סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

אכלה חגב קרסמוה נמלים, שברתהו הרוח – נמלת קציר
 

"איתיביה רב אחא בר הונא לרבא: אכלה חגב, קרסמוה נמלים, שברתהו הרוח, הכל מודים, חרש מפסיק, לא חרש אינו מפסיק" (מנחות, עא ע"ב).

פירוש: אם חלק מתבואת השדה אבד שלא על ידי מעשה אדם, כגון שאכלה החגב וכתוצאה מכך נותר חלק מן השדה ריק מתבואה, או שמקצת תבואת השדה קרסמוה מלים, או ששברתהו הרוח – הכל מודים שאם חרש באותו מקום – הרי זה מפסיק, ואם לא חרש – אינו מפסיק.


שם עברי: נמלת קציר שחורה   שם באנגלית: Harvester Ant Black   שם מדעי: Messor ebeninus

שם נרדף במקורות: שומשמני


נושא מרכזי: מה משמעות הפועל "קרסמוה"?


קושיית רב אחא בר הונא מבוססת על הנאמר בתוספתא בפאה (ליברמן, פ"א הל' ח'): "אכלה חגב, אכלה גוביי, קירסמוה נמלים, שברתה הרוח או בהמה, הכל מודים שאם חרש מפסיק ואם לאו אינו מפסיק". בניגוד לציטוט בסוגייתנו הרי שם מופיע נזק נוסף "אכלה גוביי" הנראה לכאורה חופף ל"אכלה חגב". במשנה בפאה (פ"א מ"ז) אנו לומדים על כך שנזקים אלו פוטרים ממצות פאה. השימוש בפעלים "אכלה חגב" ו"קירסמוה נמלים" נובע מכך שבניגוד לחגבים האוכלים את התבואה על הצמחים עצמם הרי שהנמלים אינן אוכלות את התבואה במקומה אלא אוספות גרגירים וחלקי שיבולים אל הקן ושם מפרידות בין החלקים הנאכלים לפסולת הכוללת חלקי גבעול ומוץ (תמונות 1-2). הרמב"ם בפירושו למשנה בפאה לא מגדיר באופן מדויק את האופן שבו הנמלים גורמות נזק לתבואה ולדעתו "קרסמוה" הוא מילה נרדפת ל"השמידוה": "קרסמוה נמלים, השמידוה הנמלים, כמו כרסמוה, ואפשר שהם שתי מלים בעברית ואומרים קרסם וכרסם בענין אחד(1), והוא הכריתה וההשמדה וכו'". בפני פירוש זה עומד קושי הנובע ממשמעות פועל זה בהקשרו במשנה בשביעית (פ"ב מ"ג): "מסקלין עד ראש השנה מקרסמין מזרדין מפסלין עד ראש השנה וכו'". לא מסתבר שאחת מהמלאכות הנדרשות בטיפול בעצים תקרא "כריתה והשמדה". סביר יותר שהכוונה למלאכה דומה ל"זירוד" ואכן מפרש הריבמ"ץ: "מקרסמין, היינו זימור, אלא שקירסום באילנות. מזרדין, מחתך ענפין יבישין ולחין להקל האילן".

בפירוש המשנה בשביעית (שם) מתאר הרמב"ם את מלאכת ה"קירסום" באופן מפורט יותר: "מקרסמין, כורתין השבלים ביד ומשאירין התבן, והוא כמו מכרסמין מן יכרסמנה חזיר מיער, וכבר ביארנוה". רע"ב פירש: "מקרסמין - כמו מכרסמין בכ"ף, לשון יכרסמנה חזיר מיער (תהלים פ), כלומר כורתים וחותכין הענפים היבשים מן האילן". מדברי הערוך (ערך "קרסם") משתמע שלפועל זה שתי משמעויות (בהקבלה לפירוש הרמב"ם ורע"ב): "... פי' חותכין שבולת לבדה וישאר התבן עומד. ויש אומרים שנוטל הענפים שייבשו והוא כמו זימור אבל זימור בכרם וקירסום בשאר אילנות וכו'". על פי התרגום הירושלמי (המצוטט על ידי הערוך) "קירסום" הוא אכילה ומתרגם את הפסוק "כי יאכלנו הארבה": "ארום יקרסם יתיה גובא".

הסבר שונה לאופן ה"קירסום" אנו מוצאים בפירוש רש"י בסוגייתנו: "אכלה חגב - לאמצע שדהו דרך חגב לאכול מלמעלה דרך נמלה לקרסם קנה השבולת מלמטה". כך פירש גם הר"ש למסכת פאה: "קרסמוה נמלים - מל' יכרסמנה חזיר מיער (תהלים פ) אף על גב דההוא כתב בכ"ף דרך הנמלה לכרסם קנה השבולת מלמטה". באופן המגדיר באופן מפורש יותר את נקודת החיתוך כתב בעל "תפארת ישראל": "נמלים. הנמלים דרכן לנשך השבלים סמוך לשרשן וחתוך כזה נקרא קרסום". מוצאים אנו, אם כן, שתי הצעות לאופן ניתוק השיבולים מעיקר הצמח. לפי הרמב"ם ה"קירסום" מתבצע מתחת לשבולת אך מעל קנה (גבעול) הצמח ואילו לרש"י, הר"ש, רע"ב ו"תפארת ישראל" ה"קירסום" מתבצע בחלקו התחתון של הגבעול. 

יתכן ויכולת ה"קירסום" של הנמלה מתבטא גם בשמה. עפ"י אבן-שושן (המילון החדש) נגזר השם נמלה מהשורש מול - כרת, גזר ואכן נמלי הקציר נוהגות לגזום קרקפות וחלקי צמחים ולהביאם לקן. על פי סופרים רבים בני העת העתיקה הנמלים קוצצות את קצה הזרעים שהן אוספות בנקודה שבה נמצא העובר על מנת למנוע את נביטתם בקן. עפ"י הספר "אוצר השורשים הכללי (חלק ב' ערך "נמלה") אולי נגזר השם "נמלה" מהשורש מלל - קלף, מכיוון שהן ממוללות גרגירי תבואה כדי להוציא מתוכם את הזרעים. 
 

   
תמונה 1. נמלת קציר - קן ולידו גורן            תמונה 2. נמלת קציר  - גורן ובו מוץ דגניים

 

   
נמלת קציר שחורה          הבלוג של עמיר וינשטיין   נמלת קציר חולית – אחד מפתחי הקן


הרחבה

מחקר שנעשה על המין Messor barbarus שהוא אחד מהמינים העיקריים של נמלי הקציר באזורים צחיחים למחצה בצפון מזרח ספרד ישמש אותנו כמקור מידע למינים קרובים החיים באזורנו דוגמת נמלת הקציר השחורה (Messor ebeninus).

ל - Messor barbarous תפקיד חשוב בבקרת עשבים שוטים הצומחים בשדות משום שמושבותיו אוספות ומשמידות שיעור גבוה של זרעים שהתפזרו בסוף עונת הגידול. בכך מגבילות המושבות של נמלת הקציר את גודל אוכלוסיות הצמחים השוטים. יחד עם זאת, בשנים מסוימות ובתנאים מסוימים חקלאים מדווחים על ירידה ביבולים הנגרמת על ידי נמלים. המחקר נועד לברר האם ומתי הנמלים גורמות לנזק ומה שיעורו. מסתבר שנזקים עלולים להיגרם בסתיו המאוחר בעת הזריעה או בקיץ קרוב לקציר. נמלי הקציר עלולות לאסוף זרעי תבואה מפוזרים על פני הקרקע או שנזרעו באופן שטחי. לקראת הקציר הנמלים מנתקות גרגירים או שיבולים שלמות של דגניים.

ייתכן שצפיפות הנמלים, שניתנת להערכה על ידי מספר הקינים וגודלם, תשפיע על גודל הנזקים. צפיפות הקינים מושפעת ממספר השנים שהשדות לא עובדו. התברר שהשדות באזורים שנחקרו לא עובדו או עובדו באופן חלקי זמן רב וכתוצאה מכך עלתה צפיפות הנמלים וגודל הקינים. בקינים גדולים יש מספר גדול של נמלים הזקוקות למזון רב יותר. יתר על כן, במושבות גדולות יש באופן יחסי יותר פועלות המתמחות באיסוף מזון.

תבואות חורף בצפון מזרח ספרד נזרעות בדרך כלל בתחילת נובמבר כאשר הטמפרטורות מתחילות לרדת והלחות היחסית עולה. תנאים אלו מובילים את המושבות להסתגר באדמה לשינת החורף. לעיתים, כאשר הטמפרטורה ממשיכה להישאר גבוהה או עולה מחדש לפרק זמן קצר הנמלים פעילות גם לאחר הזריעה ואוספות זרעים המפוזרים על פני הקרקע. במחקר נמצא שהירידה הפוטנציאלית ביבול בעקבות איסוף גרגירים לאחר הזריעה זניח ומגיע בממוצע ל – 0.2%. לעומת זאת בקציר איבוד היבול היה בשיעור של 0.6% אם כי היו חלקות שאיבוד הגרגירים בהן היה גבוה והגיע עד 9.2%.

איבוד היבול עלה באופן משמעותי עם העלייה בצפיפות הקינים, גודל הקינים ומספר השנים מאז הפסקת העיבוד. גודל הנזק תלוי גם במיני הדגניים (חיטה, שעורה, חיטפון ועוד) השונים זה מזה במבנה ועונת ההבשלה. הבדלי מבנה עשויים לכלול, למשל, שערות על הגבעול, גובה השיבוליות מעל פני הקרקע ועובי הגבעולים. גורמים אלו משפיעים על אפשרות הנמלים לקצוץ גרגירים או שיבולים וכתוצאה מכך על כמות הזרעים שהן אוספות. בשנים מסוימות צפיפות מקורות מזון חלופיים ובעיקר זרעי עשבים שוטים אינם מספיקים עבור כל המושבות ובמקרים כאלה הנמלים תעסוקנה יותר באיסוף גרגירי תבואה עתירי אנרגיה. בממוצע נמצא שהנמלים אינן גורמות לנזק משמעותי העולה על היתרונות שהן מעניקות בסילוק עשבים שוטים.


 


(1) על הסיבה להחלפה בין האותיות כתב תויו"ט: "קרסמוה - פי' הר"ב לשון יכרסמנה שהקו"ף והכ"ף שניהם ממוצא החיך ולכך מתחלפין".


 

רשימת מקורות:

מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 196).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 3 (עמ' 376-377). 

Baraibar, B. et al., 2011. 'Assessing yield losses caused by the harvester ant Messor barbarus (L.) in winter cereals'. Crop Protection 30:1144-1148.

לעיון נוסף:

 

  

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 



כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר