תלישת פירות שהתייבשו בשבת
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
חולין קכז
בגמרא נאמר בשם שמואל שתאנים שנמצאות על העץ והתייבשו – התולש מהן בשבת חייב, כי למרות שהפרי יבש יש בקטיפתו איסור מלאכת קוצר. בבירור ההלכה מובא שלפי רש"י ועוד ראשונים מדובר במצב בו הפרי התייבש אבל העוקץ שמחבר אותו לעץ לא התייבש, כי במצב בו גם העוקץ התייבש הפרי נחשב כבר כתלוש לגמרי, שכן דבר יבש אינו יונק כלל מן הקרקע. לעומת זאת יש מן האחרונים שמבארים שהרמב"ם חולק על כך וסבור שאף אם התאנים התייבשו לגמרי עם העוקץ – התולש אותם בשבת חייב, שהרי סוף סוף הוא עוקר דבר מגידולו, וגם אם מדובר בדבר יבש יש בזה איסור מלאכה.
נראה שהמחלוקת היא בהגדרה של איסור קצירה או תלישה בשבת. לפי הדעה הראשונה האיסור הוא לתלוש כל דבר שעדיין יונק מן הקרקע, ואילו לפי הדעה השנייה האיסור הוא לתלוש כל דבר שמחובר לקרקע בלי קשר ליניקה. כלומר יש מי שמגדיר את המלאכה לפי מהותה ועניינה ומטרתה – הפסקת היניקה של הצמח, ויש מי שמגדיר את המלאכה לפי הפעולה החיצונית – תלישה של מה שמחובר לקרקע.
מחלוקת דומה מצאנו בתחילת מסכת מועד קטן בין רבה לרב יוסף האם המנכש או משקה מים לזרעים בשבת חייב משום חורש או משום זורע. שם מבאר הגרי"ש אלישיב זצ"ל שרבה מגדיר את המלאכה לפי הפעולה החיצונית ולכן לדעתו מנכש או משקה מים לזרעים בשבת חייב משום חורש, כי מבחינה חיצונית כל הפעולות האלה מרככות את הקרקע, ולעומת זאת לפי רב יוסף החיוב הוא משום זורע, שכן מהות ומטרת הפעולות הללו הם לגדל צמחים שזוהי מטרת הזריעה.
