הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"סתם" במשנה ובברייתא

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות קח ע"ב

איבעיא להו: ממינא למינא, מאי? תא שמע: שור זה עולה ונסתאב - לא יביא בדמיו איל אבל מביא בדמיו ב' אילים, ורבי אוסר, לפי שאין בילה, שמע מינה. אי הכי, מאי איריא תרי? אפילו חד נמי, דהא בנסתאב לרבנן לא שני להו בין גדול לקטן! תרי תנאי ואליבא דרבנן.

1.
הגמרא מגיעה למסקנה שהתנא של משנתנו סובר שלרבנן [בניגוד לדברי רבי] אפילו לכתחילה יכול להביא בדמי הקטן גדול, והתנא של הברייתא סובר שאף לרבנן לכתחילה לא יביא קטן.

2.
רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק טז, הלכה ו :

האומר שור זה עולה ונפל בו מום אם רצה יביא בדמיו שנים ואפילו הביא בדמיו איל אחד יצא, אמר שני שוורים אלו עולה ונפל בהם מום אם רצה יביא בדמיהם אחד, איל זה עולה ונפל בו מום אם רצה יביא בדמיו כבש, וכן אם נדר כבש ונפסל אם רצה יביא בדמיו איל.

3.
כסף משנה הלכות מעשה הקרבנות פרק טז, הלכה ו:

האומר שור זה עולה וכו'. גם זה משנה שם (מנחות דף ק"ח:). ומ"ש ואפי' הביא בדמיו איל אחד יצא. שם איבעיא להו ממינא למינא מאי ופירש"י שור זה עולה ונסתאב מהו שיביא בדמיו איל ...
ופסק רבינו כרבנן דסתם מתני':

ה"כסף משנה" מסביר, שהרמב"ם פסק כדעת חכמים במשנתנו.

3.1
ניתן אולי להוציא מכאן כלל עקרוני שכאשר יש "חכמים" [="תנא קמא"] במשנה וחולקים על "חכמים" [="תנא קמא"] בברייתא הרי שהלכה תהיה כדעתם במשנה.

3.2
כלומר, החכמים [=תנא קמא] במשנה אינם אותו חכם/חכמים בברייתא!

4.
גם לגבי כללי הכרעה נוספים יש הבחנה בין אם דעה מסויימת הוזכרה במשנה או בברייתא. וכך גם לגבי הלכה כ"סתם במשנה" נגד "סתם בברייתא".

4.1
ואם יש מחלוקת תנאים במשנה ויש "סתם ברייתא" כאחד מהם יש כנראה מחלוקת אחרונים האם הלכה היא כ"סתם ברייתא" [משמע מ"מתיבתא" הערה יג].