הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רב ותלמיד

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות פ ע"ב

אמרו למדין לפני רבי, וליתי לחם ולימא: אי הך דקיימא תודה היא - הא לחמה, אי לא - ליפוק לחולין! אמר להו: וכי מכניסין חולין לעזרה? וליתי בהמה ולחם, ולימא: אי הך דקיימא תמורה היא - הא תודה והא לחמה, אי הך דקיימא תודה היא - הא לחמה והא תיהוי שלמים! אמר להו: משום דקא ממעט באכילה דשלמים.
אמר לוי לרבי: וליתי בהמה ולחם, ולימא: אי הך דקיימא תמורה היא - הא תודה והא לחמה, ואי האי דקיימא תודה היא - הא לחמה והא תיהוי מותר דתודה! א"ל: כמדומה אני שאין לו מוח בקדקדו

1.
הביטוי "למדין לפני רבי" מתייחס ללוי, ובסוף הסוגיה מוזכר "לוי" ו"רבי" במפורש. ומדובר על אותו "לוי" [לפי רש"י בסוגיה].

2.
תוס' סובר ש"למדין לפני רבי" מדובר על חכם אחר ולא על לוי.

3.
לפי רש"י, הכינוי "למדין" ללוי הוא כאשר הוא דן בחברת חבריו "בישיבת שאר תלמידים", וכאשר מופיע בשמו "לוי" הכוונה שדן לפני רבי בעצמו וללא חבריו - "בינו לבין עצמו".

4.
אפשר להסביר את רש"י כך: כל תנא או אמורא יש משקל שונה לדבריו אם אמרם "לבדו" לבין אם אמרם בבית המדרש - "בישיבת שאר תלמידים". במקרה זה יש תוקף "חזק" יותר לדבריו.

5.
ונראה, שניתן להרחיב את ההבחנה הנ"ל לא רק לגבי תלמידים אלא גם לגבי רבניהם. הלכה יכולה להיפסק בניגוד לדעת "רבי" באופן אישי, אבל לא נגד "רבי" כשישב יחד עם בית דינו ופסקו יחדיו [ובמושב בית דינו, הוא - רבי"=רבי יהודה הנשיא - ערך את המשנה והכריע בין הדעות השונות].

6.
לפי זה אפשר להסביר את דברי "רבי" ל"לוי": "כמדומה אני שאין לו מוח בקדקדו" - ביטוי בהחלט לא מחמיא לאדם גדול כ"לוי", ואולי זה מה שרצה "רבי" להדגיש, ש"לוי" בפני עצמו [נגד "רבי"] אין לו מעמד "חשוב".