האם מותר לשים אצבע מדממת בפה?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
כריתות כא ע"ב
בגמרא נאמר שדם אדם ודם דגים אינם אסורים מן התורה, אלא חכמים אסרו את אכילתם משום מראית עין.
לגבי דם דגים מובא ב"הלכה ברורה" שנפסק להלכה שאם אדם קיבץ אותו בכלי אסור לשתותו, אלא אם כן ניכר שהוא מדגים, כגון שיש בו קשקשים.
לגבי דם אדם נפסק שכל זמן שהוא בין השיניים מותר למצוץ אותו, אולם אם הדם פרש מגופו של האדם, כגון מי שנשך כיכר לחם ויצא דם משיניו על גבי הכיכר – אסור לאכול את אותו דם משום מראית עין.
לא נאמר בגמרא מה הדין אם יש לאדם חתך מדמם באצבעו, האם מותר לשים את האצבע בפה ואגב כך למצוץ את הדם?
בעל שו"ת משנה הלכות (חלק יג סימן קי) מסתפק בדבר. מצד אחד הוא כותב שפשוט שצריך להיות מותר לעשות כך, שהרי באופן זה אין כל בעיה של מראית עין, כי ניכר שזהו דם אדם שמותר באכילה, וכפי שנוהגים המוהלים שמוצצים את הדם של התינוק בברית, וכפי דרך העולם שאם יש לאדם חתך ביד הוא מכניס אצבעו או ידו בפיו ומוצצו לרפואה. אולם מצד שני הוא כותב שאולי יש באכילת דם אדם איסור של "בל תשקצו", כי אין זה דומה לדם דגים שדרכם של בני אדם מסוימים לאכלו, מה שאין כן דם אדם שכל מי שיש בו צלם אנוש, גם אם אוכל דם של בעלי חיים אחרים, יימנע מלאכלו אם ידע שזהו דם אדם – אולי יש בו איסור של בל תשקצו ואין שום היתר לאכלו גם אם ניכר שהוא דם שאינו אסור מן התורה. מסקנתו היא שהדבר צריך עיון.
