סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 1107
"נפלה סכין ושחטה... גמ' מאן תנא דלא בעינן כוונה לשחיטה..."
חולין לא ע"א
בענין מה שהתחדש בסוג' ששחיטה לא צריכה כלל וכלל כוונה, מצויה סתירה מעניינת בדברי הגאון הגדול רע"א. בשו"ע יור"ד סימן א' הל' ה' נפסק כפי סוגיתינו "חרש ושוטה וקטן אין מוסרין להם לשחוט לכתחילה אפי' אחרים עומדים על גביהם, ואם שחטו שחיטתן כשרה אם אחרים עומדים על גביהם". מעיר הגאון רע"א בגליון "בקטן פחות מבן שש שנים יש לומר דהוי כקוף בעלמא דשחיטתו פסולה כדלקמן סוף סימן ב' ". בס' ב' בסע' י"א בהגהה מבואר ששחיטת קוף פסולה. ז"א למרות שהתבאר אצלנו בסוג' ששחיטה לא צריכה כלל כוונה ואפי' אם זרק סכין לנועצה בכותל וננעצה בצוואר הבהמה השחיטה כשרה, כך גם בשחיטת חרש שוטה וקטן כשאחר עומד על גביהם, מ"מ שחיטת קוף פסולה. א"כ הבין הגרע"א שיתכן ששחיטת קטן כאשר הוא פחות מבן שש ש' יש לו דין כמו קוף, והרי שחיטת קוף פסולה. מנין לוקח רע"א את החילוק בין קטן מעל גיל שש לקטן מתחת לגיל שש, מוסיף רע"א "עיין אור"ח סימן קנ"ט סע' י"א בהגהה", נאמר שם בהל' נטילת ידיים כך: "הכל כשרים ליתן מים לידים אפי' חרש שוטה וקטן... (ואיכה מאן דאמר דקטן פחות מבן שש דינו כקוף)". א"כ טוען רע"א אם בהל' נטילת ידיים התבאר שקטן פחות מגיל שש שונה מקטן למעלה מגיל שש, שלגבי נט"י פחות מבן שש דינו כקוף, כך גם כאן לגבי שחיטה פחות מבן שש היה צריך להיות דינו כקוף. מסיים רע"א "וצ"ע דלא חלקו בזה בכאן". מדוע בהל' נט"י מצא הרמ"א לנכון להוסיף שמה שנאמר שקטן יכול ליטול ידיים זה דווקא מעל לגיל 6 אבל למטה מגיל 6 דינו כקוף, ומדוע כאן בענין שחיטה סתם ואמר שקטן ששחט ואחרים עומדים על גביו שחיטתו כשרה, הרי היה צריך להופיע החילוק שקטן פחות מגיל היות ומעשיו כקוף הרי שחיטתו פסולה, עד כאן קושייתו של הגרע"א.
אבל יש לתמוה, רע"א לשיטתו לא קשה כלל וכלל, שהרי בהמשך בסי' ב' סע' י"א בהגה, בענין שחיטת קוף, מדוע היא פסולה, הרי התבהר אצלנו בסוג' ששחיטה לא צריכה כוונה, וא"כ מדוע באמת ששחיטת קוף תהיה פסולה, קוש' נוספת מקשה המג"א בהל' נט"י בס' קנ"ט ס"ק י"ד, מדוע לגבי נט"י מוצאים בשו"ע שתי דעות, דעה אחת מכשירה נט"י של קוף ואחת פוסלת, ואילו לגבי שחיטה מובאת רק הדעה ששחיטת קוף פסולה, מדוע לא הובאה הדעה המכשירה שחיטת קוף. עונה רע"א בקצור בסברה יקרה, "ולדעתי לא קשי' מידי' שאף אם בנט"י מכשירים משום דבעינן כח גברא מ"מ הכא אינו בר זביחה והוי כשחיטת נוכרי וברור בעזהי"ת".
ז"א רע"א אומר הסבר פשוט, הטעם שחיטת קוף פסולה זה לא משום שחסר בה כוונה, אלא משום שקוף אינו "בר זביחה" הוא אינו בר מצוה, חרש שוטה וקטן כאשר הם שוחטים הרי הם ברי מצוה, הם יהודים כשרים לכל דבר, יש רק בעיה של כוונה ושחיטה לא צריכה כוונה, אבל שחיטת קוף פסולה משום שהיא כשחיטת נוכרי, והגמ' דורשת ממה שנא' "וזבחת" רק מי שהוא בר זביחה, מי שאליו התורה מתייחסת, הקוף הוא בדיוק כמו הגוי אם לא יותר גרוע, ולכן אין מקום להביא את הדעה שמכשירה ע"י קוף. נט"י טוען רע"א, אין בה גדר של בר זביחה, אפשר ליטול ידיים גם מאדם שאינו מצווה על נט"י, צריך רק כח גברא, בזה יש דעות להכשיר את הקוף. הדעה הפוסלת סוברת שלקוף חסר בגדר של כח גברא, אבל לגבי שחיטה בוודאי ששחיטת קוף פסולה, ולא מטעם של חוסר כוונה אלא מטעם שחסר בעצמותו של השוחט שיהיה בר זביחה. ע"כ דברי רע"א.
אם כן אנו תמהים, רע"א לשיטתו אין מקום לקושייתו, מדוע לא מובא ביו"ד חילוק בין שחיטת קטן פחות מגיל 6 לקטן יותר מגיל 6, משום שלקטן פחות מגיל 6 יש גדר של קוף, השאלה לכאורה לא קשה כלל, שהרי קוף פסול בשחיטה לא משום חסרון כוונה אלא משום שאינו בר זביחה, אבל קטן אפילו בן יומו אין לו את הבעיה שאינו בר זביחה, וכוונה הרי לא צריכים בשחיטה, ולכן לגבי נט"י יש מקום לפסול קטן פחות מגיל 6, מחוסר גדר של כח גברא, כשם שפוסלים את הקוף מאותה סיבה. אבל הקוף שפסול בשחיטה הוא מטעם שאינו "בר זביחה" שהרי שחיטה לא צריכה כוונה כלל ואילו היה הקוף בר זביחה היה הקוף כשר, ולכן מובן היטיב מדוע לא מובא אותו חילוק בשו"ע ונסתם ע"פ סוגייתנו שקטן שאחרים רואים אותו כשר לשחיטה למרות שהוא פחות מגיל 6.
(האדמו"ר מטאלנא)
