הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הלכה כרבי אליעזר בן יעקב
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
מנחות קז ע"א
נחושת - לא יפחות ממעה כסף. תניא, רבי אליעזר בן יעקב אומר: לא יפחות מצינורא קטנה של נחשת. למאי חזיא? אמר אביי: שמחטטין בה פתילות, ומקנחין בה נרות. ברזל - תניא, אחרים אומרים: לא יפחות מכליה עורב. וכמה? אמר רב יוסף: אמה על אמה. איכא דאמרי: לא יפחות מאמה על אמה. למאי חזיא? אמר רב יוסף: לכליה עורב.
1.
רמב"ם הלכות ערכין וחרמין פרק ב הלכה ט :
האומר הרי עלי מטבע כסף לא יפחות מדינר כסף, מטבע נחשת לא יפחות ממעה כסף, הרי עלי ברזל לא יפחות מאמה על אמה לכלה עורב שהיה למעלה בגג ההיכל כמו שיתבאר במקומו.
לגבי "מטבע נחושת" הרמב"ם פוסק כמשנתנו. אולם אם אומר "נחושת בלבד" הרמב"ם לא מביא את דברי רבי אליעזר בן יעקב בברייתא שלא יפחת "מצינורא קטנה של נחושת..."
2.
כסף משנה הלכות ערכין וחרמין פרק ב הלכה ט:
האומר הרי עלי מטבע כסף וכו'. משנה בסוף מנחות (דף ק"ו:) הרי עלי כסף לא יפחות וכו' ובגמרא לא יפחות מדינר כסף ודילמא נסכא (ותירצו) דאמר מטבע וכו':
ברזל וכו' עד לכלה עורב. (שם בגמ')
ובנחשת לא חש רבינו לדרבי אליעזר בן יעקב אע"פ שמשנתו קב ונקי מפני שאינו אלא בברייתא וסתם מתניתין עדיף. ולא ידעתי למה השמיט רבינו דין האומר עלי מטבע זהב וכן למה לא כתב גבי לא יפחות מדינר כסף דה"מ באתרא דלא סגי פריטי דכספא:
ה"כסף משנה" מסביר שכעיקרון הלכה צריכה להיות כרבי אליעזר בן יעקב, מפני ש"משנתו קב ונקי", אולם בסוגייתנו דברי רבי אליעזר בן יעקב מופיעים בברייתא ולא במשנה, ולכן דברי המשנה עדיפים. משמע ממנו שהמשנה חולקת על רבי אליעזר בן יעקב.
3.
רשב"ם מסכת בבא בתרא דף קלח עמוד א
... דהא דקי"ל "הלכה כרשב"ג במשנתנו" היינו משנה
אבל ברייתא לא אלא הלכה כרבנן
דמשנתינו מתני' משמע
אבל היכא דאמרי' משנה היינו נמי ברייתא
כדאמרי' בעלמא (גיטין דף סז) משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי ומשו"ה קי"ל כותיה בין במשנה בין בברייתא.
הרשב"ם טוען שהבחנה בין משנה לברייתא לעניין הכרעה בין אמוראים קיימת רק כאשר בש"ס מנוסח הכלל: "הלכה כ... במשנתנו". אולם לגבי רבי אליעזר בן יעקב לא מוזכר "במשנתנו" [אלא "במשנת..."], ולכן גם אם דינו של רבי אליעזר בן יעקב מופיע בברייתא [כבסוגייתנו] הלכה צריכה להיות כמותו.
מצינו, אם כן, שיש מחלוקת ראשונים בדבר.
4.
מסוכמים הדברים אצל "יד מלאכי", כללי התלמוד, כלל שב:
"... ואיתא תו בהקומץ רבה [דף] ל"א ב' - מנחות דף לא - גבי כל מקום ששנה ר"ש שזורי הלכה כמותו מי קאמר במשנתינו כ"מ ששנה קאמר
ופי' רש"י מי קאמר במשנתינו דמשמע משנה ולא ברייתא הרי מבואר דכל היכא דנקט לישנא דכ"מ ולא קאמר במשנתינו בין
כל כלל הכרעה בש"ס שלא נאמר בו במפורש "במשנתנו" [אפלו אם כן נאמר השורש "משנה" בהטייה שונה מהניסוח "משנתנו", כגון "ששנה"] הרי הכלל תופס גם בברייתא. לדוגמא: "הלכה כרבי מחברו ולא מחבריו" חל גם בברייתא או לא.
5.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תטו:
משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי, אמרינן אף בברייתא, כן מוכח בפרק החולץ [יבמות דף לז] ל"ז א' ובפרק הבא על יבמתו [יבמות דף ס] ס' א' דמייתי לה להלכה פסוקה על ברייתא ע"ש
כלעיל בסעיף 4
5.1
מביא דוגמא - הוכחה לנאמר בסעיף 5 - לגבי "רבי אליזר בן יעקב":
וכן ראיתי לבעל הלכות גדולות דף פ"ז ב' דעלה דתניא בהניזקין [גיטין דף נב] נ"ב א' ראב"י אומר זה וזה ישבע והלכה כדבריו כתב הוא ז"ל ואע"ג דקתני ראב"י אומר וכו' ומשנת ראב"י קב ונקי לית הלכתא כוותיה דאין למדין הלכה מפי תלמוד וכו' ע"כ,
אלמא משמע דאי לאו הכי הוה פסיק כוותיה אף דברייתא היא,
5.2
המשך דבריו:
ושיטת הרי"ף ג"כ נראה דכך היא דהא אשכחנא ליה בפרק שבועת הדיינין דף שי"ח ב' דעל ברייתא דמייתי תמן ראב"י אומר פעמים שאדם נשבע על טענת עצמו קא פסק ותני הלכה כראב"י כדאמרינן משנת ראב"י קב ונקי
וכתב שם הר"ן שהרב ז"ל בתחילה פסק כדברי חכמים ובזקנותו חזר בו ופסק כראב"י
ואנן בדידן אית לן למיזל בתר בתרא
דעת הרי"ף כבסעיף 4
5.3
המשך דבריו:
ואף לפי מ"ש עוד דדעת הראב"ד ור"ח והגאונים לפסוק כחכמים היינו מטעמא דלא אית להו משנת ראב"י קב ונקי אלא כנגד יחיד אך לא כנגד רבים כמבואר שם אבל דאמרינן כן אף בברייתא כולן שוין לטובה דאין טעם לחלק בין משנה לברייתא וזה ברור גם הרמב"ם ז"ל אזיל ומודה לשיטת הרי"ף רבו וכדחזינן מכמה פסקי דידיה,
הוא מסביר שכל הראשונים מסכמים לכלל שהלכה כרבי אליעזר בן יעקב [לפחות נגד יחיד] גם כשדבריו נאמרו בברייתא.
5.3.1
ומוכיח כנ"ל מפרשני הרמב"ם בכמה מקומות:
וראשון לציון הנה הוא בסוף פ"ו מהלכות ע"ז דעל ברייתא דספרי כתב מרן שם דפסק כראב"י משום דמשנתו קב ונקי וכ"כ עוד שם בפי"ב הלכה ט' על ברייתא דפרק שני נזירין [דף] נ"ט ובפ"ב מהלכות תשובה הלכה ח' ובפ"ג מהלכות נערה ובתולה הלכה ו' ובפ"ה מהלכות תרומות הלכה ט' ובפ"ח מהלכות ביאת מקדש הלכה י"ב ובפ"ג מהלכות עבודת יום הכפורים הלכה ב' ובפ"ג מהלכות עבדים הלכה ד' ובפ"ב מהלכות אבל הלכה י"ד לכו חזו וכן מצאתי להרב המגיד בפ"ו מהלכות שבת הלכה כ"ד ובריש פי"ב מהלכות אישות יע"ש.
5.4
אך את זה ראיתי רע ומר בדברי מרן שבסוף פ"ב מהלכות בית הבחירה שינה את טעמו ואמר ואע"ג דקי"ל משנת ראב"י קב ונקי אפשר דהני מילי במשנה אבל לא בברייתא וזה תימא רבתי ששכח דברי עצמו הנאמרים באמת בכל אינך דוכתי שהבאתי דהך כללא איתיה אף בברייתא,
והוא מציין שכל האמור לעיל הוא בניגוד ל"כסף משנה" [ואף סותר את עצמו] בהלכות בית הבחירה [וכך נראה גם מדבריו של ה"כסף משנה" בסוגייתנו - לעיל בסעיף 2]
5.5.
ומביא הסבר:
ואמת אגיד שאחר עידן ועידנין מצאתי למהר"ר צבי אשכנזי בתשובותיו סי' יו"ד סי' יו"ד שנשאל על זה וטרח להעלות ארוכה לפסק הרמב"ם
ולהכריח דכיון שהרבה קודם רבי איתמר הך כללא ע"כ לאו אמשניות שסידר רבי דווקא קאי
אך בסתירת דברי מרן לא תיקן ולא מידי יע"ש,
יש בדבריו חידוש עקרוני: הכלל שהלכה כרבי אליעזר בן יעקב נקבע לפני תקופת "רבי", ולכן בהכרח שכלל זה לא נקבע דווקא לגבי המשניות.
5.5.1
ואולי נובע מדבריו, שלגבי ברייתות "מאוחרות" - ש"נוצרו" אחרי "רבי" - לא יהיה תקף הכלל של "הלכה כרבי אלעזר בן יעקב"!
