האמה הבלשנית / חנן חריף

ראש השנה כו ע"ב

פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון

במסגרת הדיון שהתפתח בגמרא הובאו דבריהם של כמה חכמים שנתקלו במסעותיהם במילים לא מוכרות, מהן ניתן ללמוד על משמעותן של מילים בתורה. כך, לדוגמא, למד רבי עקיבא במסעותיו בערביא (חצי האי ערב) ש"יובל" קשור באיל ("במשוך היובל"), ובאפריקי למד ש"מאה קשיטא" – מחיר השדה שקנה יעקב מחמור אבי שכם – הינם מאה מעות כסף.

אך מסתבר כי לא תמיד יש צורך במסעות כדי להיחשף למשמעותן של מילים שאינן בשימוש יומיומי, ולעיתים ניתן למצוא את הפירוש המבוקש דווקא בסביבה הקרובה, בפיהם של 'אנשים פשוטים'. בביתו של רבי הייתה אמה ("אמתא דבי רבי"), שלשונה החריפה והעסיסית הייתה מקור לא אכזב להבנת מילים מקראיות שלא היו בשימוש ו"לא הוו ידעי רבנן". כך, למשל, כשגערה בחכמים "עד מתי אתם נכנסין סירוגין סירוגין?!", כשגערה באדם שהיה "מהפך בשערו" – "עד מתי אתה מסלסל בשערך?!" או כשאמרה לחברתה "שקולי טאטיתא וטאטי ביתא" (קחי מטאטא וטאטאי את הבית!) – שמעו החכמים ולמדו, מפי האמה, את פירושן של המילים הללו.