טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

ואי לא ליתי חרנוגא דהיגתא רומיתא – הרנוג השיטים
 

"לזבה תלתא בחמרא ולא מיעקרא; ואי לא לייתי תלתא קפיזי שמכי פרסאי, ונישלוק בחמרא, ונשקייה, ונימא לה: קום מזוביך ... ואי לא ליתי חרנוגא דהיגתא רומיתא, וליקלי וליסבה בשחקי דכיתנא בקייטא, ובשחקי דעמר גופנא בסיתוא וכו'" (שבת, קי ע"ב).

פירוש: אמרנו כי לזבה ישקה תלתא בחמרא[שלושה מינים אלה ביין] ותתרפא מהזוב, ולא מיעקרא [תהיה עקרה]. ואי [ואם] לא הועילה לה רפואה זו לייתי תלתא [יביא שלושה] קפיזי שמכי פרסאי [כלים מלאים בצלים פרסיים], ונישלוק בחמרא, ונשקייה, ונימא [ויבשל ביין, וישקה אותה, ויאמר] לה: קום [חדלי] מזוביך ... ואי [ואם] לא הועיל ליתי חרנוגא דהיגתא רומיתא, וליקלי, וליסבה בשחקי דכיתנא בקייטא ובשחקי דעמר גופנא בסיתוא [יביא את הצמח הטפיל על ההגה הרומאי, וישרפנו, וישים אותו, את האפר, בבלאי בגד פשתן בקיץ ובבלאי בגד צמר גפן בחורף] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: הרנוג השיטים         שם באנגלית: Acacia Strap Flower          שם מדעי: Plicosepalus acaciae


הנושא המרכזי: לזיהוי הצמח "הרנוגא" (חרנוגא)


הרנוגא או בגרסה שלפנינו חרנוגא מופיע בגמרא בשבת (קי ע"ב) כתרופה לזיבת דם. יש להקדים שמקור ההצעות שאותן אציג אינו ידוע לי. קושי נוסף הוא העובדה שבכל הצעות אלו אין כדי להסביר את הקשר ההדוק בין ההרנוגא לבין הקוצים היזמי והיגי. הערוך (ערך "הרנוגא") פירש: "... ליתי הרנוגא דהיגתא ומייתא פירוש מה שגדל סביב הסנה. היגתא כמו היזמי והיגי". הגרסה שעמדה לפני רש"י היא "חרנוגא" ופירש: "מין עשב הוא שגדל אצל ההיגים. היגתא רומיתא - מין הגא הוא, שנקראת רומית". בפירושיהם אין הצעה של מין ספציפי אלא תיאור של מקום גידולו שאין בו כדי לפענח את זהותו.

ההצעה הקדומה ביותר שמצאתי היא של הרב דוד בן יצחק פומיס (1525-1588) במילונו "צמח דוד" בו כתב: "מין גומא שגדל סביב הסנה ומין עוף". בהמשך הערך ציין את שמו בכמה שפות בהן השם הלטיני Genus Junci. הכוונה היא לסוג סמר (Juncus) (תמונה 1). י. אהרוני המביא את פירושו מציין  לדוגמה את המין סמר חד (Juncus acutus). לדעתו שם העוף "הרנוגא" נגזר מתוך כך שכמעט תמיד הוא מסתתר בצל צמחי הסמר (ראו במאמר "חובא, חוגא, סוגא והרנוגא").

ב"מוסף הערוך" אנו מוצאים: "פירוש בלשון יוני ורומיי מין עשב אשר סביבותיה חוחים ובראש שרביטיה ראשים מלאים קוצים ושורשו נודף בריח טוב והוא חם מעט אך יבש במעלה שלישית". ח. י. קאהוט העלה השערה שכוונת בעל "מוסף הערוך" לצמח חרחבינה (Oryngium) (תמונה 2). התאור אכן מתאים לחרחבינה משום ש"בראש שרביטיו ראשים מלאים קוצים". הדבר בולט מאד מין חרחבינת החוף (תמונה 3) (1).  באופן דומה הבין גם י. שיינהאק בספרו "תולדות הארץ" (ח"ב עמ' פ"ח). קאהוט עצמו מזהה את הרנוגא כמילה פרסית המציינת צמח קוצני באופן כללי (dornpflanze ,stachel).

י. שיינהאק מביא גם את דעתו של הרמ"ל (רבי משה לאנדוי), אותה הוא דוחה, שכתב שמדובר בצמח ארניק"א (תמונה 3) https://en.wikipedia.org/wiki/Arnica, וזאת בגלל דמיון השמות. דרור מלמד הזכיר ברשימתו באתר "צמח השדה" זיהוי מחודש של פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), אשר ערכו את "ילקוט צמחים", שיצא לאור על ידי ועד הלשון העברית, בשנת תר"ץ (1930). הם אימצו את השם הרנוגא לטפיל המדברי הרנוג השיטים (תמונה 4). לצמח זה ערך רפואי בתחומים שונים (ראו למשל כאן). ד. מלמד מעיר כי השם הרנוגא נזכר בתלמוד (חולין, סב ע"ב) גם כשם של עוף ולדעתו ייתכן והשם הכפול נובע מכך שהרנוג השיטים מואבק ע"י הציפור צופית בוהקת  ומפיץ את זרעיו על ידה. לענ"ד הצעתו בעייתית לאור כך שהעוף "הרנוגא" שייך לקבוצת "שמונה הספיקות" ואם כן מדובר בעוף המשמש למאכל דבר שקשה לייחס לציפור כה קטנה כצופית.
  

תמונה 1. סמר חד - צולם בעינות צוקים		תמונה 2. חרחבינה מגובבת         צילם: Eitan f

תמונה 3.  חרחבינה חופית          צילם: דביר זמירי		תמונה 4. ארניקה          צילם: Kurt Stüber

תמונה 5. הרנוג השיטים מכסה עץ שחטה		תמונה 6. הרנוג השיטים - פריחה

(1) לאחרונה היא נכנסה לרשימת ה"צמחים האדומים". 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך. לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.