הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"סתירה" בין משנה לברייתא

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות צג ע"א

היורש סומך. תני רב חנניה קמיה דרבא: יורש אינו סומך, יורש אינו מימר. והא אנן תנן: היורש סומך, ומביא את נסכיו, ומימר! אמר ליה: איפכא? א"ל: לא, מתניתין מני? רבי יהודה היא, דתניא: יורש סומך, יורש מימר; רבי יהודה אומר: יורש אינו סומך, יורש אינו מימר.

1.
הביטוי "אמר ליה איפכא..." 5 מופעים בש"ס. ומופיע גם בניסוח מפורש שאמורא שאל "היכי תנית?...".

2.
רבא מקשה מתוך משנתנו על הברייתא שציטט רב חנניה. וכתרוץ אפשרי רב חנניה אומר "איפכא"? האם לשנות הגירסא. כלומר, "הופכים" את לשון הברייתא ובמקום לגרוס "יורש אינו סומך" יש לגרוס [כבמשנתנו] "יורש סומך".

3.
עונה לו רבא: לא צריך לשנות את הגירסא מפני שהברייתא שהביא רב חנניה מתאימה לברייתא אחרת ששם נאמר במפורש על ידי רבי יהודה, ש"יורש אינו סומך".

4.
ואחר כך הגמרא דנה בהרחבה בנימוקי רבי יהודה ותנא קמא באותה ברייתא.

5.
ויש לשאול 2 שאלות:

5.1
הרי פעמים רבות מופיעות בש"ס קושיות של סתירות בין הנאמר במשנה לבין הנאמר בברייתא "מקבילה". הסתירות הללו מוצגות על ידי ביטוי פתיחה, למשל, של "ורמינהו" [בהטיות שונות]. ולא מצינו שיישוב הסתירה יהיה על ידי "היפוך" הטקסט של הברייתא [מלבד מקרים שבאמת הגמרא משנה גירסא].

5.2
מדוע הברייתא השניה "טובה" יותר מהברייתא הראשונה – של רב חנניה?

5.2.1
לגבי השאלה השניה התשובה פשוטה: בברייתא השניה יש מחלוקת מפורשת ביו תנא קמא לרבי יהודה, ואין מה לתקן הגירסא.

6.
ואולי יש להבחין בין סוגים שונים של ברייתות. יש ברייתות שהינן "מפורסמות" ועברו במסורת מדור לדור, ויש כאלה שאינן "מפורסמות" ונשמרו רק על ידי חכמים מועטים. יתכן שהברייתות בש"ס ששנויות על ידי אמוראים כמו: תני רב יוסף..." הן ברייתות מהסוג השני [וכזאת היא הברייתא בסוגייתנו].
ומכיון שכך, ברייתות אלה יתכן שהועברו עם גירסא מוטעית ולכן ניתן ליישבן על ידי תיקון גירסתן, אפילו על ידי "איפכא" – שינוי הדין.

6.1
אמנם יש לציין, שהתיקון נעשה על ידי ביטול מלה אחת [שגורם ל"הפיכת" הדין] - השמטת המלה "אינו". תיקון זה מובא לפעמים בש"ס בלשון "תני...", וכאילו על ידי "חיסורי מחסרא"]

7.
כמו כן אולי ניתן לומר, שאותן ברייתות ששנויות על ידי אמוראים מיוחדות בכך שהן באות באופן עקרוני בהקשר למשנה מסויימת ואינן "עומדות" בפני עצמן. ולכן, אם יש סתירה בין ברייתא למשנה הגיוני שניתן לתקן את הגירסא כדי שהברייתא [מסוג זה] תתאים למשנה שאותה היא באה "להשלים".