
דשיימיה ניהלך בדמי קלילי אלא זיל אמטייה
לגיזברא ולא תשיימיה דאמירתו לגבוה כמסירת'
להדיוט אזל שיימוה ניהליה כתלי' עיליתא
דדינרי אמרי ליה שב' איכא שית' ליכא אמ' להו
שב דאיכא הוו לי ושית דליכא ליהוו מוקדש
לשמים עמדו וכתבו יוסף בן יועזר הכניס אחד
ובנו הכניס שש איכא דאמרי יוסף בן יועזר
הכניס חד ובנו הוציא שבע מדקאמ' הכניס
מכלל דשפיר עבד אדרבה מדקאמ' הוציא מכל
דלאו שפיר עבד אלא מיהא ליכא למשמע
מינה מאי הוי עלה ת"ש דא"ל שמו' לרב יהודה
שיננא לא תיהוי בי עבורי אחסנתא מברא ביש'
לברא טבא וכל שכן מברא לברתא דלא ידעי
מאי זרעא דנפיק מינייהו תנו רבנן מעשר
באחד שלא היו לו בנים נוהגין כשורה מה עשה
עמד וכתב כל נכסיו ליונתן בר עוזיאל מה עשה
יונתן בר עוזיאל מכר שליש והקדיש שליש
והחזיר שליש בא עליו שמאי הזקן במקלו
ובתרמילו אמ' לו שמאי אם אתה יכול להחזיר מהשמכרתי ומה שהקדשתי אתה יכול להחזיר מה
שחזרתי
(BAVA-BATRA 133a Pesaro (1511
אמ' ליה רב כהנ' אלו הדר קני מי לא שקלא כיון דאלו הדר קני שקלא השתא נמי שקלא ההוא דפלגינהו לנכסיה לאיתתיה ולבניה שייר חד דיקלא סבר רבינא למימר לית לה אלא דיקלא אמר ליה רב יימר לרבינא אי לית לה דיקלא נמי לית לה אלא מיגו דנחת' לדקלא נחתא נמי לכולהו נכסיה אמר רב הונא שכיב מרע שכת' כל נכסיו לאחד אם ראוי ליורשו נוטלן משו' ירושה ואם לאו נוטלן משום מתנה אמר ליה רב נחמן גנבא גנבי למה לך אי סבירא לך כרבי יוחנן בן ברוקא אימא הלכה כרבי יוחנן בן ברוקא ואי לא שמעתיך כרבי יוחנן בן ברוקא דאזלה דילמא כי הא קא אמרת דההוא דהוה קא שכיב ואמרו ליה נכסיה למאן דילמא לפלניא ואמ' להו אלא למאן ואמרת לן עלה אם ראוי ליורשו נוטלן משו' ירושה ואם לאו נוטלן משו' מתנה אמ' ליה אי' הכי קאמינא סבר רב אדה בר אבא קמיה דרבא למימר אם ראוי ליורשו אלמנתו נזונת מנכסיו אם לאו אין אלמנתו נזונת מנכסיו אמ' לי רבא מי גרעה השתא בירושה דאוריתא אמרת אלמנתו נזונת מנכסיו במתנה דרבנן לא כל שכן אלא אמ' רבא מדשלח רב אחא בר רב עוא לדברי רבי יוחנן בן ברוקא נכסי לך ואחריך לפלוני ואם היה ראשון ראוי ליורשו אין לשני במקום ראשון כלום שאין לשון מתנה אלא לשון ירושה וירושה אין לה הפסק אמר ליה רבא לרב נחמן והא אפסקה הוא סבר ויש לה הפסק ורחמנא אמר אין לה הפסק
עמוד ב
ההוא דאמר ליה לחבריה נכסי לך ואחריך לפלוני וראשון ראוי ליורשו הוה שכיב ראשון אתא שני קא תבע סבר רב עיליש קמיה דרבא למימר שקיל שני אמר ליה דייני דחצצתא הכי דייני לאו היינו דשלח רב אחא בר רב עוא אכסיף קרי עליה אני ה' בעתה אחישנ' מתני' הכותב את נכסיו לאחרים והניח את בניו מה שעשה עשוי אלא אין רוח חכמי' נוחה הימנו רבן שמעון בן גמליאל אומר אם לא היו בניו נוהגין כשורה זכור לטוב גמ' איבעי להו מי פליגי רבנן עליה דרבן שמעון בן גמליאל או לא תא שמע דיוסף בן יועזר היה לו בן שלא היה נוהג כשור' הוה ליה עילית' דדינרי קם אקדשה אזל נסיב בת גאדיל כלילי דינאי מלכא אולידה דביתהו איתי לה בוניתא קרעה אשכ' בה מרגלית' אמרה ליה לא תמטייה למלכא דשקלי לה מינך בדמי קלילי זיל אמטייה לגבי גזברי ולא תשמייה את דאמירתי לגבוה כמסירתי להדיוט אלא לישימוה אינהו אמטיה שמוה בתליסרי עליאתא דדינרי אמ' ליה שבע איכא שית ליכא אמר להו שבע הבו לי שית הרי הן מוקדשות לשמים עמדו וכתבו יוסף בן יועזר הכניס אחת בנו הכניס שש ואיכא דאמרי יוסף בן יועזר הכניס אחת בנו הוצי' שבע מדקא אמרי הכניס מכלל דשפיר עבד אדרב' מדקא אמרי הוציא מכלל דלאו שפיר עבד אלא מהא ליכא למשמע מינה מאי הוי עלה תא שמע דאמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא לא תיהוי בי עוברי אחסנתא ואפי' מברא בישא לברא טבא וכל שכן מברא לברתא תנו רבנן מעשה באדם אחד שלא היו בניו נוהגין כשורה עמד וכתב נכסיו ליונתן בן עוזיאל מה עשה יונתן בן עוזיאל מכר שליש והקדיש שליש והחזיר לבניו שליש בא עליו שמאי במקלו ותרמילו אמר לו שמאי אם אתה יכול להוציא את מה שמכרתי ומה שהקדשתי אתה יכו' להוצי' מה שהחזרתי
