הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הלכה כרבי מחברו
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
מנחות צח ע"ב
תנו רבנן: מזרח ומערב היו מונחין, דברי רבי; רבי אלעזר בר' שמעון אומר: צפון ודרום.
מאי טעמא דרבי? גמר ממנורה, מה מנורה מזרח ומערב, אף הני נמי מזרח ומערב. ומנורה גופה מנלן? מדכתיב בנר מערבי: +ויקרא כ"ד+ יערוך אותו [אהרן וגו'] לפני ה', מכלל דכולהו לאו לפני ה', ואי סלקא דעתך צפון ודרום, כולהו נמי לפני ה' נינהו.
ור' אלעזר בר' שמעון מאי טעמא? גמר מארון, מה ארון צפון ודרום, אף הני נמי צפון ודרום. ורבי נמי ליגמר מארון! דנין חוץ מחוץ, ואין דנין חוץ מבפנים. ור' אלעזר בר' שמעון ליגמר ממנורה! אמר לך: מנורה גופה צפון ודרום הוה מנחה.
1.
רבי יהודה הנשיא סובר שהשולחנות היו מונחים ממזרח למערב – לאורך המקדש. הוא לומד זאת ממנורה.
רבי אלעזר ברבי שמעון סובר שהשולחנות היו מצפון לדרום והוא לומד זאת מהארון.
2.
הערה כללית: מדובר לכאורה במחלוקת היסטורית [מה היה בבית ראשון ואולי אף בבית שני]. כלומר, בזמן התנאים והאמוראים לא היו עדויות ברורות על סידור השולחן ושל תוספת השולחנות, ולא על סידור המנורה ותוספת המנורות בבית המקדש.
2.1
ואולי העובדות נשכחו [בכוונה] כדי שחכמי הדורות הבאים יחליטו בכח סמוכתם בפרשנות פסוקים לקבוע מה ייעשה בבית שלישי. [ואמנם שייך לומר כך גם לגבי כל המחלוקות בש"ס בעניינים היסטוריים לגבי בית המקדש והעבודות שנעשו בו!]
2.1.1
אגב, הרמבם בכל הפרק שדן בעניינים אלה מנסח "היה..."
2.1.2
וזה על פי:
רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה ד:
בנין שבנה שלמה כבר מפורש במלכים, וכן בנין העתיד להבנות אף על פי שהוא כתוב ביחזקאל אינו מפורש ומבואר ואנשי בית שני כשבנו בימי עזרא בנוהו כבנין שלמה ומעין דברים המפורשים ביחזקאל.
3.
ולהלכה בעניין המחלוקת בברייתא בסוגייתנו בין רבי ורבי אלעזר ברבי שמעון:
רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ג, הלכה יב:
השלחן היה ארכו שנים עשר טפח ורחבו ששה טפחים, והיה מונח ארכו לאורך הבית ורוחבו לרוחב הבית וכן שאר כל הכלים שבמקדש אורכן לאורכו של בית ורחבן לרוחב הבית חוץ מן הארון שהיה אורכו לרוחב הבית, וכן נרות המנורה כנגד רוחב הבית בין הצפון ובין הדרום.
השגת הראב"ד:
רוחב הבית בין הצפון וכו'. א"א זהו מחלוקת התנאים וסדר התמיד אינו כן שהרי שנינו מצא שתי נרות מזרחיות דולקים וזהו לענין מזרח ומערב מונחים.
הרמב"ם פסק כרבי בעניין השולחן ולגבי המנורה פסק כרבי אלעזר ברבי שמעון.
4.
וקשה, שהרי נימוקו של רבי יהודה הנשיא הוא - כפי שמובא בגמרא - שהוא מדמה שולחן למנורה. א"כ כיצד הרמב"ם מפריד ביניהם!
5.
הסברים רבים נאמרו על עניין זה ונתמקד "רק" בעניינים כלליים:
6.
כסף משנה הלכות בית הבחירה פרק ג הלכה יב:
הוא דן בשאלה העקרונית מדוע הרמב"ם פסק כרבי אלעזר ברבי שמעון ולא כרבי [לעניין המנורה], למרות הכלל שהלכה כרבי מחברו:
... ואף על גב דהלכה כרבי מחבירו פסק רבינו כר' אלעזר בר' שמעון משום דקרא דאל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות מסייע ליה,
הסיבה: יש פסוק "לטובת" רבי אלעזר ברבי שמעון.
6.1
והוא מביא נימוק נוסף ודוחה אותו:
ואין לומר שטעם רבינו משום דהוה עדיף מיניה בתורה כדאיתא בפ' הפועלים
לכאורה, בגלל מעלתו העדיפה בתורה של רבי אלעזר ברבי שמעון יתכן שהלכה כמותו נגד רבי.
6.1.1
והוא דוחה:
שאף ע"פ כן לא יצא מגדר חבירו ותדע שהרי בפ"ח מהלכות כלי המקדש פסק כרבי לגבי ר"א בר' שמעון:
למרות גדולתו של רבי אלעזר ברבי שמעון בכל זאת יש לקבל את הכלל של "הלכה כרבי מחברו", ורבי אלעזר ברבי שמעון מוגדר כ"חברו" של רבי.
6.1.2
והוא מביא דוגמא אחרת שבה הרמב"ם פוסק כרבי נגד רבי אלעזר ברבי שמעון על פי הכלל שהלכה כרבי מחברו.
7.
והוא מביא את שיטת הראב"ד:
וכתב הראב"ד וכן נרות המנורה היו כנגד רוחב הבית בין הצפון והדרום. א"א זה הוא מחלוקת תנאים וכו'. ומשנה זו פ"ג דתמיד ומדקתני נרות מזרחיים משמע ודאי דאתיא כמ"ד מזרח ומערב היו מונחים דאילו למ"ד צפון ודרום לא שייך למיתני מזרחיים ולא מערביים אלא צפוניים או דרומיים
הראב"ד מסתמך על משנה [שהיא "סתם משנה"] שלא כפסק הרמב"ם שפסק כרבי אלעזר ברבי שמעון.
7.1
ואין מזה השגה על רבינו שהוא סובר שמשנה זו כרבי ולא קי"ל כוותיה
ה"כסף משנה" מסביר שאותה משנה היא באמת כ"רבי"! ואיך להוכיח מכאן שאין הלכה כרבי אלעזר ברבי שמעון. אולי הוא סובר שמכיון שבברייתא מי שחולק על רבי אלעזר ברבי שמעון הוא רבי עצמו הרי שברור שאין כל הוכחה ממשנה - שרבי עצמו הוא עורכה- שהלכה כרבי עצמו.
7.2
גם מ"סתם משנה" בסוגייתנו משמע שאין הלכה כהכרח כ"רבי":
וכ"כ רבינו בפירוש המשנה ואין להקשות דסתם מתני' דפרק שתי הלחם אתיא כרבי דקתני כל הכלים שבמקדש ארכן לארכו של בית דההוא כללא לאו דוקא
דהא ארון לכ"ע ארכו לרחבו של בית כמו שנתבאר
ואדרבה יש להוכיח דאתיא כר"א בר"ש ותנא ושייר ארון ונרות
דאי כרבי דלא שייר אלא ארון קשיא מאי שייר דהאי שייר:
יוצא, שסתם משנה - בסוגייתנו - היא לא כרבי עצמו בברייתא?
8.
חידושי מים חיים הלכות בית הבחירה פרק ג הלכה יב:
הסבר אחר מדוע הרמב"ם פסק בסוגייתנו כרבי אלעזר ברבי שמעון:
[יב] וכן נרות [וכו'] הבית וכו'. עיין השגת הראב"ד ומה שתירץ מרן. ול"נ דפסק כראב"ש משום דר' נתן דקאמר מכאן שאמצעי משובח ע"כ כוותיה ס"ל דצפון ודרום היו מונחים דאי לרבי הנר השני נקרא מערבי וקי"ל הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו וזה ברור. ועיין בהר"ן במגילה ר"פ היה קורא:
בסוגייתנו משמע שהתנא רבי נתן סובר כרבי אלעזר ברבי שמעון, הכלל הוא שאין הלכה כרבי מחבריו, כלומר, אם רבים חולקים עליו אזי אין הלכה כרבי.
9.
ראה על הנ"ל באריכות ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים קכז-קכט.
