סקר
מסכת שבת






 

 

שיעורים בהגדות חז"ל / הרב חנוך גבהרד

מתוך הספר: שיעורים בהגדות חז"ל



בן שמכר בנכסי אביו בחיי אביו
ימיהם של "עסקי אויר" כימי עולם

בן שמכר בנכסי אביו בחיי אביו, כשהאבא ימות, הבן המוכר יורש אותו, והנכסים עוברים לידי הקונה. מכירה כזו נקראת "עיסקה עתידנית", כי ברגע זה אין עדיין לבן מאומה, אלא זכות להיות יורש, ואת הזכות הזו הוא מוכר. אבל לא תמיד אמור האב למות לפני הבן, אלא לפעמים ישנה הפתעה לא נעימה, שחז"ל מכנים אותה: "נפישי גמלי סבי דטעיני משכי דהוגני" =ישנם גמלים זקנים שעל גבם טעונים עורות של גמלים צעירים (סנהדרין נב/א). בתורה זה מופיע כדוגמא טראגית של: "וימת הרן על פני תרח אביו" (בראשית יא/כח).

זה מה שקרא כאן למגינת ליבו של הקונה, שהחיים לא התנהלו כמצופה, והיורש מת בחיי אביו.

בנו של יורש זה מוציא את הנכסים מיד הלקוחות, שאביו מכר להם. זו היא דוגמא של הלכה שקשה בדיני ממונות. כי באמת כך הדין, אבל כיצד יכולים אנו ליישר מבט מול עיניו הכואבות של הלקוח, שמפסיד את העיסקה, למרות שהיא נעשתה כהוגן, והלקוחות יכולים לומר לנכד: אביך מכר, ואתה מוציא?!

החכמים התפלאו, מדוע מצב כזה נחשב "קשה בדיני ממונות", מה קשה כאן? הלא לבן הבן יש טיעון הגון, הוא יכול לומר: איני נכנס לנכסים מכח אבי, אלא מכח אבא של אבי אני בא. כי אם הייתי נחשב כיורש של אבי, אכן ישנה טענה צודקת, שאני מבטל עיסקה שעשה בי, אבל באמת איני בא מכוחו, אלא ישירות מהסבא, אילו אבי היה יורש, יכול היה הלקוח לקבל את הנכסים, אך כיוון שאני יורש ישיר של הסבא, אין ללקוח עלי כל טענה, ואפילו לא תרעומת על שנעשה כאן כאילו עוול עקיף, ואפילו כדי להיות ישר איני חייב לו מאומה! גם לא פיצוי ותשלום סמלי שמקובל בביטול מקח.

הצדק אכן עם טענת היורש, שהרי כתוב: "תחת אבתיך יהיו בניך" (תהילים מה/יז). הרי שקיים מצב של דילוג שלב, והנכד הופך להיות יורש ישיר של הסבא, ומדוע עליו לחלק מתנות לכל מי שיש תרעומת על עיסקה כושלת שעשה אביו הנפטר.

הבן יכול לבחור להיות תחת אביו לשררה ולא לכשלונות! לפעמים יש לו הזדמנות לדלג על ההורים ולהתחבר להורי-הוריהם.


זוהי שקשה בדיני ממונות

החכמים לא קיבלו את ההתחמקות של חיבור להורי-ההורים, וטענו: לא יתכן מצב שאדם יעשה קניין ביושר ובאמונה, ואחר כך יבוא הנכד ויבטל את הקניין באישור בית-הדין! אם קורה כזה מצב, צריכים אנו לחזור להנחה שזה נחשב "קשה בדיני ממונות"! ומה שהוכחת מהפסוק: "תחת אבתיך יהיו בניך", הרי שבאמת יכול הנכד לעקוף את אביו, ולקבל את הסמכויות ישירות מהסבא, זה נאמר בברכה, בה יכול להיווצר מצב של דילוג דורות וצימצום פערי זמן, כנאמר: "יעקב אשר פדה את אברהם" (ישעיהו כט/כב), כלומר: בזכות יעקב ובניו הציל הקב"ה את אברהם מכבשן האש (בר"ר סג/ב). הנה הנביא לא הזכיר את יצחק, לא בגלל שהיו חסרות לו זכויות, אלא שבאמת, פעמים רבות נראת כך תמונת העולם, בפרט בנושאי שררה, כפי שנאמר בפסוק שהגמרא הביאה: "תחת אבתיך יהיו בניך, תשיתמו לשרים בכל הארץ". כל זמן שהסבא עדיין כשר לתפקידו, איש אינו חושב להעביר תפקיד זה לבנו, והבן שגם הוא כבר עצמאי וחכם, מוצא לעצמו תפקיד נכבד אחר, כך יוצא שכאשר הסבא נפטר, נכנס הנכד או הנין באופן טבעי לתפקיד הנכבד של הסבא, ואת התפקיד של האבא, יירש הנכד שלו, הנה דילוגי דורות בשררה! אבל חלילה לחשוב על שיטות הטעיה ודרכי הערמה על ידי הכנסת הנכד אל ירושת הסבא, כדי לנשל מישהו מעסקא ישרה שעשה.

אם קורה כדבר הזה, באמת ההלכה היבשה קובעת שהקונה מפסיד, אבל ישנה פגיעה ברוח הנאמנות שאמורה לרחף מעל השוק.

בשוק ישר אין מקום לנוכלים השבים לביתם בשמחה לאיד, וסיפורי בוז על לקוחות תמימים שהם הצליחו להפיל בפח. שוק נכון אמור להתנהל לרווחת כל הצדדים בשווה, וכמישהו זקוק למעות באופן נואש, ולשם כך מסכים למכור את נכסי אביו במחיר מוזל, ומי שיש בידיו סכום כסף שאינו זקוק לו עתה, ומסכים להשקיע אותו בעתידנות זו, המשקיע אינו אמור לפגוש אחר כך הפתעות לא נעימות, ועל אחת כמה וכמה שאסור לו לפגוש בהן באיצטלה של חוקי התורה כביכול, ואם בכל זאת זה קורה, בצדק יש להגדיר כזו תופעה כואבת: "וזו היא שקשה בדיני ממונות"!

אחר שהתופעה ה"קשה" הזו נקבעה, הקביעה עצמה ריככה אותה. מעתה דין זה כבר לא כל-כך קשה, מפני שכבר נפסק להלכה שהנכד יכול להוציא מהלקוח, וממילא הלקוח יודע זאת ולוקח זאת בחשבון, ואף מוריד ממחיר הקנייה בגלל חשבון זה, שעלול להיות שהבן ימות לפני אביו, ומעתה תופעה זו הופכת להיות חלק מהנוף של השוק, וסעיף בשיקלול המחיר העתידני.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר