|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
אכלה חגב קרסמוה נמלים, שברתהו הרוח – נמלת קציר
|
 |
 |
|
| תמונה 1. נמלת קציר - קן ולידו גורן | תמונה 2. נמלת קציר - גורן ובו מוץ דגניים |
 |
 |
|
| נמלת קציר שחורה הבלוג של עמיר וינשטיין | נמלת קציר חולית – אחד מפתחי הקן |
הרחבה
מחקר שנעשה על המין Messor barbarus שהוא אחד מהמינים העיקריים של נמלי הקציר באזורים צחיחים למחצה בצפון מזרח ספרד ישמש אותנו כמקור מידע למינים קרובים החיים באזורנו דוגמת נמלת הקציר השחורה (Messor ebeninus).
ל - Messor barbarous תפקיד חשוב בבקרת עשבים שוטים הצומחים בשדות משום שמושבותיו אוספות ומשמידות שיעור גבוה של זרעים שהתפזרו בסוף עונת הגידול. בכך מגבילות המושבות של נמלת הקציר את גודל אוכלוסיות הצמחים השוטים. יחד עם זאת, בשנים מסוימות ובתנאים מסוימים חקלאים מדווחים על ירידה ביבולים הנגרמת על ידי נמלים. המחקר נועד לברר האם ומתי הנמלים גורמות לנזק ומה שיעורו. מסתבר שנזקים עלולים להיגרם בסתיו המאוחר בעת הזריעה או בקיץ קרוב לקציר. נמלי הקציר עלולות לאסוף זרעי תבואה מפוזרים על פני הקרקע או שנזרעו באופן שטחי. לקראת הקציר הנמלים מנתקות גרגירים או שיבולים שלמות של דגניים.
ייתכן שצפיפות הנמלים, שניתנת להערכה על ידי מספר הקינים וגודלם, תשפיע על גודל הנזקים. צפיפות הקינים מושפעת ממספר השנים שהשדות לא עובדו. התברר שהשדות באזורים שנחקרו לא עובדו או עובדו באופן חלקי זמן רב וכתוצאה מכך עלתה צפיפות הנמלים וגודל הקינים. בקינים גדולים יש מספר גדול של נמלים הזקוקות למזון רב יותר. יתר על כן, במושבות גדולות יש באופן יחסי יותר פועלות המתמחות באיסוף מזון.
תבואות חורף בצפון מזרח ספרד נזרעות בדרך כלל בתחילת נובמבר כאשר הטמפרטורות מתחילות לרדת והלחות היחסית עולה. תנאים אלו מובילים את המושבות להסתגר באדמה לשינת החורף. לעיתים, כאשר הטמפרטורה ממשיכה להישאר גבוהה או עולה מחדש לפרק זמן קצר הנמלים פעילות גם לאחר הזריעה ואוספות זרעים המפוזרים על פני הקרקע. במחקר נמצא שהירידה הפוטנציאלית ביבול בעקבות איסוף גרגירים לאחר הזריעה זניח ומגיע בממוצע ל – 0.2%. לעומת זאת בקציר איבוד היבול היה בשיעור של 0.6% אם כי היו חלקות שאיבוד הגרגירים בהן היה גבוה והגיע עד 9.2%.
איבוד היבול עלה באופן משמעותי עם העלייה בצפיפות הקינים, גודל הקינים ומספר השנים מאז הפסקת העיבוד. גודל הנזק תלוי גם במיני הדגניים (חיטה, שעורה, חיטפון ועוד) השונים זה מזה במבנה ועונת ההבשלה. הבדלי מבנה עשויים לכלול, למשל, שערות על הגבעול, גובה השיבוליות מעל פני הקרקע ועובי הגבעולים. גורמים אלו משפיעים על אפשרות הנמלים לקצוץ גרגירים או שיבולים וכתוצאה מכך על כמות הזרעים שהן אוספות. בשנים מסוימות צפיפות מקורות מזון חלופיים ובעיקר זרעי עשבים שוטים אינם מספיקים עבור כל המושבות ובמקרים כאלה הנמלים תעסוקנה יותר באיסוף גרגירי תבואה עתירי אנרגיה. בממוצע נמצא שהנמלים אינן גורמות לנזק משמעותי העולה על היתרונות שהן מעניקות בסילוק עשבים שוטים.
(1) על הסיבה להחלפה בין האותיות כתב תויו"ט: "קרסמוה - פי' הר"ב לשון יכרסמנה שהקו"ף והכ"ף שניהם ממוצא החיך ולכך מתחלפין".
רשימת מקורות:
מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 196).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 3 (עמ' 376-377).
Baraibar, B. et al., 2011. 'Assessing yield losses caused by the harvester ant Messor barbarus (L.) in winter cereals'. Crop Protection 30:1144-1148.
לעיון נוסף:
AZCÁRATE, M. et al., 2005, 'Seed and fruit selection by harvester ants, Messor Barbarous, in Mediterranean grassland and scrubland', Functional Ecology, 19, pp.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.