סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

מעמדו המיוחד של רבי יהודה בר אילעי

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות קג ע"ב-קד ע"א


אמר רבי ביבי אמר רבי יהושע בן לוי: מעשה בפרדה אחת של בית רבי שמתה,
ושיערו חכמים את דמה ברביעית.
מתיב רבי יצחק בר ביסנא: העיד רבי יהושע ורבי יהושע בן בתירא על דם נבילות שהוא טהור,
ואמר רבי יהושע בן בתירא: מעשה והיו נוחרין ערודיאות לאריות באיסטריא של מלך,
והיו עולי רגלים שוקעין עד רכובותיהן בדם ולא אמרו להם דבר!
אישתיק.
אמר ליה ר' זריקא: מאי טעמא לא קא מהדר מר?
אמר ליה: היכי אהדר ליה?
דאמר רבי חנין: +דברים כח+ והיו חייך תלואים לך מנגד - זה הלוקח תבואה משנה לשנה, ופחדת לילה ויומם - זה הלוקח תבואה מערב שבת לערב שבת,
ואל תאמן בחייך - זה הסומך על הפלטר,
וההוא גברא על פלטר סמיך.
מאי הוי עלה?
מאי הוי עלה? אמר רב יוסף: רבי יהודה מוריינא דבי נשיאה הוה ואורי ליה כשמעתיה; דתנן, רבי יהודה אומר: ששה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל, דם נבילות - בית שמאי מטהרין, ובית הלל מטמאין; אמר רבי יוסי ברבי יהודה: אף כשטמאו בית הלל, לא טמאו אלא ברביעית, הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית.

1.
רב יוסף עונה שרבי יהודה שהיה הפוסק אצל רבי יהודה הנשיא פסק כדבריו, שבית הלל אומרים שדם נבילות מטמא,

1.1
ורבי יוסי - בנו של רבי יהודה - הסביר את דברי אביו, שכשטמאו בית הלל הם התכוונו לשיעור רביעית.

2.
משמע מדברי הגמרא שרב יוסף מתכוון לומר, שרבי יהודה למעשה הכריע שדם נבילה מטמא, ומתאים לשאלה של "מאי הוי עלה", שמשמעותה מהו פסק ההלכה לגבי דם נבילה - מטמא או לא מטמא.

3.
רש"י מסכת מנחות דף קד עמוד א:

רבי יהודה בר אילעאי מוריינא דבי נשיאה הוה - והיה להם לבית רבי מורה הוראות ועל פיו היו עושין כל דבריהם והוא צוה להם לשערה.

רש"י מסביר ש"רבי יהודה" שמובא בדברי רב יוסף הוא התנא רבי יהודה בר אילעי [שהוא "רבי יהודה" ה"רגיל" בספרות התנאים ["סתם רבי יהודה"].

4.
רב יוסף מגדיר את "רב יהודה" כ"מוריינא דבי נשיאה" - מופע יחידאי בש"ס. רש"י מסביר שרבי יהודה בר אילעי היה ה"פוסק" ב"בית רבי". משמע שרבי יהודה בר אילעי חי בחיי רבי יהודה הנשיא, והוא היה ה"פוסק" המכריע של "בית רבי".

5.
מה המשמעות של "בית רבי"? אולי מדובר על בית דינו של רבי יהודה הנשיא, ויוצא מדברי רש"י שרבי יהודה בר אילעי היה "מורה הוראות", ואולי הכוונה ל"אב בית הדין"!

6.
תוספות מסכת מנחות דף קד עמוד א:

מוריינא דבי נשיאה - של בית רבי ואפשר שהיה בימיו דאפי' רבי מאיר דנפטר קודם רבי יהודה כדמוכח בפרק שני דקידושין דף נב:) היה קיים עדיין בהלולא דרבי שמעון בר רבי כדמוכח בירושלמי דביצה דעבר קמי פתחא ושמע שהיו מטפחין ואמר מחללין את השבת ואף בימי רב היה כדמשמע בפרק קמא דעירובין דף יג:) דאמר רב האי דמחדדנא מחבריא דחמיתיה לרבי מאיר מאחוריה ויש גורסין שם רבי משום עובדא דירושלמי.

התוס' מעלה אפשרות שרבי יהודה בר אילעי באמת חי בימי רבי יהודה הנשיא, והוא מוכיח זאת מכמה עובדות:
1. רבי יהודה חי עדיין אחרי רבי מאיר.
2.רבי מאיר חי עוד בימי רבי שמעון בנו של רבי יהודה הנשיא, ואפילו האריך ימים עד חיי האמורא "רב".

[וראה ב"מנחת יהודה", שסובר שלא מדובר ב"רב" אלא ב"רבי". כלומר, רבי היה קטן בימי רבי יהודה בר אילעי [מוכח ממגילה דף כ עמוד א] וכל שכן שהיה קטן בימי רבי מאיר שנפטר לפי רבי יהודה, ואילו "רב" שהיה תלמידו של "רבי" לא ראה את רבי מאיר]

משמע שתוס' ורש"י מתכוונים לאותו דבר.
ולגבי לשון תוס': "ואפשר שהיה בימיו...". מדוע רק "אפשר", האם הוא לא מתכוון לומר שזה מוכרח להיות כמוכח מסוגייתנו.

7.
מה שמוסכם על הפרשנים הוא, שרבי יהודה הנשיא היה תלמידו של רבי יהודה בר אילעי [ראה "סדר הדורות", כרך ב, עמוד שלה] וברור שחי בזמנו. אבל לא ברור מכך שרבי יהודה בר אילעי היה ה"פוסק" של בית דינו של "רבי"

8.
בניגוד לאמור לעיל אולי אפשר להעלות השערה ולומר, שבכלל אין הכרח. וכוונת הגמרא בביטוי "מוריינא דבי נשיאה" היא לומר שרבי יהודה בר אילעי היה הפוסק בבית דינו של הנשיא בזמנו. והנשיא היה אביו של רבי יהודה הנשיא [רשב"ג].

ראה בספר "רבי יהדה בר אילעאי", קליגר איסר, עמוד סב:

תואר הכבוד מוריינא דבי נשיאה הוא תואר בלעדי לרבי יהודה בר אלעאי בתקופות נשיאותו של רבן שמעון בן גמליאל
מה שרש"י במנחות אומר בית רבי הכונה לבית הנשיאות
ובירושלמי קורא לכל הנשיאים בשם רבי

8.1
ודברים אלה מיושבים לפי דברי ה"מנחת יהודה", שסובר, שרבי יהודה הנשיא היה קטן בימי רבי יהודה, אם כן לא יתכן שרבי יהודה בר אילעי היה "ראש המדברים" ו"מוריינא דבי נשיאה" בביתו של רבי יהודה הנשיא עצמו כשהיה קטן.

8.2
ואולי היא הנותנת. "רבי" היה קטן כשבית הדין כבר פעל כהמשך לבית הדין של אבותיו, ולכן רבי יהודה בר אילעי שהיה גדול מ"רבי" הוא זה שעמד בראש בית הדין.

9.
תוספות מסכת מנחות דף קג עמוד ב:

מעשה בפרדה אחת של בית רבי - איידי דאיירי בר' יהודה ראש המדברים על ידי קיסר כדאיתא בפ' במה מדליקין (שבת דף לג:) מייתי האי עובדא דרבי יהודה מוריינא דבי נשיאה דשמא מינהו קיסר ראש על בית נשיא ובקונט' פירש משום דאיירי בשיעורין.

משמע מתוס' - בסוגיה הראשונה - שמשמעות "ראש המדברים" אין הכוונה רק להיות "שר החוץ" של היהודים, אלא, שרבי יהודה בר אילעי היה "מוריינא דבי נשיאה" כמינוי של הקיסר הרומי.

9.1
משמע שהמושג "מוריינא דבי נשיאה" זהה למשמעות המושג "ראש המדברים" [וכינוי זה של "ראש המדברים" לרבי יהודה בר אילעי מוזכר באותו עמוד [קג עמוד ב]. לומד מכך הרמ"א [שו"ת הרמ"א" סימן קכג] "שמע מינה שביד הקיסר למנות מורה ורב".

9.2
ויש לשאול: מדוע דווקא בסוגייתנו הגמרא מדגישה את תפקידו של רבי יהודה כ"מוריינא דבי נשיאה", ובסוגיה הקודמת - כ"ראש המדברים"?

10.
לפי רש"י הקשר בין שתי הסוגיות הוא:
רש"י מסכת מנחות דף קג עמוד ב:

ואיידי דאיירי לעיל בשיעורים כל מדת חכמים כך הם נקט נמי להאי דשיעורא דרבנן היא רביעית דם יכול לקרוש ולעמוד על כזית.

כלומר, בשתי הסוגיות מדובר על "שיעורים".

10.1
בסוגיה הקודמת מודגש על סמכות חכמים לקבוע שיעורים מדוייקים בעניינים שונים.

10.2
בסוגיה הנוכחית מודגש:

אמר רבי יוסי ברבי יהודה: אף כשטמאו בית הלל, לא טמאו אלא ברביעית, הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית.

סמכותם של חכמים לקבוע באומדנם שדם ברביעית יכול לקרוש ולעמוד על כזית.

11.
לפי תוס' הקשר בין שתי הסוגיות הוא:
תוספות מסכת מנחות דף קג עמוד ב:

מעשה בפרדה אחת של בית רבי - איידי דאיירי בר' יהודה ראש המדברים על ידי קיסר כדאיתא בפ' במה מדליקין (שבת דף לג:) מייתי האי עובדא דרבי יהודה מוריינא דבי נשיאה דשמא מינהו קיסר ראש על בית נשיא
ובקונט' פירש משום דאיירי בשיעורין.

לפי תוס' הקשר בין שתי הסוגיות הוא שבשניהם מדובר על המיוחד במעמדו של רבי יהודה בר אילעי.

11.1
בסוגיה הראשונה הרומאים מינו אותו ל"ראש המדברים" - "שר החוץ" של היהודים.

11.2
בסוגיה השניה הרומאים מינו אותו ל"ראש בית נשיא". מכאן מסיקים הפוסקים שגם מינוי "רבני" שנעשה על ידי מלכות גויים יש לו תוקף.

12.
אבל עדיין נשארת השאלה בתוקפה: מדוע דווקא בשתי הסוגיות הנ"ל מודגש מעמדו של רבי יהודה בר אילעי.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר