סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

שביל האמצע / רפי זברגר

מנחות נה ע''א-ע''ב

 

הקדמה

המשנה בדף שלנו ממשיכה את דיני חמץ במנחות שהתחלנו ללמוד במשנה הראשונה בפרק. למדנו שם כי כל המנחות חייבות לבוא מצה, חוץ מעשר חלות מתוך ארבעים חלות תודה, ושתי הלחם הבאים בשבועות. 
 

הנושא

כל המנחות נילושות בפושרין ומשמרן שלא יחמיצו.
כיוון שלמדנו במשנה לעיל כי כל המנחות חייבות לבוא מצה, מלמדת אותנו משנתנו כיצד נשמור על עיסת המנחה שתישאר מצה ולא תיהפך חס וחלילה להיות חמץ לפני קמיצת המנחה (רש''י). לכן קובעת המשנה כי:
1. יש ללוש את המנחה במים פושרים, וצריך לדאוג שלא יחמיצו. מים פושרים הם הכי טובים ללישה, כיוון שמים קרים לא נבללים יפה, ומים חמים ''חולטים'' את העיסה, ואסור להביא ''מנחה חלוטה''.
2. לשמור עליה כל הזמן שלא תחמיץ העיסה, ע''י לישה ללא הפסק. 
ממשיכה המשנה ומלמדת אותנו מה קורה אם לאחר הקמיצה לא הצליחו לשמור על השיריים מפני החמוץ: 
ואם החמיצו שיריה - עובר בלא תעשה.
אם השיריים הוחמצו עובר על מצוות עשה, אך המשנה אינה מלמדת אותנו את המקור לדין זה, שכן המשך המשנה חוזר לפרש את הדין הראשון של המשנה (רש''י).
ואמנם ממשיכה המשנה לתת מקור לדין שאין לחמץ את עיסת המנחה קודם הקמיצה: 
שנאמר (ויקרא, ב', י''א) כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לה' לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ.
הפסוק הנ''ל מלמד אותנו על עיסת המנחה לפני הקמיצה, שהרי נאמר אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ וההקרבה של המנחה אינה אלא הקמיצה, לכן אנו לומדים מכאן כי יש להיזהר ולשמור מאוד שעיסת המנחה לא תחמץ קודם קמיצה. 
ממשיכה המשנה ללמד כי איסור החמצת המנחה נוהגת בכל אחת מפעולות הכהן: 
וחייב על לישתה ועל עריכתה ועל אפייתה.
ישנן שלוש פעולות (הגמרא מוסיפה עוד פעולה) שאם לא שמר והחמיץ את העיסה בכל אחת מהן יהיה חייב איסור בפני עצמו:
1. לישה – בזמן גיבול המים והקמח, יש לשמור ולללוש כל הזמן שלא תחמיץ העיסה.
2. עריכה – גם לאחר סיום לישת המנחה, כאשר ''עורכים'' את העיסה ומכינים אותה לקראת הקמיצה, יש לשמור מכל משמר שלא תחמיץ העיסה.
3. אפיה – השלב הסופי של אפית המנחה דורש גם שמירה. יש לדאוג שהאפיה תהיה שלימה ומליאה ולא יהיו חלקים בעיסה שלא ייאפו ואז עלולים להחמיץ. 
4. תוספת של הגמרא: "קיטוף" – זוהי פעולת ההחלקה של העיסה. גם בשלב זה יש לדאוג ולשמור מפני חימוץ. 
בכל אחת מהפעולות הנ''ל, אם לא שמר והחמיץ חייב, ועובר באיסור לאו על כל פעולת חימוץ בפני עצמה. 
 

מהו המסר?

מהו המסר חיוב הלישה במים פושרים מלמד אותנו, כי אין ללכת בדרך קיצון. אין להשתמש במים קרים, אף לא בחמים, כל אחד מהסיבות שלנו (מפורט לעיל), אלא דווקא לקחת מים פושרים שאינם חמים מאוד ואינם קרים מאוד.
לימוד חשוב זה מזכיר לנו את הלכות דעות ברמב''ם (פרק א', הלכה ד'):
הדרך הישרה היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה, מכל דעות שיש לאדם; והיא הדעה שהיא רחוקה משני הקצוות ריחוק שווה, ואינה קרובה לא לזו ולא לזו. ולפיכך ציוו חכמים הראשונים שיהא אדם שם דעותיו תמיד, ומשער אותן ומכוון אותן בדרך האמצעית, כדי שיהא שלם.
אמנם יש מספר קטן של "מידות" המפורטות בהמשך הלכות דעות שיש ללכת בהן בדרך קיצונית, למשל להתרחק מן הכעס מאוד מאוד, אבל ההנחיה הכללית כפי שמובע בהלכה המצוטטת לעיל: ללכת בדרך האמצע – שביל הזהב.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר