רבי חנניה חלש
חולין מז ע"ב
"רבי חנניה חלש, על לגביה רבי נתן וכל גדולי הדור, אייתו קמיה ריאה שנשפכה כקיתון, ואכשרה".
מה באה הגמרא ללמדנו בהרצאת הנסיבות בהן התיר רבי חנניה ריאה שנשפכה כקיתון, שהיה חולה ושבאו לבקרו במשלחת גדולה ומכובדת?
למה דוקא בעת חוליו שאלוהו, וכי אין זו טרחה יתירה לחולה?
כיוצא בדבר מצינו במסכת סנהדרין דף קא ע"א:
"תנו רבנן: כשחלה רבי אליעזר נכנסו ארבעה זקנים לבקרו, רבי טרפון ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא. נענה רבי טרפון ואמר: טוב אתה לישראל מטיפה של גשמים, שטיפה של גשמים בעולם הזה ורבי בעולם הזה ובעולם הבא. נענה רבי יהושע ואמר: טוב אתה לישראל יותר מגלגל חמה, שגלגל חמה בעולם הזה ורבי בעולם הזה ובעולם הבא. נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר: טוב אתה לישראל יותר מאב ואם, שאב ואם בעולם הזה, ורבי בעולם הזה ובעולם הבא. נענה רבי עקיבא ואמר: חביבין יסורין. אמר להם: סמכוני ואשמעה דברי עקיבא תלמידי, שאמר חביבין יסורין".
מדוע הפליגו כל כך החכמים בשבחו של רבי אליעזר בעת חוליו, אחר שכבר זמן רב פרשו ממנו ונידוהו?
אלא שברוב יסוריו מבקש אדם את מותו. כך מצינו באליהו הגלעדי – וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה ה' קַח נַפְשִׁי (מלכים א' יט, ד). ביונה הנביא – וְעַתָּה ה' קַח נָא אֶת נַפְשִׁי מִמֶּנִּי כִּי טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי (יונה ד, ג), וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי (יונה ד, ח). בדוד המלך – מִי יִתֵּן מוּתִי אֲנִי תַחְתֶּיךָ (שמואל ב' יט, א). בחוני המעגל – "בעי רחמי ומית" (תענית דף כג ע"א). באשה אחת שהזקינה הרבה – "הזקנתי יותר מדאי ומעכשיו חיים של נוול הם שאיני טועמת לא מאכל ולא משקה ואני מבקשת להפטר מן העולם" (ילקוט שמעוני פרשת עקב רמז תתעא). ולא די שאינו מתפלל אז לרפואתו אלא שתפילתו למות עשויה להתקבל כמו בחוני המעגל. ורבי אליעזר אף שלא מהמפונקים היה שהרי "חורשין הרבה היו לאביו והוא היה חורש בטרשין" (אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק יג), "שהיו אחיו חורשים במישור והוא חורש בהר" (בראשית רבה הישן לך לך פרשה מא), מכל מקום "יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק" (פסחים דף קיב ע"א), וכיון שלא באו תלמידיו ללמוד לפניו למה לו חיים?
לכן באו חבריו תלמידיו לנחמו בחוליו ולומר לו שעדין תורתו נשמעת, ודברים שלמדו המנו מטיבים עמם בזה בבא, כדברי המשנה (בבא מציעא דף לג ע"א) "שאביו הביאו לעולם הזה ורבו שלמדו חכמה מביאו לחיי העולם הבא". ועודדוהו כדברי הקב"ה לדוד: "(תהלים פד, יא) כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף. טוב לי יום אחד שאתה יושב ועוסק בתורה מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני על גבי המזבח" (שבת דף ל ע"א; מכות דף י ע"א).
והוסיף רבי עקיבא את מה שלמד מרבו נחום איש גם זו, שזכות וכפרה ותועלת רבה יש בעצם היסורין ואף בשעה שאינו יכול ללמוד וללמד.
ואף רבי נתן וכל גדולי הדור שבאו לבקר את רבי חנניה כך, שבאו להראותו שעוד כוחו במותניו, ובהמה שהתיר את ריאתה, את בשרה יאכלו בעולם הזה, והלכה שלימד תיפסק לדורות בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא.
