סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

מאי הוי עלה

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות פה ע"ב


קתני מיהת: חורש ושונה! ולטעמיך, מתניתין לא קתני שונה,
ברייתא קתני שונה! הא לא קשיא: כאן בעבודה, כאן בשאינה עבודה. מאי הוי עלה? תא שמע, דתניא: ניר חציה וזורע חציה, ניר חציה וזורע חציה.

1.
הגמרא העלתה בעמוד הקודם בעיה בביאור המשנה, והקשתה שיש סתירה בין המשנה לברייתא, ויישבה את הסתירה שבמשנה ובברייתא מדברים במקרים שונים.

2.
שואלת הגמרא: "מאי הוי עלה", מה יהיה הפתרון של הבעיה בהסבר המשנה, והגמרא מיישבת מתוך ברייתא אחרת.

3.
לפי זה, משמעות המושג "מאי הוי עלה" הוא: מה הפתרון לבעיה שהוצגה. וכך משמע:
הליכות עולם שער שני פרק א:

ט. כל מאי הוי עלה קושטא דמלתא ומסקנא דהלכתא קא בעי דעד השתא לא פסיקא לן הלכתא כמאן והכי קאמר סוף סוף מאי הוי עלה דהלכתא:

ומתאים לסוגייתנו, לפי רש"י כתב יד – ראה "מתיבתא", הערות ג-ד, ושם, ב"ילקוט ביאורים", עמוד רעט.

4.
וראה ב"מתיבתא", הערה ד, שמסביר לפי פרשנים אחרים, ששאלת "מאי הוי עלה" לא נועדה לפתור את הבעיה בהסבר המשנה אלא המשך דיון באחד ההסברים שהובאו בגמרא,
ויתכן שמתאים להסבר השני בדברי ה"יד מלאכי" הבאים, ואולי אפילו להסבר הראשון שלו:

5.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תמא :

מאי הוי עלה, הדרך בכל מאי הוי עלה שבתלמוד הוא דלבתר דשקיל וטרי באותו הדין בעי תלמודא מאי הוי עלה לידע איך הוא פסקא דדינא אחר שקלא וטריא, ומצאתי מחודש בנדרים [דף] כ"ד ב' דקאמר מאי הוי עלה במילתא דלא איירו בה עד השתא כלל רק דבעו שם תרי בעיי בהדי הדדי ולבתר דפשיט קמייתא קבעי מאי הוי עלה דאידך וכפרש"י שם ועוד מצאתי אחר בפרק כסוי הדם [דף] פ"ו ב' גבי הי מינייהו דאחריתא ואע"ג דאקדמיה ת"ש מ"מ לא מפשיט בההיא ת"ש הי מנייהו דאחריתא ודוק, וע"ע קידושין פ"ב [דף] נ' ב' דקאמר מאי הוי עלה במילתא דקאמרי רב הונא ורבה וליכא מאן דפליג עלייהו והריטב"א שם פי' דה"ק מאי הוי עלה אי אמרינן לעולם חוששים לסבלונות בכל מקום ובכל זמן או מפלגינן ע"ש:

6.
וקצת יש להעיר על דברי ה"יד מלאכי" הבאים:
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תמב:

מאי הוי עלה, לא קא בעינן אלא באמוראים שקולים אבל גבי רב ושמואל במידי דאיסורא דסוגיין בעלמא הלכה כרב באיסורי לא שייך למבעי על זה מאי הוי עלה כ"כ הרא"ש ז"ל בפרק משילין סי' ז'

הוא אומר, שכאשר הגמרא שואלת מהי הכרעה במחלוקת אמוראים אזי היא שואלת זאת בניסוח "מאי הוי עלה". בסוגייתנו לא מדובר במחלוקת אמוראים, אלא בהצגת בעיה.
ואולי יש לומר שכוונתו היא, שגם כאשר הביטוי "מאי הוי עלה" מוסב על מחלוקת אמוראים, אזי לא מדובר באמוראים שיש לגביהם כללי הכרעה ידועים.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר