מה שבטוח / חנן חריף
ראש השנה ד ע"ב
פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון
משמעותו של הפתגם "תפסת מרובה - לא תפסת, תפסת מועט -תפסת" (אותו מצטטת הגמרא בנוגע לדיני תשלומי קרבן חגיגה) בימינו היא כאזהרה בפני שאפתנות יתר, מעין "טובה ציפור אחת ביד, משתיים על העץ" וכדומה. במקורו, לעומת זאת, מופיע הפתגם כאן ובמקומות נוספים בתלמוד במשמעות שונה – במקרה של התלבטות לגבי משמעותו הכמותית או המספרית של דבר מסוים עדיף, על פי הגמרא, לאחוז במשמעות המצומצמת, שכן אם תאחז במשמעות המרחיבה ותתבדה, הרי "אתה נראה כשקרן בדבריך" (רש"י, סוכה, ה ע"א). מדוע לא נאחזת בפרשנות המצמצמת? ומאידך, אם יתברר שרק בטעות צמצמת ולמעשה מגיע לך יותר, לא יבוא אליך איש בטענות, אדרבא; "אם יוסיפו-טוב, ואם לאו-מה שתפשת תפשת. ומשל הוא".
