לְמַטֵּה יוֹסֵף
סוטה לו ע"ב
"ויאמר אליהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה, אמר להן: לכו והחבאו עצמכם ביערים שלא תשלוט בכם עין הרע, אמרו ליה: זרעיה דיוסף לא שלטא ביה עינא בישא, דכתיב: (בראשית מט, כב) בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן, ואמר רבי אבהו: אל תהי קורא עֲלֵי עָיִן אלא עוֹלֵי עָיִן. רבי יוסי ברבי חנינא אמר, מהכא: (בראשית מח, טז) וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, מה דגים שבים - מים מכסין עליהן ואין העין שולטת בהן, אף זרעו של יוסף אין העין שולטת בהן".
רמז לדברים הללו ישנו בתחילת פרשת שלח לך.
בהצגת שלוחי השבטים לשמותיהם, רוב השבטים מוטעמים בטעמים מונח זקף: לְמַטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן לְמַטֵּ֣ה שִׁמְע֔וֹן. מרומז בזה שמונחים הם בזקיפות קומה מול עין הרע, כזקף הזה הזקוף מעל לאותיות, ואינם מקיימים את דברי רבי אלעזר במסכת סנהדרין דף יד ע"א ודף דף צב ע"א: "לעולם הוי קבל וקיים" – פירוש: "עשה עצמך אפל ושפל".
ורק בבני יוסף הטעמים כולם תחת לאותיות, שפלים ומוסתרים תחת למים, (ח) לְמַטֵּ֥ה אֶפְרָ֖יִם (יא) לְמַטֵּ֥ה יוֹסֵ֖ף לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה. זרעיה דיוסף לא שלטא ביה עינא בישא.
