סקר
מה מרתיע אותי במסכת חולין?
האורך!
פרק אלו טריפות
ענייני קדשים
לא מרתיע!


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

במתניתא תנא

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין ט ע"ב


ר' אליעזר בן אנטיגנוס משום רבי אלעזר בר' ינאי אמר: טרפה ואסורה באכילה; במתניתא תנא: נבלה ומטמאה במשא. במאי קמיפלגי? בדרב הונא

1.
אם רבי אליעזר [אלעזר] הנ"ל הוא אמורא, כיצד הגמרא מעמידה אותו במחלוקת עם ברייתא ["במתניתא תנא"]

2.
"אטלס עץ חיים", כרך ד, עמוד 143:
 

רבי אלעזר בן אנטיגנוס – אמורא ארץ ישראלי בדור השני-השלישי, תלמידו של רבי אלעזר בן רבי ינאי
רבי אלעזר בן רבי ינאי – תלמיד רבי יוחנן – סדר הדורות – כרך ב, עמוד קל, ושם: "ואם כן אינו תנא. ובעל "סדר הדורות, מעיר, שהיה גם "רבי יוחנן" – תנא.
ושם, בהערה של"ח מעיר, שרבי אלעזר בן רבי ינאי היה "תנא", כנראה בתקופת "רבי" ["רבי יהודה הנשיא"].

בכל מקרה מדובר בחכם שחי בתקופת המעבר בין תקופת התנאים לתקופת האמוראים.

3.
בספר "לקט כללי הגמרא":

יש מי שאומר במתניתא תנא היינו אותה ברייתא איננה שנויה מפי רבי חייא ור' אושעיא או מבר קפרא או מלוי שהיו תלמידי רבינו הקדוש, אלא ברייתות ששנויות מפי חכמים אחרים, כגון ברייתות בבליות כמו שמובא פעמים תני רב יוסף,
או כמו שהגמרא אומרת שחכם פלוני כשבא מארץ ישראל הביא בידו ברייתא לחכמי בבל,
וברייתא זו אינה עיקר ואולי משובשת ולא נשנית משמו של רבי חייא ור' אושעיא,
ולכן אותם דינים שמובאים שם אין לסמוך עליהם.
ויש מי שאומר שאין זה מוכרח שכן סתם ברייתא בלא שם מחברה היה ר' חייא
ומתי שייך להסתפק ולומר שברייתא זו משובשת כגון אם מובאת בלשון תני לוי תני רב יוסף, אזי אין לסמוך עליה ואינה עיקר לפסק הלכה.

כלומר, יתכן שהביטוי "במתניתא תנא" מכוון לכך שזוהי ברייתא שהובאה על ידי אמורא ו"משקלה" לא כשל תנא ממש, ולכן אמורא רשאי לחלוק עליה.

4.
כשהגמרא דנה בסוגייתנו במחלוקת היא מתייחסת אל אותה "מתניתא תנא" כ"מר סבר...". ביטוי זה מתאים גם למחלוקות שבין ברייתות, ולא רק למחלוקות בין אמוראים. וסביר לומר שאת הביטוי "מר סבר..." כותב "עורך הגמרא" – גם לגבי התנאים.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר