הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

מכאן אמרו

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות פו ע"א

גמ'. איבעיא להו: מגרגרו תנן או מגלגלו תנן? תא שמע, דתניא: שמן זית - מזיתו, מכאן אמרו: זית ראשון, מגלגלו בראש הזית וכונסו לבית הבד וטוחנן בריחים ונותנו בסלין, שמן היוצא ממנו זה היה ראשון, טען בקורה, שמן היוצא ממנו זה היה שני, וחזר ופרק טחן וטען, זה היה שלישי, הראשון למנורה והשאר למנחות; ...

1.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תע:

מכאן אמרו, מצינו דקאמר ועיקר ילפותא לא הוי מההוא קרא דמייתי שם דכבר נפקא לן מקרא אחרינא במקום אחר והוי עיקר דרשא
ו"מכאן אמרו" דקאמר לאו דווקא אלא כלומר אף כאן אתה יכול לסמוך קצת בפרק אלו עוברין דף מ"ח א' דרשינן מן המאתים ממותר שתי מאות שנשתיירו בבור מכאן לערלה שבטלה במאתים וכתב רש"י ז"ל ובעלמא בספרי נפקא לן שפיר דערלה וכלאי הכרם בטלין במאתים והאי מכאן לאו דווקא אלא אף כאן אתה יכול לסמוך קצת ע"כ
ובזה ניחא מאי דאיתא בפ"ק דע"ז דף ח"י א' בההוא עובדא דאשתו דרחב"ת מכאן אמרו כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליו הגם דבשבועות דף ט"ל א' נפקא לן הכי מקרא דוכשלו איש באחיו ואין צורך למה שלמד מזה בעל צרור החיים בפ"ה מהלכות ברכות דף כ"ו כ' ע"ש וע"ע פסחים [דף] צ"ט א' מכאן אמרו חכמים יפה שתיקה וכו' וברש"י שם:

הביטוי "מכאן אמרו" בדרך כלל קשור ללימוד מפסוק מסויים, ועל זה אומר ה"יד מלאכי" שלפעמים המקור העיקרי לדין הוא דווקא מפסוק אחר, אלא שכוונת הגמרא לומר שגם מהמקור הנוכחי יש ראיה "קצת". [על סמך דברי רש"י, שם].

2.
אבל עדיין נראה קצת קשה, אם זהו לא מקור הדין בשביל מה היה צורך להביאו? [רק בשביל דוגמא נוספת?]

2.1
ולגבי סוגייתנו אף קשה יותר מפני שאין מקור אחר לדין בברייתא מלבד מהפסוק "שמן זית".

3.
ואולי ניתן ליישב על פי פירוש ה"משך חכמה" - מובא ב"מתיבתא", הערה כט – שהלימוד מהפסוק קשור גם ללימוד של יין, שאין להביא למזבח "יין מגיתו".

4.
לפי זה, נראה לחדש: הביטוי "מכאן אמרו" פירושו: את הדין הידוע מפעילים במקרה המדובר. ופירוש הביטוי "מכאן אמרו..." - "כאן אמרו...", וכאן התקיים בפועל הדין... [שמקורו בפסוק...]. ובסוגייתנו: על פי העיקרון ביין כך נסביר את הפסוק של "שמן זית".