הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כסתם משנה; הלכה כרבי אליעזר בן יעקב

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות פט ע"א

חצי לוג שמן לתודה. תניא, רבי עקיבא אומר: מה תלמוד לומר בשמן בשמן שני פעמים? אילו לא נאמר אלא בשמן אחד, הייתי אומר: הרי הוא ככל המנחות ללוג, עכשיו שכתב בשמן בשמן הוי ריבוי אחר ריבוי, ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט, מיעטו הכתוב לחצי לוג...
בלוג היה מודד.
ת"ר: במצורע עני כתיב +ויקרא י"ד+ עשרון... בלול... ולוג, לימד על עשרון שטעון לוג, דברי חכמים; רבי נחמיה ורבי אליעזר אומרים: אפי' מנחה של ששים עשרונים אין לה אלא לוגה, שנאמר: +ויקרא י"ד+ למנחה ולוג שמן. ורבי נחמיה ור' אליעזר (בן יעקב) האי עשרון בלול ולוג מאי עבדי ליה? ההוא לגופיה, דקא אמר רחמנא: לייתי חד עשרון..

1.
רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק ב, הלכה ח:

כשמודדין הנסכים או המנחות בין מנחת יחיד בין מנחת צבור אין מודדין אותו במדה של שלשה עשרונים לפר או של שנים לאיל אלא מודד הכל בעשרון אחד שהיה במקדש, וכן השמן של נסכים מודדין אותו במדתו שבמקדש, ושמן של מנחות היחיד בלוג שבמקדש, כמנין העשרונות כך מנין הלוגין.

בפשטות, הרמב"ם פוסק כחכמים בברייתא.

2.
כסף משנה הלכות מעשה הקרבנות פרק ב:

כשמודדין הנסכים או המנחות וכו' אין מודדין אותו במדה של שלשה עשרונים לפר וכו' אלא מודד הכל בעשרון שהיה במקדש. משנה בר"פ שתי מדות (דף פ"ז). ומ"ש וכן השמן של נסכים מודדין אותו במדתו שבמקדש. כלומר שהיו במקדש חצי ההין ושלישית ההין ורביעית ההין כמו ששנינו בפ' שתי מדות למדוד בכל מדה מהן לקרבן הראוי לו ע"פ מ"ש בפרשת שלח לך. ומ"ש ושמן של מנחות היחיד בלוג שבמקדש כמנין העשרונות כך מנין הלוגין. משנה שם (מנחות דף פ"ז) וכת"ק:

הרמב"ם פסק בסוגייתנו כדברי חכמים בברייתא שמביא על כל עישרון לוג שמן.

2.1
ויש להעיר: ה"כסף משנה" מכנה את "חכמים" בברייתא כ"תנא קמא".
הביטוי "... דברי חכמים, ר... אומר" - 11 מופעים בש"ס. כלומר רק ב 11 המופעים בש"ס מובא "חכמים" ולא כ"תנא קמא" בדרך כלל.

3.
שואל הרש"ש: מדוע הרמב"ם לא פוסק כרבי עקיבא שפוסק כרבי אליעזר בן יעקב בברייתא, ומה עוד, שיש כלל שהלכה כרבי אליעזר בן יעקב שמשנתו "קב ונקי".

4.
ויש מתרצים שהכלל שהלכה כרבי אליעזר בן יעקב הוא רק כשאין אמוראים שמכריעים נגדו באופן מפורש. ויש אמוראים שפוסקים לפי "סתם משנה" – בהמשך – כנגד רבי אליעזר בן יעקב.

5.
בסוגייתנו מחלוקת ביחס לדברי רבי אליעזר בן יעקב, ובסוגיה בהמשך יש "סתם משנה" בניגוד לרבי אליעזר בן יעקב. ויש כלל "מחלוקת ואחר כך סתם" - הלכה כסתם משנה.

5.1
כלומר, יש בנושא שני כללים סותרים: א. "הלכה כרבי אליעזר בן יעקב" ב. "הלכה כסתם משנה". ולכן למסקנה אין להכריע כאחד הכללים, וההלכה תהיה "אחרי רבים להטות", ויש רבים שחולקים על רבי אליעזר בן יעקב, ולכן אין הלכה כמותו.

5.2
כמו כן יש אומרים, שאין הלכה כרבי אליעזר בן יעקב נגד רבים.
כל הנ"ל, ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד כד, ובהערות א-ג.

6.
למדנו מהנ"ל שהכלל של "הלכה כסתם משנה" הוא לא החלטי. אולי יש לחדש: אם היה רק "סתם משנה" ייתכן שהלכה כמותה גם נגד הכלל של "הלכה כרבי אליעזר בן יעקב", אבל כאשר מדובר ב"מחלוקת ואחר כך סתם", אמנם הכלל הוא שהלכה כ"סתם" אבל כיון שלפני כן יש מחלוקת [במשנתנו], הרי שהכלל של "הלכה כסתם" לא כל כך חזק נגד הכלל של "הלכה כרבי אליעזר בן יעקב" ולכן נשאר בספק, ומכריעים על פי הכלל הכללי: "אחרי רבים להטות".

7.
בקשר ל"סתם משנה" שהוזכרה לעיל בסעיף 5 ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד כד, שמביא בשם ה"חסדי דוד", שה "סתם משנה" היא המשנה במנחות דף קז שמשמע ממנה לא כרבי אליער בן יעקב בסוגייתנו.

7.1
ויש להעיר: הוא מגדיר את דברי תנא קמא שם [שחולק על "רבי"] כ"סתם משנה". משמע ש"תנא קמא"="סתם משנה".

7.2
ועוד, הוא קובע את משמעות דברי ה"תנא קמא" שם לפי תוכן דברי רב פפא שם.
זאת אומרת, שתוכן "סתם משנה" הוא גם אם הוא משתמע "רק" לפי המשתמע מפרשנות אמורא מסויים [אם אין מחלוקת בדבר].