ריתחא דאורייתא / חנן חריף

תענית ד ע"א

פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון

דברי רבא - "ההוא צורבא מרבנן דרתח, אורייתא הוא דקא מרתח להו" מוסברים על ידי רש"י כמתייחסים לנפשו של התלמיד חכם: "יש לו רוחב לב מתוך תורתו ומשים ללבו יותר משאר בני אדם", ולכן, מפני רגישותו היתרה, יש לדון אותו לכף זכות בשעת כעסו. המהרש"א נוקט הסבר מסוג אחר, המתמקד באופייה של התורה, ולא של הלומד. לפי הסבר זה לימוד התורה הוא שגורם ישירות לכעס, שכן: "התורה היא דבר רוחני דומה לאש... וכשתבוא התורה בגוף התלמיד חכם היא מרתחת את הגוף, ומביאו בטבע (באופן טבעי) לידי כעס, שהוא מרתיח הלב".