לע"נ סבתנו מלכה טויבע בת הרב יעקב לייב

העברת ירושה / הרב עופר לבנת

פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה

השבוע בדפי הדף היומי המשנה (קלג עמוד ב) אומרת שאף על פי שאדם יכול להקנות את נכסיו לאחרים ולהפקיע את הירושה מבניו, מכל מקום העושה כן אין רוח חכמים נוחה הימנו. אמנם לדעת רשב"ג במשנה, אם בניו אינם נוהגים כשורה ראוי להפקיע מהם את הירושה. הגמרא מבארת שחכמים חולקים על רשב"ג ולדעתם אפילו אם אינם נוהגים כשורה אין ראוי להפקיע מהם את הירושה. גם בין בניו אין ראוי להעביר את חלקו של בן רשע לבן צדיק. הגמרא (כתובות נג עמוד א) מבארת שהטעם הוא שאדם לא יודע איך יהיו הצאצאים של בניו. לכן, גם אם בנו הוא רשע, יתכן שצאצאיו יהיו צדיקים ולכן אין להפקיע ממנו את הירושה.

ה"חת"ם סופר" נשאל (שו"ת חושן משפט סימן קנא) אודות אדם עשיר שלא היו לו ילדים ורצה לעשות מרוב עושרו קרן לצדקה ולהשאיר מעט מנכסיו ליורשיו, האם גם במקרה זה אין רוח חכמים נוחה הימנו. וביאר ה"חת"ם סופר" שיש כאן שלוש נקודות שצריך לברר:

1. האם הוראת חכמים שלא להפקיע ירושה נוגעת רק לאדם שיש לו בנים, או שמא לכל יורשים גם מקרבה רחוקה יותר?

2. האם הוראה זו נכונה גם כאשר אדם נותן מנכסיו לצדקה?

3. האם הוראה זו חלה גם כאשר אדם מפקיע מהיורשים רק חלק מנכסיו, או שמא רק כאשר מפקיע מהם את כל הירושה?

ה"חת"ם סופר" מוכיח שהוראת חכמים תקיפה גם בכל הנסיבות הללו. מלשון הרמב"ם (נחלות ו, יא) הוא מוכיח שההוראה שלא להפקיע ירושה נאמרה לגבי כל יורשים ולא רק לגבי בנים. מהסוגיה שלנו המביאה מעשים על אנשים שהקדישו את נכסיהם כדי להפקיע מהיורשים הוא מוכיח שההוראה נאמרה גם כאשר אדם נותן את נכסיו למטרה של מצווה. מהגמרא בכתובות (שם) הוא מוכיח שהדברים אמורים גם אם אדם נותן רק חלק מנכסיו. אולם לבסוף מעלה החת"ם סופר, שאם אדם אין לו בנים והוא רוצה לעשות קרן צדקה כדי להרבות בזכויות לקראת עמידתו בדין לפני בית דין של מעלה, כיוון שאין כוונתו להפקיע מהיורשים, הוא רשאי.

ה"פתחי תשובה" (חושן משפט רפב, א) חולק על החת"ם סופר. לדעתו אמנם מוכח מהגמרא שההוראה נאמרה גם אם אדם נותן לצדקה, וכן גם אם אדם נותן מקצת נכסיו, אך מכל מקום, בצירוף שני הדברים ביחד, א. שהוא נותן מקצת נכסיו ב. לצדקה, אין מניעה. לכן לדעתו, גם אם יש לאדם בנים, הוא רשאי לתת חלק מנכסיו להקמת קרן לצדקה. 
  

סיכום ופסיקה:

ה"שולחן ערוך" (חושן משפט רפב, א) פוסק שאדם הנותן נכסיו לאחרים ואינו מניח אותם ליורשיו, אין רוח חכמים נוחה הימנו. לדעת החת"ם סופר, הדברים נכונים גם אם מדובר ביורשים שאינם בניו, וגם אם נותן רק חלק מנכסיו ואפילו אם נותן אותם לצדקה. רק אם אין לו בנים והוא נותן לצדקה כדי להרבות בזכויות, אז אין מניעה. לדעת ה"פתחי תשובה", אפילו אם יש לאדם בנים רשאי הוא לתת חלק מנכסיו לצדקה.

To the article in English