סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כרבי יוסי

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות צט ע"ב


... וטפחו של זה כנגד טפחו של זה, שנאמר: +שמות כה+ לפני תמיד; רבי יוסי אומר: אפי' אלו נוטלין ואלו מניחין, אף היא היתה תמיד....
גמ'. תניא, רבי יוסי אומר: אפי' סילק את הישנה שחרית וסידר את החדשה ערבית - אין בכך כלום, אלא מה אני מקיים לפני תמיד? שלא ילין שלחן בלא לחם.

1.
במשנה יש מחלוקת בין תנא קמא לרבי יוסי, ובברייתא יש הרחבה של דברי רבי יוסי לדבריו במשנה, שאפילו אם יש פער זמן של כל היום כולו בין סילוק הלחם הישן לסידור של הלחם החדש - כשר.

2.
רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ה, הלכה ד:

וכיצד מסדרין את הלחם ארבעה כהנים נכנסים, שנים בידן שני סדרין, ושנים בידם שני בזיכין, וארבעה מקדימין לפניהם שנים ליטול שני סדרים ושנים ליטול שני בזיכין שהיו שם על השולחן, הנכנסין עומדין בצפון ופניהם לדרום, והיוצאין עומדים בדרום ופניהם לצפון, אלו מושכין ואלו מניחין וטפחו של זה בתוך טפחו של זה שנאמר לפני תמיד.

הרמב"ם פוסק כתנא קמא במשנה ש"וטפחו של זה בתוך טפחו של זה"

3.
הגמרא בעירובין דף מו עמוד ב קובעת כלל בשמו של ר' יוחנן:

רבי מאיר ורבי יהודה- הלכה כרבי יהודה;
רבי יהודה ורבי יוסי – הלכה כרבי יוסי;
ואין צריך לומר רבי מאיר ורבי יוסי – הלכה כרבי יוסי"

ובמקום אחר: רבי יוסי ורבי שמעון – הלכה כרבי יוסי
ונקבעה ההלכה כרבי יוסי משום דנימוקו עימו.
אבל לגבי רבים - מחלוקת הפוסקים אם הלכה כרבים מול ר' יוסי

4.
בסוגייתנו "תנא קמא" נחשב כרבים [אפילו אם נאמר שרבי מאיר אמר זאת – "סתם משנה – רבי מאיר] מפני, שבכך שרבי יהודה הנשיא "סתם" את הרישא משמע שנתן ל"תנא קמא" תוקף של "רבים". ולכן, מי שסובר שהלכה כרבי יוסי רק "מחברו" [רק נגד חכם בודד] ןלא נגד רבים [=תנא קמא"] הרי שברור מדוע הרמב"ם פסק כ"תנא קמא".

5.
בכל אופן בסוגייתנו יש דיון בזה בין האחרונים [מובא ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קס].

6.
יש אומרים שיש "סתם משנה" במסכת מגילה שמתאימה לדעת רבי יוסי כאן, ואם כן מדוע הרמב"ם לא פסק כרבי יוסי?

6.1
אלא, כיוון שמדובר בשתי מסכתות הרי ש"יש סדר למשנה", וממילא מדובר ב"סתם ואחר כך מחלוקת" והכלל הוא, שבמקרה כזה אין הלכה כ"סתם משנה", ולכן הרמב"ם "רשאי" לפסוק בסוגייתנו כתנא קמא ולא כרבי יוסי [אם נסביר שהכלל הוא ש"אין הלכה כסתם" הכוונה שאין הכרח לפסוק כ"סתם"].

7.
הסבר נוסף [ב"ילקוט ביאורים שם]: שסוגייתנו היא העיקרית ובסוגיה במסכת מגילה הובא העניין רק בדרך אגב, לכן אין להתחשב באותה "סתם משנה".

7.1
יש בהסבר הנ"ל חשיבות עקרונית, שיש לתת משקל עדיף ל"עיקר הסוגיא", ומתאים לעיקרון הכללי שגם אם יש כלל הכרעתי בין שני חכמים, ומצד שני ישנה סוגיה שמתאימה לדעת אחד מהם ["סוגיא כוותיה"] הרי ההלכה תהיה כאותה דעה אפילו בניגוד לכללי ההכרעה בין שני החכמים.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר