סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 1106

"כשר בכהנים פסול בלויים כשר בלויים פסול בכהנים"

חולין כד ע"א


מביאה הגמ' ברייתא: "ת"ר כהנים במומין פסולים בשנים כשרים, לויים במומין כשרים בשנים פסולים, נמצא כשר בכהנים פסול בלויים, כשר בלויים פסול בכהנים", ובסוג' הגמ' מתבאר שאנו מתייחסים ללויים שבתקופת המשכן שבמדבר, שם נא' "ומבן 50 שנה ישוב מצבא העבודה ולא יעבוד עוד", זאת משום שבמשכן שבמדבר היה על הלויים לשאת את המשכן, ומבן 50 שנה אין בכוחו לשאת את המשכן, אבל במשכן שלה ובבית עולמים מותר ללוי לעבוד גם אחר 50 ש'. כל זאת בלויים, ואילו הכהנים בין במשכן שבמדבר ובין בביהמ"ק אין פסול של שנים, גם כאשר הכהן מזקין עדיין הוא כשר לעבודתו, אלא אם כן הוא הגיע למצב שהזקנה מביאה אותו לרעדה או לחולי, אבל הזקנה כשלעצמה אינה נחשבת למום לגבי כהנים.

קוש' מעניינת שאל אחד מהאחרונים את הגאון מטצ'יבין: במס' כתובות ע"ב: נא' במש' כך: "הכונס את האשה ונמצאו בה מומים תצא שלא בכתובה", כל אדם שנשא אשה והתברר שהאשה היא בעלת מום והבירור העלה שלא ניתן היה לעמוד על המום קודם הקדושין, אנו אומרים סתמא דמלתא אין אדם מעונין לגור עם בעלת מום, ולכן היא יוצאת אפ' בלי כתובה, שהרי זה מקח טעות, והמש' ממשיכה ואומרת: "כל המומים הפוסלים בכהנים פוסלים בנשים". ז"א אם נעיין במס' בכורות שם בפרק השישי מופיעים במש' כל המומים הפוסלים את הכהנים לעבודה מדין בעל מום, מומים אלו פוסלים גם בנשים. בדף ע"ה מתברר שלמרות שבמש' נא' שכל הפוסל בכהנים פוסל בנשים, יש עוד שני מומים שהוסיפו בנשים שאינם נוהגים בכהנים, משתמע מדברי הגמ' שמלבד שני המומים אין עוד מום שפוסל בנשים ולא פוסל בכהנים, שהרי כך נא' שם "תנא הוסיפו עליהם שני מומים שפוסלים בנשים, ואין פוסלים בכהנים", משמע שני מומים אלו ותו לא. שאל אחד מהאחרונים ע"פ המתבאר בשו"ת חת"ס בח"ו בסי' מ"ז: הנושא אשה והתברר לו שהיא למעלה מבת 40, והגמ' במס' ב"ב אומרת שאשה שלא נישאה עד גיל 40 שוב אינה יולדת מ-40 ואילך, רק אשה שנשאה קודם ל- 40 והחלה ללדת קודם ל- 40, מסוגלת גם ללדת אחר 40, אבל אשה כזו שלא נישאה עד גיל 40 והיא נשאה רק מ- 40 ואילך שוב אינה יולדת, חשוב להדגיש שמדובר הוא ברב נשים, מעתה טוען החת"ס בשאלה שנשאלה לפניו למעשה, באשה שלא אמרה לבעל את הגיל האמיתי והתברר אחר החתונה שגילה בשעת הנשואין היה כבר 40 והיא לא נשאה עד אז, טוען החת"ס שאשה זו עליה לצאת בלא כתובה וכפי שהוא מוכיח זאת מדברי כמה מהראשונים במס' ב"ב בדף קיט שמבארים את מה שנא' בגמ' שהנשאת בת 40 שוב אינה יולדת, נ"מ שאדם שנשא כזו אשה יכול לפרוש ממנה בטענה שאשה זו שוב אינה יולדת,

שאל אחד מהאחרונים ע"פ פסק זה היה על הגמ' לומר שישנו מום נוסף, שקיים בנשים ואינו קיים בכהנים ומום זה נקרא שנים, שהרי אשה כאשר היא בת 40 ואילך היא נחשבת לבעלת מום, ואם הבעל כאשר נשא אותה לא ידע מהגיל שלה או לא היה מסוגל לדעת, הרי"ז מום שפוסל ועליה לצאת ללא כתובה, משא"כ לגבי כהנים מתבאר אצלנו בסוג' בחולין שאין השנים פוסלים בכהנים, מדוע לא נא' א"כ שהוסיפו על המומים בנשים שאינם פוסלים בכהנים שלשה מומים.

הגאון מטצ'ובין בספרו דובב מישרים ח"ב סי' י"ג עונה על השאלה תשובה כהלכה: הירושלמי בכתובות בפ"ז בהל' ז' שואל שאלה נוספת, מדוע לא נמנה מום נוסף שהוא פוסל רק בנשים ולא פוסל בכהנים, מום של זקן, אשה שהתברר שהיא מצמחת זקן מטבעה הרי"ז מום שהיא יוצאת בלא כתובה, כך מתבאר בירושלמי, ואילו כהן כאשר יש לו זקן ברור שאין זה מום. א"כ שואל הירושלמי מדוע לא נא' שהוסיפו על מומי הנשים מום כזה שאינו פוסל בכהנים – הזקן. עונה ע"כ הירושלמי במשפט דלהלן: "לא תני אלא דבר שהוא כעור בזה ובזה, ובזה מום ובזה אינו מום, אבל דבר שהוא נוי בזה ומום בזה ולא תני". ז"א כאשר אנו משווים במומים בין הכהנים והנשים אנו אומרים שיש תוספת במומים בנשים שלא נאמרו בכהנים שגם אם הם לא נאמרו בכהנים הם מכוערים בכהנים, אבל הם לא פוסלים, נמצאו הכהנים והנשים באותה רמה ביחס למומים הללו ואעפ"כ הכהן אינו נפסל והאשה נפסלת, חשוב לגמ' לציין שישנם מומים כאלו שפוסלים בנשים ואינם פוסלים בכהנים למשל מה שנא' שם ריח הפה או בעל זעה, מומים כאלו הם מכוערים גם בכהנים ואעפ"כ הם לא פוסלים את הכהן מעבודה, דבר כזה היה חשוב לגמ' לציין, הנה לנו שני מומים ריח הפה וזעה שפוסלים בנשים ולמרות היותם מכוערים גם בכהנים אינם פוסלים בכהנים, אבל לגבי הזקן לא ניתן לציין שהזקן הוא מום באשה ואינו מום בכהן, לא רק שהוא לא מום בכהן, הוא נוי לכהן, ע"כ דברי הירושלמי הישרים. מעתה טוען הרב מטצ'ובין סביר להניח שכהן ככל שהוא מזקין הרי"ז נוי לעבודתו, כפי שלמדנו במס' תענית כאשר מורידים לפני התיבה שליח צבור הגון לקהל יש דווקא להדר אחר זקן, והרי תפילות כנגד תמידים תקנום. יש להוסיף בילקוט שמעוני פר' אמור ברמז תרל"א, לגבי כהן גדול נאמר שהכהן הגדול רצוי שיהיה גדול מאחיו הכהנים בתורה ביראה ובשנים, הרי שתוספת השנים לא די בזה שאינה נחשבת כדבר מכוער, אלא זה נוי לכהן ככל שהוא מבוגר יותר דעתו מתיישבת עליו בזקנותו, ולכן לא שייך היה לומר שם בכתובות שהשנים הם מום שאינו פוסל בכהנים ופוסל בנשים.

(האדמו"ר מטאלנא)



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר